כשחתמתי על טופס תלונה צבאי – בהפוך על הפוך

 

 מספר שנים הייתי בתפקידים פיקודיים בצבא, ומעולם לא הסגרתי אנשים אל המערכת הצבאית באמצעות המנגנון של תלונה.  את המקלות והגזרים בצעתי בלי עזרת המערכת.  כמעט בסוף דרכי הצבאית חתמתי פעם אחת על טופס תלונה צבאי – וזה היה מסיבה הפוכה לכך שבדרך כלל מגישים תלונות.  זה סיפור המעשה.   

 

 

עבירות צבאיות מדווחות באמצעות טופס תלונה ודיון (630) ואז החייל נשפט על העבירה. 

את מרבית זמני בחיל האוויר ביליתי ביחידת המחשב (180), לאחר ש (כמעט) השלמתי קדנציה כמפקד גף הציעו לי לעבור לעבוד במטה חיל האוויר,  בהנהגה משותפת של פרויקט גדול.   אך הפעם אתמקד בהיבט אחד בלבד.  אחד התנאים שלי למעבר היה שלא ייפגעו תנאי השירות שלי ובמיוחד הזכאות שלי ל- "חצי רכב".  

 

חצי רכב היה בזמני מושג צבאי ידוע
אין הכוונה לחצי מהרכב, אלא לרכב שמתחלק בין שני זכאים לרכב
הבנתי שלאחר זמני חל פיחות במעמד והגיע המושג שליש רכב 

כשהייתי ביחידה מסודרת היה בה קצין רכב וחבורת נהגים ,  הרכבים שימשו במהלך היום לעבודה (וניתן היה להזמינם לנסיעות עבודה) וקבלנו את הרכב רק בערב, או ביום שישי לסוף השבוע, במטה חיל האוויר העניינים היו פחות מסודרים.  מחד גיסא – הרכב התחלק בין שני רבי סרנים (או אחרים בתקן רב-סרן) לכל היממה, מאידך גיסא – כאשר היה צריך לטפל ברכב, לא היה קצין רכב, וכל מחלקה במטה החזיקה נהגים משלה.   אני הייתי שייך לפרויקט שבו היו מעט אנשים, ולא היה לנו נהג משלנו.  גם לא ישבנו בתוך המטה עצמו. מחוסר מקום, חיל האוויר שכר קומות בבניינים בסביבת הקריה בתל-אביב, כך ישבנו בקומה של חיל האוויר בבית מעריב.  בבית מעריב ישב גם "פרויקט יבנה" שהיה אחראי על בניית השכונה של אנשי חיל האוויר ביבנה, וכך הקצו לנהג שלהם את האחריות גם על חצי הרכב שלי, משימה שהוא קיבל בחוסר רצון וחוסר אהדה בולט, יען כי למרות שאינני בטוח שקרא את ספרו של ברטראנד ראסל "בשבח הבטלה", הוא התחבר מאד לכותרת של הספר.

ספר מומלץ מאד של ברטראנד ראסל 

 

   המשימה השגרתית שלו הייתה לקחת את הרכב ל- "יום טיפול שבועי",  יום בו רוחצים את הרכב, ובודקים אותו.    בפעם הראשונה (והאחרונה) שלקח את הרכב שלי ליום הטיפול השבועי, שהוא בחר לעשות בתל השומר החזיר לי את הרכב עם החותמת בכרטיס העבודה שבוצע יום טיפול שבועי, הרכב גם היה רחוץ.  למחרת הרכב עבר לשותפה שלי, ובבוקר היא מטלפנת אלי ושואלת: "אתה בטוח שהרכב עבר יום טיפול?"  שאלתי אותה: "אני חושב שכן, מה הבעיה?".  אמרה לי: "נכנסתי לתחנת דלק ובדקו לי שמן, ומצאו שהיה חסר הרבה שמן, לא ייתכן שיום אחרי יום טיפול יחסר שמן". 

בדיקת ומילוי שמן מנוע ברכב - מן הפעילויות המובהקות של יום טיפול שבועי 

אמרתי לה: "שלחי את הנהגת שלכם למוסך לבדוק אם יש נזילת שמן, ובינתיים אבדוק את העניין".    היא שלחה את הנהגת שחזרה חיש מהר והודיעה שאין נזילת שמן, ואז התקשרה לרס"ר בתל השומר שחותמתו התנוססה על כך שיום הטיפול בוצע, והוא הודיע לה בזעם רב שהרכב לא רשום אצלו ברשימת הרכבים שעברו יום טיפול אתמול.  פניתי למפקדו של הנהג, ותוך דקות ספורות הוא חזר אלי ואמר שהנהג הודה בכך שאכן נסע לתל השומר ורחץ את הרכב, אבל אז ליום הטיפול היה תור גדול, ולא הייתה לו סבלנות, לכן נכנס למשרד של רס"ר הרכב, ראה שאין שם איש, מצא על השולחן את החותמת, והטביע אותה בלי להתבלבל על כרטיס העבודה של הרכב וזייף את חתימתו, וכך החזיר אותו אלי. 

הצבא בזמני עבד עם חותמות  - גם לי הייתה חותמת כזאת 

  בינתיים הרס"ר הזועם התחיל להרים טלפונים כדי לגלות את זהותו של הנהג, כדי להעמידו בפני בית דין צבאי על זיוף חתימה ושלל עבירות.  המפקד של אותו נהג הסביר לי כמה הנהג בא ממשפחה קשת יום, ויש לו כבר מאסר על תנאי על עבירות קודמות.

כשמפקדו של הנהג סיפר לי על כך שהייתה לו ילדות קשה - 
נזכרתי מיד ברבקה מיכאלי ויוסי בנאי 

 אם יועמד בפני בית דין צבאי ילך לכלא לזמן רב, והחליט שבמרוץ עם הזמן יש לו מוצא אחד – לשפוט את הנהג בעצמו, ולכן הביא לי טופס תלונה ומילא אותו וביקש שאחתום עליו.  בטופס שמילא הייתה תלונה על "אי מילוי הוראה"  ובתוכן נאמר: החייל קיבל הוראה לבצע יום טיפול שבועי ולא ביצע אותו. 

 

כאמור עד אז עברתי כמעט שמונה שנים בצבא בלי לחתום על תלונה אחת, אבל כאן זה היה מקרה של "הפוך על הפוך", חתמתי על טופס תלונה, לא כדי להתלונן על הנהג, אלא כדי להציל אותו.  

אכן תלונה ב - הפוך על הפוך 

מפקדו שפט אותו באופן מידי, הואיל ופטור בלא כלום הוא לא יכול היה לצאת, בהתחשב בעבירותיו הקודמות, שפט אותו לארבעה ימים בכלא, הרבה פחות ממה שהיה מקבל מבית דין צבאי.   הבנתי שהרס"ר רתח מזעם על התרגיל, אך בצה"ל לא שופטים על אותו מקרה פעמיים.    הנהג לא חזר לשרת באותו מקום, ואני גם החלפתי רכב,  והיה לי שותף אחר שהיה איש צוות אוויר  והסתדר כך שהנהג של הטייסת יעשה את כל ימי הטיפול לרכב.   זו הייתה התלונה היחידה שחתמתי עליה בכל שירותי הצבאי.

"מישהו כתב ספר שכותרתו: "אין תלונות"