שמעו חבר'ה – על קייטנת הוד הכרמל

 

המתחם של קייטנת הוד הכרמל בשכונת דניה בחיפה 

 

שמעו חבר'ה, הטו אוזן, והקשיבו נא!

באנו הנה רק לחופש, ולא לשנה

לבלות הן באנו פה, זאת המטרה

אל תבזבזו זמנכם, נצלו כהלכה!

היי-דא-היי קדימה הקייטנים

אנו פה שמחים, עליזים, צוהלים

קייטנת הכרמל היא לנו בלבד

ועל כן גאה בה כל אחד

 

כל בוקר נפתחה הפעילות בקייטנת הוד הכרמל בכך ששלמה אלון, מנהל הקייטנה, היה עומד עם המגפון בפני כל הקייטנים, ולאחר נאום הפתיחה היומי היה אומר: "שמעו חבר'ה, שלוש ארבע",  ואז  כולנו היינו מצטרפים אליו להמנון הקייטנה.   לא מצאתי התייחסות להמנון ברשת,  כך ששחזרתי אותו מן הזיכרון, שיכול להיות נתון לאי דיוקים, אני זוכר גם את המנגינה ויכול לשיר אותו גם היום.

בתקופה שילדיי היו בגילאי הקייטנות היה מבחר מאד גדול ומגוון של קייטנות בחיפה,  אך כאשר אני הייתי ילד, המבחר היה מצומצם.  לאחר התנסות בקייטנות העירוניות,  חשבתי לנסות משהו אחר.  נסעתי עם אימא שלי לביקור התרשמות בקייטנת הוד הכרמל, נפגשנו עם דבורה אלון שיחד עם בן זוגה, שלמה אלון, ניהלה את הקייטנה,  כאשר הוא בחזית, והיא מאחורי הקלעים, עסקה בהרשמות, בכספים, בקשר עם ההורים ובלוגיסטיקה.    בפרסומת העכשווית לקייטנה כותבים על רובוטיקה ו iPad-  שיסופק לכל חניך, בזמני נקודות המשיכה היו: גלגל ענק שעמד בחצר, הבטחה לפעילות סוסים,  וטיול לכינרת.    הייתי בקייטנה שנתיים, בשנה הראשונה התקיימה הפעילות פעמיים בשבוע בבריכת מכבי,  ובשנה השנייה כבר הייתה בריכה בקייטנה עצמה, כך שבכל יום הייתה לכל קבוצה שעה בבריכה. אכן היה גלגל ענק, וגם רכיבה  קצרה על סוסים במגרש סגור, כאשר המדריך מוליך את הסוס.  זו באמת הייתה ליגה אחרת יחסית לקייטנות העירוניות,  אני חושב שגם המחיר היה בהתאם.  היו שלושה אופנים להיות בקייטנה:    החצי-יומיים, שחזרו הביתה לאחר ארוחת הצהריים, היומיים   שחזרו הביתה בערב, וילדי הפנימייה שחזרו הביתה רק בסופי שבוע.   הקייטנה ספקה הסעות הלוך וחזור מכל קצוות העיר.

 אני זוכר את שלמה אלון  מאיים  על נהג האוטובוס שאחר להגיע והשאיר אותנו לחכות בשטח הבריכה "אני אפתח חברת אוטובוסים מתחרה לאגד!".  כאמור, הייתי בקייטנה שנתיים, בחופש הגדול שלפני כיתה ה',  ובחופש הגדול שלפני כיתה ו', מייד לאחר מלחמת ששת הימים, שבה כבר הייתי בקבוצה הבוגרת.    הייתי ילד שקט וביישן, בסיום השנה הראשונה, המדריכה כתבה לכל אחד הקדשה אישית, לי היא כתבה:  "שקט וצניעות הן מעלות גדולות, אך אפשר גם קצת לחיות". 

 
בשולי הדברים:  את שלמה אלון פגשתי שוב בתור המורה לחינוך גופני בכיתה י"א בבית בירם.  היו לו תרגילים יצירתיים כגון מה שכינינו "התרגיל לשבירת גבות", מתחלקים לזוגות, ועומדים גב אל גב, וכל אחד בתורו מעלה את השני וסוחב אותו על גבו.   

כיום בנוסף לקייטנה יש במתחם הוד הכרמל גם מעון במשך כל השנה, את המתחם מנהל נכדו של שלמה אלון.     קראתי שהם עוסקים ביוזמות חינוכיות שונות בתחומי החינוך למדעים, ונאבקים  מול העירייה להקמת בית ספר פרטי עם התמחות במדעים, אני כמובן בעד!  

 

שלמה אלון בצעירותו, התמונה לקוחה מפוסט שבו פרסם בנו הצעיר איתי את הדברים
שנשא לאחר פטירתו.  שלמה היה גאה מאד בכך שהוא אחיינו של יגאל אלון, ומכאן הדמיון