איך הגעתי לעשות דוקטורט
במדעי המחשב כשבכלל נרשמתי למשהו אחר?
הדוקטורט שלי הוא במדעי המחשב. בגלל שלא היו לי תארים קודמים במדעי המחשב, לא
חשבתי שזו בכלל אופציה. איך אי הכרה של
מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב גרמה לי לקבל החלטות על סמך הנחות מוטעות, ואיך מצאתי את עצמי לומד לדוקטורט
במדעי המחשב – כל זאת בסיפור הבא.
 |
| וזו דיפלומת הדוקטורט שלי התלויה על הקיר במשרדי - מופיע שם רק התואר דוקטור בפילוסופיה, ללא ציון התחום. |
בשלב מסוים עלה מלפני רעיון ללכת ללמוד לימודי דוקטורט. השלב הזה היה בערך בגיל 4, לא ידעתי מה זה
אומר, אבל אבא שלי התחיל אז את שטיפת המוח האומרת כי דוקטורט זו פסגה שאליה צריך
לשאוף.
 |
| ההורים שלי היו שניהם שייכים ל- "דור האבוד" - של ניצולי שואה שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם ולא למדו לימודים אקדמיים, בניגוד לדורות קודמים במשפחה שבעיקר למדו רפואה, אבא שלי היה בדעה (הלא מדויקת) שלמי שיש יותר תארים יש יותר אפשרויות בחיים, בכל אופן ההתייחסות שלי בילדותלדוקטורט היה כנראה דומה לזה של מלורי כשבא לכבוש את פסגת האוורסט - בגלל שזה שם. |
לא הלכתי בכיוון אקדמי,
למדתי תואר ראשון בפילוסופיה תוך כדי צבא, לאחר מכן המשכתי גם תוך כדי שירותי
הצבאי לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, אותו מעולם לא סיימתי. בשלב כלשהו חשבתי על דוקטורט בארה"ב - צירוף של: רצון לחיות מספר שנים בתרבות אחרת, השמועה
ששמעתי שבארה"ב אין צורך כלל בתואר שני, כך שאינני חייב לסיים את התואר
(הפסקתי אותו כשהשתחררתי והתחלתי לעבוד בהייטק, זה נדחק לעדיפות משנית), וגם
בגישוש עם חברי סגל ישראליים – כולם אמרו לי שעדיף לעשות דוקטורט בארה"ב.
 |
| החלטתי על כיוון של לימודים בארה"ב , אך ניגשתי לנושא בצורה חובבנית |
בשל העובדה שלא היו לי תארים במדעי המחשב, הייתי בדעה שלעשות
דוקטורט במדעי המחשב איננה אופציה כלל (כפי שיתברר לי זו הייתה טעות), וחשבתי ללכת
לדוקטורט במערכות מידע (MIS) במסגרת בתי ספר למנהל עסקים.
באותו תקופה (1986) התחום היה די בראשיתו, מספר האוניברסיטאות שהעניקו תואר
כזה היה מצומצם, כמות חברי הסגל הייתה קטנה, וכתוצאה מכך מספר המתקבלים היה קטן
מאד, ודאי יחסית למדעי המחשב שכבר היו לה מחלקות גדולות ושפע מקומות ללמוד. בגלל אי
הכרת מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית, וחוסר קשרים במי להתייעץ, לא ידעתי דבר ממה
שכתבתי כאן עכשיו. מישהו בעבודה נתן לי את הגיליון האחרון של כתב
העת COMMUNICATION
OF ACM ששם
הופיעה רשימה, לא ארוכה מדי, של אוניברסיטאות הנותנות דוקטורט בתחום MIS. אוניברסיטה אחת הייתה
מסומנת ב BOLDFACE,
והיא הייתה TEMPLE UNIVERSITTY בפילדלפיה ונראה שזה מה שהמריץ אותי להוסיף אותה לרשימה. לימים כאשר
מצאתי שוב את אותו גיליון בספריה, ראיתי שההדגשה נבעה מכך שפורסמה רשימה קודמת,
ואחד מחברי הסגל ב TEMPLE העיר שגם הם נותנים תואר כזה ונשמטו מן
הרשימה. מילאתי את כל הטפסים של מספר אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב, רובם אוניברסיטאות
מן הליגה העילית. לא היו לי מכתבי המלצה מאנשי אקדמיה, אך שלחתי מכתבי המלצה
מאנשים בכירים בתעשייה, כולל ראש להק כוח אדם בדרגת תא"ל בחיל האוויר. הואיל
ומדובר בבתי ספר למנהל עסקים היה עלי לעשות את בחינת ה GMAT. לא ידעתי דבר על כך שיש
להתכונן לבחינות אלו, ועשיתי את הבחינה בלי להתכונן, קבלתי ציון די טוב ששם אותי בעשירון השני
מלמעלה, אך מסתבר שבאוניברסיטאות היוקרה הם רוצים מועמדים מהעשירון העליון.
