על פרופסור הוג לבלנק –
מגדולי הלוגיקנים של המאה העשרים וג'נטלמן מהסוג הישן
כתבתי שבשיחת הפתיחה שלי עם
יו"ר ועדת לימודי מוסמכים במחלקה למדעי המחשב בטמפל, לאחר שראה שלמדתי אוסף
קורסים בלוגיקה בתואר ראשון הזכיר שבאוניברסיטה נמצא אחד מגדולי הלוגיקנים – פרופ'
לבלנק. לקח זמן עד שפגשתי בו וגיליתי את
אחד האנשים המרשימים שפגשתי מימי, ביותר ממובן אחד .
 |
| זו התמונה היחידה של הוג לבלנק שמצאתי על המרשתת הוא חי בתקופה הלא נכונה - אין עליו אפילו ערך בויקיפדיה |
בשלושת הסמסטרים הראשונים ללימודי הדוקטורט התמקדתי בקורסים שהיו
נחוצים לבחינת הכשירות, ובקורסי לימוד עצמי לגיבוש נושא לדוקטורט. לאחר שכל אלו היו מאחורי נזכרתי שבפגישתי
הראשונה עם ארתור פו, יו"ר ועדת לימודי מוסמכים, הוא אמר לי שבאוניברסיטה
נמצא אחד מגדולי הלוגיקנים של המאה העשרים,
פרופ' לבלנק. לקראת תחילת שנת
הלימודים הבאה הלכתי לנסות ולתור אחריו ולראות האם יש קורס שהוא מלמד שאוכל
לקחת. מצאתי את משרדו במחלקה
לפילוסופיה, אך הדלת הייתה נעולה.
 |
| גם כשלמדתי מדעי המחשב רציתי מאחז קל במחלקה לפילוסופיה |
הלכתי למזכירות המחלקה
לשאול האם הוא נמצא באוניברסיטה מתי שהוא?
אמרה לי המזכירה שלמחרת יש להם ישיבת מחלקה והוא בוודאות יגיע, אמרה
שהוא מקדים להגיע, כך שאם אבוא מוקדם בבוקר כנראה שיהיה במשרדו. קבלתי את עצתה, והתייצבתי בשעה מוקדמת בבוקר
שוב במחלקה לפילוסופיה, ואכן דלתו הייתה פתוחה והוא ישב ודיבר עם מישהו. המתנתי עד שייצא ואז נכנסתי, הצגתי את עצמי,
ספרתי לו שאני דוקטורנט במדעי המחשב עם תואר ראשון בפילוסופיה והתמחות בלוגיקה.
דברנו כמה דקות על שימושים של לוגיקה במדעי המחשב, נושא שעוד נחזור אליו, ואז אמר לי שבסמסטר הקרוב הוא מתוכנן ללמד
סמינר מתקדם בלוגיקה לדוקטורנטים בפילוסופיה ואני מוזמן להירשם. חזרתי חזרה למדעי המחשב ששכנו בבניין
אחר, ומיד ארתור פו קלט אותי עובר במסדרון
ליד משרדו וביקש שאכנס אליו. אמר לי שכרגע
טלפן אליו לבלנק ואמר לו לוודא שאכן אני נרשם לקורס שלו, ולאשר לי לעשות כן (כי זה לא נכלל ברשימת קורסי הבחירה של מדעי
המחשב). פו אמר לו שכמובן הוא יאשר, וכך
נרשמתי לסמינר שלו שהתרכז בלוגיקה הסתברותית, התחום שבו עסק באותה עת.
 |
| הסמינר עסק בנושאים הללו - אבל לבלנק הרשה לי לעשות את העבודה שלי בנושא קצת שונה |
לבלנק היה במקורו קנדי
מקויבק, ששפת אמו הייתה צרפתית, דבר שניכר במבטאו. רציתי להתייעץ אתו על משהו שקשור לעבודת
הדוקטורט שלי שרציתי להכניס אליה פרק שעוסק בלוגיקה, ושאלתי אותו מתי אפשר לדבר
אתו יותר לעומק. ענה לי להפתעתי שאני
מוזמן לבוא אליו הביתה בערב בשבוע הבא.
זה היה מפתיע, כי באוניברסיטאות עירוניות בכלל, ובטמפל בפרט, נהוגה שמירת
ריחוק בין הסגל האקדמי ובין הסטודנטים, ולהזמין סטודנט הביתה נחשב כמעשה מאד חריג,
בפרט כאשר איש הסגל נחשב לאחד מגדולי עולם בתחומו. הגעתי אליו, הוא התגורר באחד מבנייני SOCIETY HILL , בניינים של דירות יוקרה במרכז העיר פילדלפיה
 |
| אלו המגדלים של סוסייטי היל שמוכרים היטב בפילדלפיה הפעם היחידה שבה גם בקרתי באחד מן המגדלים הללו |
לאחר שכיבד אותי בתה
ועוגיות, ניגשתי לעניין שלשמו באתי, והייתה לנו שיחה מרתקת שגלשה גם לנושאים אחרים.
הוא נראה לי כג'נטלמן מן הדור הישן. הוא הזמין אותי לתת הרצאה בסמינר המחלקתי של
המחלקה לפילוסופיה כדי לספר להם על שימושי לוגיקה במדעי המחשב, וכשדיברתי על
"תכנות לוגי" שהיה באופנה באותה עת, הגיבו בתמיהה – כי מנקודת מבטם של
הלוגיקנים, זה ייצג לוגיקה שחסרים בה מרכיבים, והיא איננה מעניינת במיוחד. לבלנק אמר לי שאכן הלוגיקנים באופן אופייני
נמצאים במחלקות לפילוסופיה. אמר לי שבשנות
החמישים המתמטיקאים גילו את הלוגיקה, והיה חשש שהם ינסו להשתלט עליה, אבל זה לא
קרה. לעומת זאת – בשנות השמונים אנשי מדעי
המחשב גילו את הלוגיקה, ועליהם התלונן לבלנק שהם באים לכינוסים בנושא לוגיקה
ונותנים הרצאות על מה הסיבוכיות של לעשות הסקות לוגיות מסוגים מסוימים, ואיך לעשות
את זה בצורה יותר יעילה, דבר שלדבריו הוא לא ממש מעניין.
בזמן שלמדתי אצלו, חל יום הולדתו ה- 65. האוניברסיטה עשתה לו חגיגה גדולה, שאליה הגיע
המנחה של לבלנק, וילארד קווין שהיה כבר
אז בן 81 והגיע ברכבת מבוסטון (הוא היה פרופסור בהרווארד), קויין נחשב אז כגדול הלוגיקנים שהיו בחיים
באותה תקופה (קורט גדל נחשב גדול
הלוגיקנים של המאה העשרים, אבל הוא כבר לא היה בחיים באותה שנה).
 |
| הפגישה עם קווין שגם נתן הרצאה באותו אירוע היה אחד מרגעי השיא של לימודי הדוקטורט שלי |
זה היה אירוע שבו היו גם
אנשי תקשורת – עיתונות וטלוויזיה, והוא הופיע בכל מהדורות החדשות של התחנות
המקומיות בפילדלפיה. מה שהיה מעניין הוא
שלבלנק מסר לי ביד הזמנה מודפסת לאירוע, הזכיר לי בסוף השיעור, וגם שלח לי תזכורת
בדואר הפנימי של האוניברסיטה. תמהתי מדוע
הוא כל כך טורח לוודא שהגיע, הרי סך הכול הייתי סטודנט, ואפילו לא מונחה שלו,
ובמילא יהיו שם אנשים רבים.
כתבתי בקורס שלו עבודה סמינריונית שעסקה בלוגיקות של אי-ודאות
בבינה מלאכותית, נושא שעניין אותי באותה עת.
 |
| נושא שעניין אותי באותו זמן - חשבתי להכניס אותו לעבודת הדוקטורט שלי אבל המנחה שלי התנגד לכך שאכניס נושאים שסוטים מן העיקר חזרתי לנושא בהמשך ואף לימדתי קורס בטכניון שעסק בנושא זה |
הוא שלח לי הערות על
העבודה מודפסות במכונת כתיבה, ונתן לי את הציון A. הוא כתב שאני סובל מאותה
נכות בכתיבה באנגלית של מי שאנגלית אינה שפת אמו שהוא סבל ממנה בזמן שהיה
דוקטורנט, כך שיש לי תוחלת להשתפר.
כעבור כמה ימים הגיע ממנו מכתב שני מודפס במכונת כתיבה, ובו הוא כתב שהיה
עליו לכתוב חוות דעת על מאמר שעסק בנושאים אלו, והוא נעזר מאד בעבודה שלי כדי
לעשות זאת. לבלנק לא היה אמון על כתיבה
במחשב, הייתה לו מכונת כתיבה מיוחדת עם כל הסימנים המתמטיים והלוגיים, ועליה היה
כותב את מאמריו.
אמר לי שזו התקדמות יחסית למנחה שלו, שהיה כותב הכול ביד.
 |
| גם אני בצעירותי הייתי צמוד למכונת כתיבה, בעיקר משום שהיה עלי מאד להתאמץ כדי שכתב היד שלי ייצא קריא, אבל מתי שהוא התקדמתי להקליד על מחשב |
פעם אחת
היה עליו לכתוב מאמר בעזרת תוכנת העריכה LaTex
,
ושכר אותי לעשות זאת. כתיבת כל
הנוסחאות שלו במדויק הצריכה עבודת נמלים.
כאשר הגנתי על הדוקטורט שלי בפני ועדת הבוחנים, הזמנתי אותו לבוא,
והוא אכן הגיע. הוא נאלץ לעזוב לקראת
הסוף, כי הייתה לו ישיבת מחלקה. ההגנה
הייתה ביום שישי. בשבת בבוקר הופתעתי לקבל
שיחת טלפון בביתי (הוא מצא אותי דרך מדריך הטלפונים) מהוג לבלנק שבירך אותי על כך
שעברתי בהצלחה את הבחינה, זה היה שוב דבר מאד חריג, בהתחשב בריחוק שהיה נהוג בין
חברי סגל לסטודנטים. כשהגעתי לאוניברסיטה
ביום שני, המנחה שלי, ג'יורג'יו, אמר לי בהתפעלות: "אתה יודע מי טלפן אלי
הביתה ביום שישי בערב? לבלנק (ביטא את
שמו ביראת קודש), הואיל והוא לא נשאר עד
הסוף רצה לוודא שהבחינה שלך עברה בהצלחה".
אפילו ג'יורג'יו התרגש מכך שלבלנק שנחשב באוניברסיטה לאיש דגול ונערץ מתקשר
אליו.
 |
| בטירונות נהוג המושג של "שבירת דיסטנס" בסוף הטירונות - בטירונות שלי זה היה במשחק כדורסל בין הסגל לבין הטירונים (לסגל לא היה סיכוי היו איתי בטירונות ארבעה שחקני נבחרת). הוג לבלנק היה חריג בכך שלא דגל בריחוק |
כשסיפרתי ללבלנק שאני מתכונן לחזור לארץ הביע מורת רוח ואמר שגם אם אני רוצה לחזור, כדאי לי להישאר מספר שנים בצפון אמריקה ולצבור ניסיון, ולא ללכת ישר אחרי דוקטורט למדינה רחוקה ונידחת. . אמר שלדעתו אני פוגע בצורה משמעותית בעתיד שלי. זה היה לפני עידן האינטרנט וישראל באמת הייתה רחוקה ממרכז העולם המדעי, כך שהוא צדק. מה לעשות – לפעמים אנשים נוהגים בצורה לא רציונלית שחוקי הלוגיקה אינם יכולים להסביר.
 |
| אכן - ארץ רחוקה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה