בצל האלונים

בצל האלונים

 

 

בְּצֵל הָאַלּוֹנִים מְפַכֶּה הַיֵּאוּשׁ

בֵּינוֹת הַנַּרְקִיסִים הַגּוּף תָּשׁוּשׁ

וְעֹז פּוֹרֵץ מִבַּעַד לִמְעַבֶּה הָאֲפֵלָה

וְרוּחַ נְחֻשָׁה חוֹדֶרֶת מִבַּעַד לַכִּלָּה

 

בְּצֵל הָאַלּוֹנִים הֶעָלִים כָּמְשׁוּ

בֵּינוֹת הַנַּרְקִיסִים הַצְּעָדִים הֶחֱשׁוּ

וּבֵין הָעֲפִיצוּת לְבֵין הָרְצִיצוּת

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל נֶחְרָצוֹת

רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִישָּׂא בְּגָאוֹן הָרֹאשׁ

רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁמַר צֶלֶם הָאֱנוֹשׁ

  

החיוך כמפתח

 

החיוך כמפתח

 

ציירה: רחל טוקר-שיינס, מתוך גיליון מספר 15 של בין סגול ובין תכלת 

יֵשׁ וְהַלֵּב מְחַיֵּךְ וְהַשְּׂפָתַיִם נִשְׁאָרוֹת קְפוּצוֹת

יֵשׁ וְהַשְּׂפָתַיִם מְחַיְּכוֹת וְהַלֵּב נִשְׁאַר אָדִישׁ

יֵשׁ וְהַחִיּוּךְ הוֹפֵךְ לִצְחֹק הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּחוּצוֹת

וְיֵשׁ גַּם חִיּוּךְ מֻסְתָּר וּמַחֲרִישׁ