על עבודה עם בני נוער
מהחברה הערבית – תכנית ניצוץ והיוזמתון 2015
הגעתי מיבמ למכללת עמק יזרעאל. הייתי מיועד להיכנס לתפקיד של ראש החוג למערכות
מידע בשנה העוקבת, במקביל לכך שעסקתי בהכנות – שדרוג תכנית הלימודים, בניתי פעילויות תחת הכותרת "המכון להעצמה
טכנולוגית". אחת הפעילויות המרכזיות
הייתה עבודה עם בני נוער בשנת 2015, תחילה עם בני נוער מהחברה הערבית, ואחר כך עם
בני נוער דוברי עברית וערבית במעורב. זה
סיפורם של הפעילויות הללו.
זה הלוגו של תכנית ניצוץ שיצרו התלמידים
בשנת 2014 עברתי מיבמ למכללה האקדמית עמק יזרעאל. סיכמתי
עם הנהלת המכללה שאת השנה הקרובה אבלה גם בהתכוננות לתפקיד ראש החוג למערכות מידע
חוג שעמד בפני הסמכה קבועה במל"ג, ושתוכנית הלימודים שלו נזקקה למתיחת פנים.
במקביל לכך, תחת הכותרת של
"המכון להעצמה טכנולוגית" התחלתי לעסוק בפעילויות משותפות עם הקהילה. סוג אחד של פעילות היו אוסף של פרויקטים
שסטודנטים עשו בנושאים שונים. לגבי
פעולות עם הקהילה, חיפשתי פרויקטור, מצאתי במרחבי הפייסבוק את סיגל מגן שנראה היה
לי שהיא פעלתנית ובעלת רעיונות מקוריים (הכרתי אותה שנים רבות קודם, אך לא הייתי
אתה בקשר במשך שלושה עשורים). המחשבה
המקורית שלי הייתה פעילות עם הגיל השלישי,
אך סיגל הציעה ללכת לכיוון של עבודה עם בני נוער. במסגרת זו עשינו שתי פעילויות: ניצוץ שהיה
מעין סדנא ליזמות וחדשנות לבני נוער מהחברה הערבית, והיוזמתון שהיה האקתון של שלושה ימים בקיץ עם
בני נוער ששפת אמם היא עברית, לצד כאלו ששפת אמם היא ערבית.
רתמנו לנושא את ניזאר ביטאר שהיה מנהל היחידה לקידום הסטודנטים
הערבים במכללת עמק יזרעאל, והיו לו אפשרויות לתמוך בתוכניות של תיכון באקדמיה
בחברה הערבית. התכנית הראשונה שיצאה לדרך הייתה תכנית
ניצוץ, הרעיון היה לקיים השתלמות פעם
בשבוע במכללה האקדמית עמק יזרעאל לבני נוער מהאזור מהחברה הערבית. לא היה קל לגייס משתתפים, בסופו של דבר
התמקדנו באכסאל, ישוב שנמצא בקרבת המכללה.
המועצה המקומית סייעה בכך שספקה הסעה הלוך וחזור מטעמה. סיגל ואני באנו לבית הספר המקומי והצגנו את
התכנית במגרש הכדורסל.
 |
| הקהל יושב ביציע של מגרש הכדורסל וצופה בנו - סיגל, ניזאר ואני שמסבירים את התכנית |
16 בני נוער השתתפו בתכנית. הרעיון היה ללמד אותם נושאים שקשורים
בחשיבה יצירתית ויזמית וקצת על טכנולוגיה.
האתגר היה בכך שחשיבה יצירתית היוותה ניגוד למנטליות של מערכת החינוך בה
למדו. כך שצריך היה לשחרר אותם. סיגל מגן העבירה את נושאי החשיבה
היצירתית. השיעור הראשון היה בחדר הישיבות
במתחם הרדיו שבניין תקשורת במכללת עמק יזרעאל.
 |
| סיגל וניזאר עם המשתתפים במפגש הראשון |
את נושא היזמות העביר רמי גזית, שהוא מומחה בהעברת קורסי
יזמות. הוא נתקל בקושי שמושגי היזמות היו
רחוקים מאד מהסטודנטים והוא שקד על העברתו להם
 |
| רמי גזית משוחח עם המשתתפים על יזמות |
חלק נוסף בתכנית היה העשרה בנושאי טכנולוגיה עם פרופ' איגור
קנובסקי. איגור לימד אותם לבנות יישומי אינטרנט, ולבקשתם הגדלנו את החלק הזה
בתכנית.
 |
| איגור קנובסקי עוזר לאחד המשתתפים לבנות יישום באינטרנט |
היו להם עוד שיעורי העשרה עם צוות האולפנוע של עדנה הררי על מדפסות
תלת ממד, אבנר פלד על רובוטים, ברכה וצבי איילון על משחקי חשיבה מתמטיים, אלון
יוספזון על מולטימדיה, איילת לבינרסקי על שפת גוף, וגם מאור פירנטה על ניווט
אחת המשתתפות השתחררה מחשבתית יתר על המידה, ובהפסקה לקחה קלנועית של המכללה, והתנגשה בעץ. ניזאר ואני עבדנו קשה כדי לסיים את האירוע הזה.
 |
| תמונה קבוצתית של המשתתפים בתכנית ניצוץ |
לתכנית היה המנון
שמילותיו נכתבו ע"י סיגל מגן והולחנו ע"י רחלי וולשטיין, שהופיעה בטקס
הסיום והענקת התעודות, וגם יצא ספר
דיגיטלי עם ציורי התלמידים
הופק גם סרטון
שמתעד את הקורס. התלמידים הביעו שביעות רצון גבוהה מן הקורס,
ציינו ששיפרו הן את העברית, והן את היצירתיות, והן את הביטחון העצמי שלהם ביכולתם
לתרגם את שאיפותיהם למציאות.
בעוד שניצוץ הייתה פעילות שיחסית היה קל לארגן, הפעילות השנייה שניסינו לארגן – היוזמתון (שילוב של יוזמה ומרתון), הייתה יומרנית ומאתגרת הרבה יותר. הרעיון היה לעשות האקתון של שלושה ימים בקיץ שבו ישתתפו בני נוער דוברי עברית, ובני נוער דוברי ערבית. גם פעילות זו אורגנה במשותף ע"י סיגל מגן ועל ידי. כדי לקיים את זה היה צריך להשיג תקציב (מסתבר שזה היה החלק הקל), להשיג מדריכים, ולהשיג משתתפים. חלק מאלו שנתנו הרצאות אורח בניצוץ עשו זאת כפיילוט לקראת השתתפות ביוזמתון. סיגל ואני עשינו אוסף פגישות עם מועמדים ברחבי הארץ כדי לגייס צוות מדריכים מיוחד ואיכותי. האתגר העיקרי היה בגיוס משתתפים. חלק מהמשתתפים בקורס ניצוץ מאכסל התלהבו גם מהשתתפות ביוזמתון וזה היה קהל יעד ראשון, בקרנו בבית ספר ביפיע, וגם שם הייתה התלהבות ונרשמו תלמידים בעידוד של מנהל בית הספר. ביקרנו גם בבתי ספר בנצרת, וגם שם הייתה התעניינות מסוימת, אם כי מספר נרשמים קטן. בבתי הספר העבריים העניינים היו יותר יגעים, הופענו במספר בתי ספר במועצה המקומית עמק יזרעאל ובמגדל העמק. הייתה הרשמה, אך ההיענות הייתה דלה, היה בית ספר אחד שבו לא נתנו לנו בכלל דריסת רגל כי נאמר לנו שוועד ההורים מתנגד לפעילויות משותפות עם בני נוער ערבים. תכננו את היוזמתון ל30 משתתפים, אך ביום הפתיחה הגיעו 16 בלבד. חלק מהמשתתפים נשר ברגע האחרון, בעיקר נשרו רוב הנרשמים ממגדל העמק, אך עדיין הייתה נציגות משם. החלטנו לקיים את האירוע גם במספר משתתפים קטן יותר, ולהכפיל את מספר המדריכים לכל קבוצה, כך שלכל קבוצה היו שני מדריכים וכך שאלו שהשתתפו הרוויחו הדרכה מושקעת יותר. הציוות בין המדריכים דבר יצר צירופים מעניינים.
תחילת היוזמתון - איילת לבינרסקי, המדריכה החברתית. מביימת את כל הצוות
לעמוד בשתי שורות כדי לקבל את המשתתפים
המשתתפים עבדו שלושה ימים, כאשר
אתגרנו אותם לבנות מצגת חזותית שתוקלט באולפן הטלוויזיה של המכללה, כשעליהם לתכנן
את המצגת בפני חבר שופטים. התחלנו עם
ארבע קבוצות, אבל קבוצה אחת התפרקה ופוזרה – כך שהיו לנו שלוש קבוצות.
הקבוצה הראשונה בנתה משחק שלימד את עקרונות המיחזור. המדריכים היו
ערן גלמור, מומחה למשחקים חינוכיים, ויגאל גיטלמן, קבוצה זו צוינה בסוף היוזמתון
ע"י השופטים כקבוצה שעשתה את ההצגה הטובה ביותר.
מדריכי הקבוצה רושמים תכנון על הלוח הקבוצה מדגימה את המשחק ומסבירה עם פוסטרים מושקעים בפני השופטים
הקבוצה השנייה פיתחה רשת חברתית לבני נוער יהודים וערבים
בנושאי בריאות, תזונה, וספורט. את הקבוצה הנחו: רחלי ניקלס מארגנת אירועים, ומאור פירנטה מדריך ניווט. הקבוצה
עשתה כמצגת תכנית ראיונות שבה הסבירו למראיין את עקרונותיהם. הקבוצה צוינה ע"י השופטים כבעלת הרעיון
היצירתי ביותר.
בשלב כלשהו החליטו חברי הקבוצה לצאת החוצה לעבוד על השולחן שבדשא הקבוצה מסבירה את המיזם שלהם בצורה של ראיון טלוויזיוני
הקבוצה השלישית בנתה יישומון שמלמד ריקוד באמצעות כדור חכם, כך
שהכוריאוגרפיה של הריקוד מתוכנתת בכדור. הקבוצה הציגה ריקוד שהיה מורכב מסגנונות
מוזיקליים שונים. המנחים היו אלעד פיין ואבנר פלד. ההדגמה שעשו הרשימה את השופטים שדירגו אותה
כבעלת הפוטנציאל הגדול ביותר בעולם המעשי.
מתכנתים את הכדור החכם רוקדים עם הכדור החכם באולפן הטלוויזיה של מכללת עמק יזרעאל
לרשות כל קבוצה הייתה כיתת לימודים, ובחלק מהזמן יצאו לעבוד על
הדשא. היו גם מדריכים נוספים שסייעו לבצע הפעלות,
לייצר קליפים, ולייצר דגמים במדפסת תלת מימד, המדריכים הנוספים הם: איילת
לבינרסקי, אלון יוספזון, אביגיל הירש, ואנשי צוות האולפנע.
בסיום הגענו לאולפן הטלוויזיה.
צוות הטלוויזיה רגיל לעבוד עם תסריטים מוכנים מראש כך שיוכלו להתארגן לכל
פריט בסדר היום ובקשו שנשלח שבועיים מראש. כמובן שזה לא היה מעשי, בגלל שהכול היה
דינאמי. כשנכנסנו מנהל האולפן שאל: איפה ה OUTLINE - לידי עמד אחד המדריכים,
הכתבתי לו OUTLINE במקום ונתתי להם – עם כל העזרים שכל קבוצה נזקקה
להם. הם היו המומים מהצורך להתארגן
במהרה, אבל זרמו (קבלתי אחר כך מכתב שנזף
בי שכך לא עובדים...). הבאנו צוות שופטים
מכובד. ניזאר המליץ שאזמין את פרופ' חוסאם
חייק מהטכניון, מדען בעל שם מן החברה הערבית, שיעמוד בראש חבר השופטים. חוסאם ענה בחיוב, אמר שהוא דוחה הרבה פניות,
אבל הפנייה שלנו דיברה לליבו. חברים
נוספים בחבר השופטים היו: ירון בר-אילן, יזם תושב הגליל התחתון; יוסי מלכה – איש הייטק
ותיק, ושניים מעמיתיי דאז מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל: פרופ' יוני מזרחי ופרופ'
איגור קנובסקי. צוות השופטים היה מאד
מרוצה מן התוצאות, וכאמור ציינו כל קבוצה
לשבח בתחום אחר.
אני יושב ליד חבר השופטים
רואים שהם מתמוגגים מנחת
משמאל לימין: ירון בר-אילן, יוסי מלכה, חוסאם חייק, איגור קנובסקי ויוני מזרחי אחרי שהשופטים אמרו את דבריהם - סיגל מגן נושאת דברי סיכום בשם
המארגנים - בתמונה משמאל לימין: ירון בר-אילן, אני, סיגל מגן, חוסאם חייק ואיגור קנובסקי
פרופ' חוסאם חייק אמר בדברי הסיכום: " שמחתי להשתתף ביוזמתון, ולראות את הגרעיו שנוצר בפעילות כל כך חשובה, בייחוד בצפון, יזמות אצל צעירים וצעירות". המשתתפים ציינו כי זו הייתה להם חוויה מכוננת בחיים, וגם לכולם היה זה מפגש ראשון שבו עבדו כתף אל כתף בני נוער יהודים וערבים.
ובסוף, לבקשת השופטים, יובל שובלי (בגבו למצלמה) מדגים להם את הכדור החכם
מושב הסיום באולפן
הטלוויזיה הועלה לרשת, וגם סיגל מגן תעדה
רגעים מתוך היוזמתון באלבום
דיגיטלי
תמונה קבוצתית של כולם - המשתתפים, המדריכים, השופטים, והמארגנים
אחרי היוזמתון שידרנו תכנית
רדיו ברדיו קול יזרעאל בהשתתפות יובל משמשית ומאלק מנצרת שבאו עם האימהות
שלהם, ודיברו על החוויה ועל המפגש הרב תרבותי.
שתי הפעילויות היו חד פעמיות? מדוע לא נמשכו ? ות"ת שינו את המודל, ובמקום לתת למוסדות האקדמאיים תקציב לפעילויות ברמה המקומית, הם העבירו את כל התקציב לפעילות מרוכזת הנקראת "תכנית רואד". אני התחלתי כאן את דרכי בהדרכה בתחומי היזמות והחדשנות, והמשכתי בפעילויות עם סטודנטים. אולי נמצא דרך לחזור לפעילויות עם נוער במקומי הנוכחי, במכללה האקדמית צפת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה