חפש בבלוג זה

יום שלישי, 2 בנובמבר 2021

טיפת כבוד עצמי

טיפת כבוד עצמי

מאגדותיו של ברק

הערה:  בעקבות מה שכתבתי על כך שלא ממש אהבתי מסיבות ריקודים, ברק שבניגוד אלי הוא רקדן מעולה, סיפר על מקרה שקרה כשהיה מארח של מסיבת ריקודים בביתו  

 

כה סיפר ברק:  

בכיתה ט' הייתי חלק מחבורה  של בנות ובנים שנהגה לעשות פעם במספר שבועות  ביום שישי בערב מסיבת ריקודים באחד מהבתים שלנו.

לא בדיוק הריקוד הזה - אבל המסיבות הללו התבססו על ריקודי זוגות 


  אי שם באביב הגיע תורי לארח את המסיבה,  עסקתי כל השבוע בהכנות – בחירת המוזיקה, סידור תאורה, הכנת הכיבוד, וכמובן  שכנוע כל בני הבית לצאת מן הבית בשעות המסיבה .   ביום שלפני המסיבה נגשה אלי בבית הספר בהפסקה ורד המתולתלת, שהייתה מהבנות היותר נחמדות בכיתה,  ואמרה שהיא רוצה לדבר איתי בפרטיות.  הלכנו לחצר ומצאנו פינה נידחת.

למעשה ברק וורד היו קצת יותר גדולים מהילדים בתמונה 


 ושם אמרה לי ורד:  "אני לא בטוחה שאגיע למסיבה שלך".  כאשר הבטתי בה בתימהון, הוסיפה:  "זוכר את המסיבה האחרונה אצל גילי?   במסיבה הזאת קרה לי משהו לא נעים".  וכאן עצרה לרגע והמשיכה  "רקדתי סלואו עם רפי,  והוא התקרב אלי יותר מידי בצורה לא מכבדת, אם אתה מבין למה אני מתכוונת".   הנהנתי בראשי. ורד המשיכה: "נראה לי שאקח פסק זמן מהמסיבות האלו".   עניתי לה מיד: "אם זה המצב, אז אולי כדאי שרפי ייקח פסק זמן מהמסיבות, אין שום סיבה שתפסידי את המסיבה, אבקש ממנו לא להגיע".   ענתה ורד:  "אבל אל תזכיר את שמי, הבנתי שאני לא היחידה שהוא נהג בה בצורה זו, אבל ממש לא רוצה להתעמת מולו".   עניתי לה:  "אל תדאגי, לא אזכיר את שמך,  אבל אשמח מאד שתגיעי למסיבה, ואני מבטיח לשמור עלייך". 

חזרתי לכיתה, מצאתי בתיק שלי מעטפה, הכנסתי בתוכה דף ועליו כתבתי:

"רפי,  אתה מתבקש לא להגיע מחר למסיבה אצלי.  תודה.  ברק".  הנחתי את המעטפה על שולחנו של רפי בכיתה. 

 

ברק אומר שהיה לו אוסף של מעטפות כחולות 

 

הצלצול נשמע וכולם חזרו למקומותיהם,  עקבתי בעיני אחרי רפי פותח את המעטפה, קורא את הכתוב, ושולח לעברי מבט מזרה אימה.   לאחר הלימודים מיהרתי ללכת לחוג טניס, ואחריו חזרתי הביתה.  כשהגעתי, הורי היו בביית, ומיד סיפרתי להם על הפרשה, ושאלתי לדעתם אם נהגתי נכון. עוד אנחנו מדברים, צלצל הטלפון, ראיתי שרפי הוא המתקשר.   אמרתי להם – בדיוק הוא מתקשר, אני אשים את הטלפון על רמקול, אבל אל תתערבו בשיחה. 

טלפון נייח - עולם הולך ונעלם 


 רפי היה נסער, ושאל מדוע אינני מזמין אותו למסיבה.  עניתי לו שאחת הבנות התלוננה שהוא התנהג אליה בצורה לא מכבדת במהלך ריקוד, וכמו שהבטחתי, לא הסגרתי את זהותה.  הוא נשמע מופתע ואמר:  "רקדתי כמעט עם כל הבנות, ואף אחת לא התלוננה ולא אמרה לי דבר".  עניתי לו:  "זה לא משנה את העובדות.  מציע שתיקח תקופת צינון  למסיבה אחת, תגיד שבסוף השבוע נסעת לדודים שלך בקיבוץ,  או אפילו סע לשם באמת. וגם תחשוב על ההתנהגות שלך, ואיך אתה מרסן את עצמך ולא חוזר עליה".  רפי יבב, כשהוא עובר מהגנה להתקפה ושוב להגנה, ומתחינה לאיומים, וחוזר חלילה. ואז הגעתי למסקנה שהשיחה מיצתה את עצמה, ואנחנו חוזרים על עצמנו ואמרתי לו:  "רפי, זה הבית שלי, אני מחליט, ואתה מתבקש לא להגיע למסיבה מחר".  ובכך נסתיימה השיחה.  

הורי הקשיבו קשב רב לשיחה, וכתגובה אבא שלי אמר רק משפט אחד: "לבחור הזה אין טיפה של כבוד עצמי".

לי המילה "כבוד" תמיד מזכירה את קזבלן 


 

 

\

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה