האם יש לי מלאך שומר אכזרי ונוקם?

 

כמו אנשים רבים האמנתי בצעירותי שיש אי שם מלאך ששומר עלי,  היו לי ראיות וראיות שכנגד, אבל פעם אחת חשבתי שלא רק שיש לי מלאך שומר – הוא גם אכזרי ונוקם.  זה הסיפור

 

   

 

 

 

מצאתי שהיום אפשר לקנות פסל של מלאך שומר לגינה 

 

 

 

אני אדם רציונלי שאינני מאמין בכוחות עליונים, מלאכים, שדים וכל השאר,  וודאי שלא באמונות טפלות, יש לי אוסף גדול של אמונות טפלות שאינני מאמין בהם חלילה, אך מקיים אותם בקפידה.

 

יש מחקרים וספרים שמתעדים אמונות טפלות,  אני אדם
רציונלי שאינני מאמין בכל האמונות הטפלות שאני מקפיד לקיים 

  פעם אחת בנעוריי,  צירוף של שני מקרים גרם לי לרגע לחשוב שיש לי מלאך שומר נקמן ואכזר.  

בתקופת לימודיי בבית הספר,  פעמיים קיבלתי ציון שלילי באחד השלישים בתעודה.  הפעם הראשונה הייתה בכיתה ז', בבית הספר הריאלי אחוזה שם למדתי בכיתות ז'-י'.  אחד המקצועות שלמדנו נקרא טבע (באיזה שהוא שלב השם הוסב לביולוגיה), במקצוע זה למדנו בכיתה ז' בוטניקה, בכיתה ח' זואולוגיה, בכיתה ט' על גוף האדם, ובכיתה י' על אבולוציה וגנטיקה.   לאחר מכן המשיכו ללמוד רק אלו שהיו במגמה הביולוגית.  במרבית השנים חשבתי שזה מקצוע מעניין והיו לי ציונים טובים למדי,  השנה היחידה שבה המקצוע הטיל עלי שממון היה בכיתה ז',  שם למדנו על צמחים.  

כאמור - בניגוד לשאר ענפי הביולוגיה, לימודים על צמחים הטילו עלי שיממון.

 הנושא לא דיבר אלי,  כך שניסיתי למזער את השקעתי במקצוע זה,  דבר שהתבטא בכך שקיבלתי במבחן של השליש הראשון את הציון 48 (זוכר אותו לפי סימן ההיכר של שנת הקמת המדינה),  וכתוצאה מכך ציון שלילי בתעודת השליש הראשון.  הציון שופר בשליש השני אך לא הרקיע שחקים לאורך כל השנה.

הפעם השנייה הייתה בשנה העוקבת בכיתה ח',  למדנו  מלאכה (נדמה לי שהיום זה נקרא אומנות והפך למקצוע בחירה, בזמננו זה היה מקצוע חובה שלמדנו בנים לחוד ובנות לחוד) ,  ועשינו כל מיני עבודות עץ ומתכת.  הגם שחכמינו ציוו עלינו לאהוב את המלאכה, זה לא היה מקצוע חביב עלי, בשל כשרוני המוגבל.  אבל לאורך השנים הצלחתי (בעזרת המורים השונים) לעשות שלל עבודות.

 

זו תמונה של שיעור מלאכה משנת 1930 בבית ספר תחכמוני.
 מתוך אתר פיקיויקי, הארכיון לחינוך יהודי, אוניברסיטת תל אביב, 
חדר המלאכה שלנו לא נראה כך - אבל היה דומה מספיק לצורך ההמחשה 

באחד השיעורים אחד מעמיתי לכיתה ואני מצאנו את שיעור המלאכה כעת שראוי בה לשוחח על הא ועל דא.   ראה המורה למלאכה שאנחנו שקועים בשיחה ולא עמלים במלאכה, והתרה בנו. חזרנו לעמול, אך כשהפנה את גבו והלך למקום אחר, המשכנו בשיחה שלא מוצתה,  כי אמנם דיברנו כבר על הא, אך היה נחוץ לנו להשלים  את השיח על דא.   קלט אותנו המורה למלאכה בעיניו שחזרנו לסורנו ואנחנו מפטפטים במקום להיות שקועים במלאכת המלאכה,  הגיע אלינו כשזעם ועברה בפניו, והורה לנו להסתלק מן הכיתה.   המועד היה קרוב לסיום השליש השני, ובעת מתן הציון התקרית הייתה טרייה בזיכרונו של המורה הנ"ל,  והוא זיכה את שנינו בציון שלילי  (שתוקן בשליש השלישי).  

 

בשני המקרים הללו, הציון השלילי הגיע לי לגמרי, ולא עלה בדעתי להאשים את המורים ב"תפירת תיקים", או סילוף ציונים, אך לאור מה שארע למורים עלה בי שמץ הרהור שיש לי מלאך שומר שלא ראה כך את הדברים.

נתחיל במורה לטבע.  בכיתה ח' היא לא שובצה ללמד אותנו, שכן ההוראה במקצוע זה חולקה בין שני מורים, ובכיתה ח' לימד אותנו המורה השני,  אך היא עדיין שובצה ללמד כיתות אחרות.  אך לא לאורך זמן.  סמוך לתחילת השנה נפגעה בתאונת דרכים שגרמה לה להיות מושבתת לחודשים רבים.

איני יודע פרטים על התאונה בה נפגעה המורה לטבע 
הרכילות בבית הספר אמרה שנפגעה בגבה, ונזקקה לשיקום ממושך 

 בית הספר מינה לה מורה מחליפה (שלימדה אותי בכיתות ט' וי', והייתה המורה היחידה שלימדה גם אותי וגם את בתי הבכורה ענת),  וכך נסתיימה קריירת ההוראה שלה בבית הספר.   אחרי שנים רבות נזכרתי בה וחיפשתי מה המרשתת יודעת לספר עליה.  מסתבר שהמשיכה לאקדמיה ונשאה בתפקיד אקדמי במשך שנים רבות, עד שהלכה לעולמה.  הדבר האירוני הוא שמסתבר שהכרתי את בן זוגה, שהיה בכיר בחיל האוויר, ואף כשלמדתי מנהל עסקים באוניברסיטת ת"א,  והוא היה בחופשת פרישה,  היינו שותפים להגשת תרגילים באחד המקצועות .  למרות שנשאו אותו שם משפחה,  לא חשבתי עליה ולא קישרתי, למדתי על הקשר ביניהם מהודעות הפטירה וההספדים.   עולם קטן.

 

 

ומה באשר למורה למלאכה?   חלפו שנתיים מאז שלימד אותי,  הלכתי בבוקר אחד בחופש הגדול ברחוב החלוץ בחיפה,  ששם נקבעה נקודת פגישה לקראת טיול כלשהו,  והנה על לוח המודעות מתנוסס שמו המפורש של המורה למלאכה, על גבי מודעת אבל, שממנה למדתי שנפטר בעת חופשה בארה"ב. 

איני יודע בדיוק היכן בארה"ב ליבו של המורה למלאכה נדם
מצרף מפה של כל האפשרויות

 

 

צירוף שני המקרים גרם לי לחשוב לרגע שזה איננו צירוף מקרים, אלא יש לי מלאך שומר אכזרי שהחליט לנקום בהם בלי לשאול אותי.  אבל כמו שכתב חלפי בשירו "צער לך וצער לי": מלאכים לא היו ואינם.  חשבתי על כך שאינדוקציה עם  N=2  איננה מדגם מספיק להוכחה,  אך לא קבלתי עוד ציון שלילי בבית הספר, כך שהמדגם לא הורחב. 

 הדגמה למשפט מתמטי מפורסם שהוכח באינדוקציה
במקרה זה לא היו מספיק מופעים לאינדוקציה ולכן לא הוכח דבר