 |
| מעין סוג של בחינה פסיכומטרית שנועדה לבחון כישורים למיניהם, נהוגה לקבלה לתוכניות לתארים מתקדמים במנהל עסקים. עשיתי אותה בלי להתכונן ובלי לדעת שיש דרך להתכונן. |
למעשה בכל תהליך ההרשמה –
שיחקתי שש-בש של לוח שחמט, לא הבנתי כלל את הכללים. החלטתי לעשות מסע בארה"ב ולבקר בחלק
מהאוניברסיטאות אליהם נרשמתי. קבלתי קבלת
פנים יפה במיוחד באוניברסיטת מישיגן באן-ארבור, שם אימץ אותי חבר סגל בשם מנפרד
קוצ'ן, איש אשכולות מרתק, שניסה להפעיל את כל כובד משקלו כדי שאתקבל למרות הנתונים
הפחות טובים שלי והשיג גם תמיכה של החוג למערכות מידע על בסיס התרשמות בראיונות
אישיים, אבל נהדף על ידי ועדת הקבלה הפקולטית בטענה שהואיל וראיון אישי איננו חלק
מקריטריוני הקבלה הכמותיים אין זה הוגן להעדיף אותי על סמך קריטריון שאחרים שלא
טרחו לבוא לא בצעו.
 |
| מנפרד ("פרד") קוצ'ן, איש אשכולות אותו פגשתי באוניברסיטת מישיגן והייתי איתו בקשרי דוא"ל עד פטירתו הפתאומית שלוש שנים מאוחר יותר. הוא שווה סיפור נפרד שאספר בעתיד |
גם למקומות אחרים כמו MIT ו CARNEGIE MELLON לא התקבלתי. היו מקומות שבהם הציעו לי מסלולים אחרים בבית הספר למנהל עסקים שאליהם יותר קל להתקבל, והסכמתי גם לזה. בינתיים עוד אני מחכה לתשובות במסלולים אחרים, קיבלתי הודעת קבלה מ TEMPLE UNIVERSITY שהיא אוניברסיטה פחות יוקרתית, למחלקה שנקראת COMPUTER & INFORMATION SCIENCES ,שבה לא בקרתי במסגרת הסיור שלי.
 |
| זה הלוגו של האוניברסיטה - נבחרות הספורט שלה מופיעות תחת השם TEMPLE OWLS ומאז אמצתי את הינשוף בתור בעל החיים האישי שלי |
החלטתי לקבל את ההצעה. הייתי צריך לדחות את תחילת הלימודים בסמסטר אחד
בגלל סיבות משפחתיות,
ולבסוף הגעתי ביום חורף קר לבוש במעיל כבד אל האוניברסיטה. הגעתי למזכירות המחלקה, המזכירה הפנתה אותי ליו"ר ועדת לימודי
מוסמכים, פרופסור ארתור פו, שגם היה חתום על מכתב הקבלה שלי. הואיל וזכרתי שהסופר הידוע אדגר אלן פו התגורר
תקופה מסוימת בפילדלפיה, דמיינתי שאמצא
צאצא שלו ואדקלם לו את "אנבל לי" במקור. אבל כאשר הגיע הפרופסור, חייך אלי מבעד לעיניו
המלוכסנות, וסיפר לי שבמקור הוא מטיוואן.
מסתבר שבמחלקה היו שתי תכניות ללימודי דוקטורט: מדעי המחשב ומערכות מידע.
פו אמר לי שברגע שהתקבלתי למחלקה אני יכול לבחור בין שתי התכניות, זו גם הסיבה
שבניגוד למקומות אחרים הם קבלו יחסית הרבה סטודנטים. פו בא
מהצד של מדעי המחשב, ולכן ניסה לכוון אותי לבחור מדעי המחשב. הסביר לי את המושג של
"בחינת כשירות לדוקטורט" , והוסיף
לי שאם אבחר מערכות מידע אצטרך לעשות בחינות כשירות לדוקטורט במקצועות של מנהל
עסקים – כלכלה, חשבונאות וכד' בנוסף לבחינות בתחום, בעוד שאם אבחר מדעי המחשב – בחינות הכשירות
תהיינה באופן טהור במדעי המחשב.
 |
| בחינת הכשירות לדוקטורט שאינה נהוגה בארץ היא אחד מן המבחנים המלחיצים דמיינו בחינת בגרות שמורכבת משאלה אחת מכל תחום, ושיש לענות עליהן ברצף במשך שש שעות הבחינה מכסה את כל תחומי מדעי המחשב. בדרך כלל לוקחים אותה אחרי שנתיים לימודים, הואיל והתחלתי בסמסטר אביב לקחתי אותה לאחר שלושה סמסטרים בלבד. |
לקח לי 30 שניות של מחשבה
לבחור במדעי המחשב. לאחר הבחירה אמר לי שבשל העובדה
שאין לי תואר ראשון במדעי המחשב יהיה עלי ללמוד מקצועות השלמה מתואר ראשון במדעי
המחשב ורשם לי על דף רשימת מקצועות. בתגובה – הוצאתי לו תרגום נוטריוני לאנגלית של
כל הקורסים שלמדתי במשך השנים במסגרת ממר"ם.
הוא הסתכל על התעודה, התחיל בקורס הראשון, שאל אותי שאלה עליו , ומחק מן
הנייר דרישה לקורס אחד . כך מחק ומחק
וכעבור חצי שעה הודיע לי שאני כשיר ללימודי דוקטורט בלי ללמוד קורסי השלמה מתואר
ראשון, והוסיף כמובן שאם יחסר לי ידע – באחריותי להשלימו. כאן
נבדלת מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב מזו הישראלית. המערכת הישראלית היא מאד קשיחה, קורס שלא ניתן
במסגרת אקדמית (או במקרים מסוימים במסגרת לימודי הנדסאים) איננו מוכר.
 |
| אומרים שהאמריקאים נעדרים גמישות מחשבתית ועובדים לפי הספר, מה שנכון. אבל האקדמיה האמריקאית הרבה יותר גמישה מחשבתית מן האקדמיה הישראלית שנוהגת לפי המורשת הפרוסית - בכל הקשור לענייני המנהלה. |
מאוחר יותר כשהייתי כבר
חבר סגל בטכניון ולימדתי קורס בניתוח מערכות, בא אלי סטודנט שלמד את הקורס של
ממר"ם, שהוא בהיקף ורמת עומק גבוהים לאין שיעור מהקורס בטכניון, וביקש פטור. מילאתי את הטופס שהביא, והמלצתי על פטור. בטכניון, כמוסד ריכוזי, כל הטפסים מגיעים אל
דקן לימודי הסמכה, ששלח לי מכתב נזיפה שחידד את הנוהל שאין להכיר בקורסים שאינם ניתנים
במסגרת אקדמית. בארה"ב המנטליות היא
אחרת: אם אתה אומר שאתה יודע – מאמינים לך
כל עוד לא הוכח אחרת, ומבחינת הכרה
במקצועות – הם מתעניינים בתכולה ולא במקור.
אחד מחבריי קיבל
באוניברסיטה אחרת בארה"ב זיכוי על כמחצית הלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב
על סמך לימודי בממר"ם. באותה פגישה
הסתכל פו בתעודות שלי מהתואר הראשון וראה שלמדתי קורסים רבים בנושא לוגיקה בחוג
לפילוסופיה, אמר לי שבטמפל נמצא אחד
מגדולי הלוגיקנים בעולם, פרופסור לבלנק. הוא לא יודע אם הוא עדיין פעיל כי הוא
זוכר שהיה לו התקף לב רציני לפני כמה חודשים, אבל אני יכול לנסות לדבר אתו. ודאי שהכרתי את השם, אכן הוג לבלנק היה אחד
הלוגיקנים הידועים בעולם. רשמתי את העובדה
הזו לפני, אבל היו לי הרבה אתגרים לפני,
אגיע יותר מאוחר לחפש אותו, והוא יהפוך לדמות משמעותית בחיי.
 |
| הוג לבלנק - אחד מגדולי הלוגיקנים בדורנו, ואיש דגול בכלל |
הזכרתי כאן שני אנשים –
מנפרד קוצ'ן שאתו המשכתי להתכתב, ולאחר שכתבתי לו שאני הולך ללמוד בטמפל, הוא
המליץ לי את מי לבחור כמנחה, וקיבלתי את עצתו; הוא ראוי להתייחסות נפרדת. האדם השני הוא הוג לבלנק – אחד האנשים הדגולים
שהכרתי, וגם הוא זכאי להתייחסות נפרדת.
וכך מצאתי את עצמי במפתיע דוקטורנט למדעי המחשב. לא הצטערתי לרגע על הבחירה. אכתוב בהמשך חוויות נוספות מלימודי
הדוקטורט. לאחר שחזרתי לארץ והצטרפתי
לסגל האקדמי בטכניון קבעו שלט לפני דלת משרדי שעליו היה כתוב: "ד"ר עפר
עציון". באחד הימים בהם פרקתי ספרים
שהגיעו במכולה מארה"ב עברה במסדרון מישהי שהכרתי בילדות, ואמרה לי :
"אני רואה שהגשמת את מטרתך",
שאלתי אותה: "אילו מהן?", אמרה לי: "לפני הרבה שנים אמרת
שתעשה דוקטורט כדי שתוכל לשים על הדלת שלט עם המילה דוקטור לפני שמך". לא זכרתי שאמרתי אמרת שפר זו, אבל זה התאים
למה שחשבתי כשהייתי ילד. לימים מצאתי
בלימודי הדוקטורט, מעבר לשלט על הדלת, ערך רב של טירונות בעולם המחקר, שיעור מאלף במשמעת עצמית, וכניסה
לנושא שהעסיק אותי שנים רבות.
 |
| זה השלט הנוכחי לפני משרדי במכללה האקדמית צפת. אין לי תצלום של השלט הראשון מן הטכניון. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה