על אישיות בדויה
מאגדותיו של ברק
ושוב חזרנו אל ברק, מספר הסיפורים המיתולוגי. והפעם על השאלה האם
ניתן לבדות בהצלחה אישיות
כה סיפר ברק:
בדומה לקוני למל - גם אני אינני אני, אבל בניגוד לו, אני יודע מי אני
בצעירותי למדתי על מבחן טיורינג
שאומר שמחשב מפגין בינה מלאכותית באמת אם
אדם שמשוחח עם אדם ועם מחשב לא יוכל בזמן סביר להבחין מי הוא האדם ומי הוא
המחשב.
מבחן טיורינג לבינה מלאכותית
חשבתי על מבחן אחר: האם אפשר לבדות
אישיות אשר תעמוד במבחן המציאות, כך שאדם בזמן סביר לא יוכל להבחין שהאישיות הזו
היא בדויה. החלטתי לעשות ניסוי. לצורך הניסוי השתמשתי בהזדמנות שהייתה לי לפגוש
ב- "פגישה עיוורת" עלמה צעירה שאותה לא הכרתי, וגם היא לא הכירה אותי
ולא ידעה עלי דבר. לא היו אז אתרי
היכרויות, אבל על-ידי שיתוף פעולה עם חבר שהיה בסוד העניינים, התבצעה הפגישה.
הפגישה לא באמת הייתה בעיניים קשורות, וגם לא באמת ענבתי עניבה
החלטתי לשחק דמות שהיא לגמרי לא אני. לא הצגתי את עצמי בשם "ברק"
אלא בשם "גור", ולא הייתי איש הייטק, אלא עורך דין שהיה עתודאי, וכעת
עובד בפרקליטות הצבאית.
האמת היא שלא ממש ידעתי הרבה על הפרקליטות הצבאית, בעת שרותי הצבאי לא נתקלתי בה למזלי.
גם לדמות שהמצאתי הייתה ילדות
ירושלמית (למותר לי לציין שמעולם לא התגוררתי בעיר הבירה). את הפגישה תכננתי כפגישה לארוחת ערב במסעדה
טובה, כדי שיהיה זמן לשיחה, שבה אציג את דמותי, כולל אנקדוטות מעבודתי בפרקליטות,
ומהילדות הירושלמית, לראות אם אצליח לשחק את הדמות באופן מושלם. הפגישה החלה בנעימים, העלמה אתה נפגשתי הייתה
מסתבר סטודנטית לתאטרון, מה שהגדיל את האתגר לראות אם תוכל לאתר שאני משחק תפקיד.
תהיתי האם למי שרגילה להיות על הבמה, יש יכולת להבחין בין אמת לבין משחק
דברנו עליה, ואחר כך עברנו אלי,
וכך המשכנו בשיחה קולחת במשך כשעתיים ולא
נראה שיש לה שמץ של חשד שאני אינני אני.
לאחר שהחלטתי שהניסוי הצליח, החלטתי גם להיות הוגן כלפיה, ולעשות גילוי
נאות.
אמרתי לה ששמי אינו גור, אני אינני עורך דין, ועשיתי עליה ניסוי לראות אם
אני יכול לשחק דמות. לא ידעתי איך תקבל את
זה, אך להפתעתי היא קבלה את זה ברוח טובה ומבודחת, ואמרה שנתתי לה רעיון לעשות
בעצמה את הניסוי הזה. הצגתי את עצמי בשמי
האמתי ושאלתי אותה: במה את חושבת שאני
עוסק במציאות? חשבה רגע ואמרה: "לפי
השפה אתה אדם משכיל, הצלחת לשכנע אותי בדמות אז כנראה אתה מבין באנשים הייתי מהמרת שאתה פסיכולוג".
הוקסמתי בצעירותי מכתבי פרויד - אבל לא ממש הגעתי למקצוע הזה
צחקתי ואמרתי לה:
"באמת זו הייתה אחת האפשרויות ששקלתי כאשר הייתי צעיר, כי אהבתי לנתח את
אופיים של אנשים, אבל הלכתי בכיוון אחר ולמדתי מדעי המחשב".
בסיכום הערב סיכמנו שהיה ערב נחמד ומהנה, ויש מקום לפגישה נוספת.
אבל – במקרה פגשתי באותו שבוע את מי שהפכה להיות החברה שלי למספר שנים,
ולא חזרתי אליה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה