על הנחיית סטודנטים לתוארי מאסטר ודוקטורט

על הנחיית סטודנטים לתארי מאסטר ודוקטורט

 

אחד היתרונות הגדולים של להיות חבר סגל באוניברסיטה יחסית לחבר סגל במכללה הוא באפשרות להנחות סטודנטים לתואר מאסטר ודוקטורט.  במשך 29 שנים, שבהם הייתי 8 שנים חבר סגל בטכניון, ועוד 21 שנים במינוי של עמית הוראה בכיר נלווה, הנחיתי 30 סטודנטים לתארים הללו.  ההנחיה היוותה חלק משמעותי מהעבודה המחקרית שלי במשך השנים.  כמה מילים על כך.

 

 

 

 

ואחרי עבודה מרובה - מגיעים לטקס הענקת התארים 

 כתבתי  כבר שהסטודנטים הראשונים שהגישו הצעות למאסטר עוררו התנגדויות של אנשי שטח חקר ביצועים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, דבר שהוביל בהמשך להקמת שטח עצמאי של הנדסת מערכות מידע, ותכנית מוסמכים בתחום.   ארבעת הסטודנטים הראשונים שעבדו איתי היו:  רונן ערמון, שהיה איש צבא קבע, ולימים הישראלי הבכיר ביותר בחברת HP, ויזם סדרתי;  אבי גל,  כיום פרופסור בטכניון, שגם המשיך לדוקטורט (כמסופר בהמשך),  גלי רזניק-שיטרית שעברה לעבוד ביחידת המחשוב של חברת החשמל,  ודויד בוצר שעשה תואר שני במסגרת העתודה , שהמשיך גם הוא  מאוחר יותר לדוקטורט, ושאתו עבדתי גם ב IBM (הוא עדיין שם).    הם התחילו לעבוד בסוף 1990, תחילת 1991.  רונן ודויד סיימו בשנת . רונן  ערמון היה הראשון ועשה עבודה שהיא בעיקרה יישום של מערכת גדולה,  דויד בוצר עשה עבודה שמבוססת על הברקה.

יש תזות שמבוססות על עבודה קשה וממושכת, ויש כאלו שמבוססות על הברקה שסביבה
נבנית העבודה.  לפעמים ההברקה קוראת תוך כדי רחצה באמבטיה, אבל לא תמיד 

 הוא כתב אלגוריתם היוריסטי אשר פתר בעיה שהפתרון הידוע שלה היה בזמן מעריכי, וגיבש פתרון שנתן תוצאות טובות (שהוכחו על ידי אוסף של סימולציות) בסיבוכיות נמוכה.  מהתיזה שלו יצאו שני מאמרים בכתבי עת מעולים,   גלי סיימה בשנת 1993.   אבי גל מעולם לא סיים את התואר השני (שאגב הטכניון נוהג לכנות אותו "מגיסטר למדעים" מה שנשמע כמו תואר של רוקח),  אלא עבר למה שמכנים בטכניון "מסלול ישיר עקיף",  כלומר סטודנט שהתחיל תואר שני, ובשלב כלשהו, הוחלט לשדרג אותו לדוקטורנט,  לאחר שיעבור בחינת מועמדות. 

כמו בתחום הבליסטי - גם למסלול ישיר לדוקטורט אפשר להגיע באופן ישיר ובאופן עקיף 

 

  הוא עמד בכבוד בבחינת המועמדות (האמת היא שהוא היה קצת לא מאופס ובשאלה מסוימת של אחד הבוחנים הגיע ל BLACKOUT   מוחלט,  אבל אותו בוחן שבדרך כלל היה ידוע לשמצה כטורף סטודנטים לארוחת בוקר, האמין שהוא יודע את התשובה,

 

לפעמים אנשים נקלעים לקיפאון, כשזה קורה בזמן בחינת מועמדות לדוקטורט זה לא נעים
אבל גם לא בהכרח נורא 

ועזר לו לצאת מהקיפאון.

 

  בשנה השנייה שהייתי בטכניון הגיע לשנת שבתון אריה שגב, שהיה פרופסור בברקלי, והגיע לשנה בטכניון.  אבי הצטרף למחקר משותף של אריה ושלי, והוצאנו אוסף מאמרים משותפים. הייתה תקופה שבילינו שעות רבות ביום יחד, אמרתי שאני רואה אותו יותר מאשר את הבנות שלי.  במהלך עבודת הדוקטורט שלו פרסמנו יחד 5 מאמרים בכתבי עת, ו 12 מאמרים בכנסים, כמות יוצאת דופן לדוקטורנט.   

 

בדרך כלל דוקטורנטים מוציאים תוך כדי העבודה 1-3 מאמרים,  
לאבי הייתה תפוקה יוצאת דופן בתור דוקטורנט - שילוב של חריצות רבה, וגם של
העובדה שהוא עבד על הנושא המרכזי שאני עבדתי עליו.

 

אבי סיים את הדוקטורט בשנת 1995, והיה הדוקטורנט הראשון שלי. הוא המשיך לפוסטדוקטורט באוניברסיטת טורונטו ולימים חזר כחבר סגל לטכניון.   בינתיים התחלתי דור שני של סטודנטים לתואר שני.  הראשונה הייתה אנה קגנר שסיימה בשנת 1994.   היא הייתה הראשונה שכתבה את התיזה באנגלית, באותה תקופה הייתה חובה בטכניון לכתוב תזות למאסטר בעברית, שריד ממלחמת הלשונות של הטכניון.

 

 

מלחמת הלשונות מראשית ימי הטכניון על שפת ההוראה שבו, נתנה את אותותיה שנים רבות.
עד שבשנות התשעים היה דקן לימודי מוסמכים שהחליט לבצע שלוש רפורמות: היתר לכתוב
באנגלית את כל עבודות המאסטר,  כינון מסלול ישיר (לא ישיר עקיף) לדוקטורט,  ושינוי סימול תואר 
הדוקטור שהטכניון מעניק מ  D.Sc  ל Ph.D  כמקובל בכל שאר התבל 

בשלב יותר מאוחר בוטלה התקנה הזו, ורוב עבודות המאסטר החלו להיכתב באנגלית.    כל העבודות הנ"ל עסקו בהיבטים שונים של תחום מסדי הנתונים הפעילים (ACTIVE DATABASES) שהיה תחום העיסוק שלי באותה עת.   המונחה הראשונה שלי שלא בתחום הייתה ויקטוריה זמליאנקר, שאותה הנחיתי יחד עם רחל בן-אליהו, שהייתה אז פוסט-דוקטורנטית במדעי המחשב בטכניון, כיום רחל היא פרופסור במכללת עזריאלי.    ויקטוריה עשתה מחקר בנושאים שהיו קרובים יותר לתחום ההתמחות של רחל.    הגל הבא של הסטודנטים היו אלו שהיו הדור הראשון של סטודנטים לתואר שני לאחר שניתן תואר עצמאי במערכות מידע.    בוריס דהב היה הראשון בגל הזה, הוא סיים את התואר בשנת 1996,  והיה יוצא דופן בכך שגם אחרי שהלך לעבוד בחברת אורקל,  המשיך לעבוד איתי על מאמרים שהיו מבוססים על התיזה שלו, ומן התיזה שלו התפרסמו שני מאמרים בכתבי עת טובים.  אחריו היו שלושה שסיימו בשנת 1997:  רמי רשקוביץ שלאחר מכן פגשתי במכללת עמק יזרעאל (כיום הוא במרכז האקדמי פרס), טל דרורי שהיה סטודנט למדעי המחשב.  לא הייתה בעיה להנחות סטודנטים מפקולטה אחרת, אבל לחוסר מזלו התגלה סכסוך בין הפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב, שבמסגרתה הייתה החלטה בפקולטה למדעי המחשב לא לאפשר הנחייה של חברי סגל מפקולטות אחרות,  זה היה מכוון כסנקציה לגבי הפקולטה להנדסת חשמל,  נדמה לי שזו הייתה תגובה לצעד התקפי מצד הנדסת חשמל,  וכך הוועדה ללימודי מוסמכים במדעי המחשב לא אישרה את הצעת המחקר שלו.  פניתי לדקן שלי שהיה ביחסים טובים עם הדקן של מדעי המחשב, ושוחחנו אתו יחד בטלפון והסברנו לו את המצב, ואת העובדה שהסטודנט שכבר השקיע עבודה בנושא נפגע מן העניין.  אותו דקן של מדעי המחשב היה איש רודף שלום ופשרות בצורה לא אופיינית לפקולטה שהייתה אז.  הוא הזמין את עצמו לישיבה נוספת של הוועדה ללימודי מוסמכים שדנה באישור המחקר, והצליח מתחת לאדמה למצוא סיבות לכך שזה יאושר כחריג בצורה שלא תשמש לעולם כתקדים כלשהוא בשום צורה שהיא. 

שיטה מקורית לפתרון בעיות - מציאת עילה לכך שההחלטה לא תהיה תקדים 

וכך הנחיתי את טל דרורי.  בשלב מסוים הוא הגיע ל IBM,  ונראה לי שהוא שם עד היום. האחרון מבוגרי 1997   הוא אלי וייסמן שעבד ונראה לי שעדיין עובד בחברת אינטל.    הדוקטורנט השני שלי, שלמעשה הייתי מנחה משני שלו,  בשלב מסוים ביקש שאצטרף לסייע לצד המנחה הראשי שלו, דב דורי, הוא מנחם אלון-דומב.  מנחם עבד שנים רבות בחברת אמדוקס,  הוא סיים בשנת 1996  והיום הוא פרופסור במכללה האקדמית אשקלון. הדוקטורט שלו לא היה בתחום שבו עסקתי.  

בשנת 1997 יצאתי לשבתון מהטכניון, הצטרפתי למעבדת המחקר של IBM בחיפה, ולא חזרתי לטכניון.  הטכניון ביקש ממני להמשיך ללמד אחרי השבתון כעמית הוראה, והתנאי שלי היה כי ימשיכו לאשר לי להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים, כולל דוקטורטנטים כמנחה ראשי, זכות שבדרך כלל שמורה רק לחברי סגל.  בהמלצת דקן הפקולטה הטכניון אישר את הבקשה.    וכך המשכתי להנחות סטודנטים שהיו בתהליך וגם התחלתי להנחות סטודנטים נוספים. מתי גולני שעבד תקופה מסוימת ב IBM   והיום הוא חבר סגל באורט בראודה, סיים בשנת 1998 בתקופה שהייתי בשבתון.  סטודנט נוסף שסיים בשנת 1998 בנושא שלא היה נושא העיסוק העיקרי שלי היה קונסטנטין פפרנוב, שעבד איתי על מחקר משותף שזכה למענק של משרד המדע עם עמיתים באוניברסיטת תל-אביב ובן גוריון. 

 

  חזרה לדוקטורנטים.  דויד בוצר שהיה כאמור עתודאי, התחיל לעבוד על דוקטורט במהלך שירותו הצבאי, הוא לא יכול היה לעצור בעצמו מלהתווכח על הבוחנים שלו בבחינת המועמדות, וזה עלה לו בכך שאחד הבוחנים טרטר אותו בעוד כמה סיבובים על ההצעה שלו לפני שאישר.   גם מאוחר יותר בבחינת הדוקטורט שלו, למרות הפצרותיי שהפעם לא יתווכח עם הבוחנים, החל להתווכח עם אחת הבוחנות שבשלב כלשהו עצרה את עצמה מלהגיב.

להתווכח עם בוחנים בבחינת מועמדות לדוקטורט זה הרגל רע - אך יש אנשים שחייבים 
להיות צודקים 

 

 

 לאחר שהשתחרר הגיע לעבוד איתי ב IBM,  וסיים את הדוקטורט בשנת 1999, מעבודת הדוקטורט שלו יצא מאמר אחד בכתב עת.

אסף עדי ("אסי")  שעבד איתי ב IBM,  חזר ללימודים מלאים ועשה עבודת דוקטורט על  "עמית" הפרויקט שלנו ב IBM.    באותה תקופה פתחו בטכניון מסלול ישיר לדוקטורט, ואסי היה מהראשונים שעשו זאת.  באותה תקופה לא נתנו ציונים לדוקטורט, אך הבוחנים ציינו כי זו הייתה עבודה יוצאת דופן מבחינת האיכות שלה, וכנראה עבודת הדוקטורט הטובה ביותר שהנחיתי.  תמצתנו את העבודה למאמר עב כרס (במקור:  64 עמודים),  והוא התקבל לכתב עת מוביל, ויש לו כמות יפה של ציטוטים, נכון לכתיבת שורות אלו: 354 ציטוטים .   לפני כן, הוצאנו פטנט על העבודה שעשינו, שדורג בחמישה אחוז הפטנטים בעלי הערך העסקי הגבוה ביותר ליבמ, דבר שהביא לנו פרס כספי. גם לפטנט יש ציטוטים רבים.   

 

 

אסי סיפר לי בפעם האחרונה שפגשתי בו שעשר שנים אחרי שסיים דוקטורט הוא גילה שדקן לימודי מוסמכים צירף מכתב שהסתתר אחורי התעודה שבה כתב שעבודתו דורגה כעבודה מצטיינת 

אסי חזר ל IBM עוד לפני סיום הדוקטורט,  והוא עדיין שם.  הוא סיים את הדוקטורט בשנת 2003.

 

דוקטורנטית נוספת שגם היא הייתה שנים ארוכות ב IBM  היא אירית בולדו.  היא עבדה בהנחייה משותפת עם פרופ' יובל שחר מאוניברסיטת בן-גוריון על נושאים הקרובים יותר אליו,  היא סיימה את הדוקטורט בשנת 2007.

 

הדוקטורנט האחרון שלי היה שגב וסרקרוג,  שגם הוא עבד איתי ב IBM, וממשיך לעבוד שם עד עצם היום הזה.  שגב היה בהנחיה משותפת של אבי גל (שעצמו היה כאמור דוקטורנט שלי),  ושלי,  כך שמבחינה אקדמית אני גם אבא שלו, וגם סבא שלו.   באתר הקשרים הגנאלוגיים של הנחייה לדוקטורט שלי הוא מופיע פעמיים ברשימת הצאצאים האקדמיים  

 

לגבי שגב יש לי פיצול אישיות - אני גם האבא האקדמי שלו וגם הסבא האקדמי שלו. 

אגב נכדים אקדמיים,  אחד הדוקטורנטים של אבי גל היה חגי רויטמן שעבד בזמנו ב IBM.   יום אחד באמצע פגישה שהשתתפתי בה נכנס חגי לחדר הישיבות, ואמרתי: הנה הגיע נכדי היקר.  אנשים הסתכלו בתימהון עליו (שהתנשא בערך 20 ס"מ מעלי) ועלי וניסו להבין אם יש בינינו קשר משפחתי,  ואז הבהרתי שמדובר בנכד אקדמי.  אבי גל הנחה גם לדוקטורט שני מסטרנטים שלי מהעבר: רמי רשקוביץ ומתי גולני.

סטודנטים נוספים לתואר מאסטר שסיימו בשנות האלפיים הם:

·      רון שר,  בהנחיה משותפת עם יריב ארידור.   סיים בשנת 2000.

·      מיכל שמואלי, שיותר מאוחר עשתה דוקטורט בארה"ב וגם היא הגיעה ל IBM. סיימה בשנת 2003

·      עמית פישר,  שלאחר מכן גם הוא עבד איתי ב IBM,  עבר לארה"ב ועבד באמזון, וכיום במטא (פייסבוק).  עמית עשה תזה בהנחיה שלי , בעזרתו של שגב וסרקרוג שהיה דוקטורנט באותה תקופה.   מהתזה שלו יצא מאמר בכתב-עת ומאמר בכנס שהתקיים בטאיוואן.  והוא נסע על חשבון מענק כלשהו בטכניון לכנס.    עמית סיים בשנת  2004, כאמור הגיע ל IBM.  אני חשבתי שיש לו פוטנציאל רב, והצעתי לשכור אותו בדרגה גבוהה יותר מאשר מקובל למתקבלים חדשים.  המנהל שלי התנגד, אך לא עבר זמן רב והוא הודה שטעה, וכך עמית קודם במהירות חסרת תקדים.  בהמשך הגיע להיות מנהל בכיר במעבדה לפני שעקר לארה"ב.    

מסתבר כי יש החושבים שאחד ממאפייני החשיבה הימנית השמרנית היא
שאסור להודות בטעויות.  טוב שלא כולם חושבים כך 

 

 

·      בוריס שולמן, שהיה מן האנשים שעבדו איתי ב IBM   ולמדו לתואר שני תוך כדי עבודה, סיים בשנת 2005.   בוריס גם הוא נדד לארה"ב, עבד במיקרוסופט וכעת עובד בפייסבוק.

·      איילת ביגר, שגם היא עבדה איתי ב IBM, וגם היא נדדה לארה"ב ועובדת כעת בחברת RSA.  איילת סיימה בשנת 2007.

·      גיא שרון, שאתו עבדתי שנים רבות ב IBM,  גיא עדיין ב IBM אם כי עבר לאוסטרליה.   התיזה של גיא, שפרסמנו ב IBM SYSTEM JOURNAL  זכתה למספר יפה של ציטוטים (91 ציטוטים בעת כתיבת שורות אלו).  היא גם הייתה הבסיס למה שהורחב יותר מאוחר לספר שכתבתי עם פיטר ניבלט. גיא סיים גם הוא בשנת 2007.

Event Processing Network - מושג מפתח שהגדרתו הראשונה הפורמלית הייתה בתזה של גיא

·      אלכס קופמן, גם הוא מן האנשים שעבדו איתי ב IBM, ולמדו לתואר השני תוך כדי עבודה.  אלכס עבד עד לא מזמן ב IBM, כיום עובד באמזון, בישראל.   אלכס סיים בשנת 2009.

·      אלעד מרגלית, שלשם גיוון לא הגיע מ IBM,  ושהוריו היו שניהם מהדור שלי ביחידות המחשב בצה"ל , הפך לאחר מכן ליזם.   אלעד סיים בשנת 2009

·      הדס שומוביץ סיימה בשנת 2010

·      אלה רבינוביץ, שגם היא עבדה איתי תקופה ארוכה ב IBM,  עשתה תזה בהנחיה משותפת של אבי גל ושלי, סיימה בשנת 2011.  בשלב מאוחר יותר עשתה דוקטורט באוניברסיטת חיפה,  פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו.  ולאחר מכן חזרה ל IBM.

·      אליאור מלול, סטודנט למדעי המחשב, שהיה בהנחייה משותפת של יוסי גיל ושלי, סיים בשנת 2013.  אליאור עבד באותה תקופה באינטל, ומאז עבר מספר גלגולים.  כעת הוא עובד בחברת הזנק בשם  טוויגו.

·      דמיטרי גאידאר, סיים בשנת 2016. ועובד באינטל.

·      שי נחום,  אחרון חביב,  הנחייה משותפת שלי ושל אסף שוסטר, בנושא של סייבר התקפי, ששנינו לא ממש מבינים בו.  שי עסק בכך במערכת הצבאית, והיום יש לו חברה בתחום זה.  הוא סיים בשנת 2019.  וכך פג המינוי שלי שאיפשר לי לשלם על מנוי בבריכה במחיר טכניון.

סייבר התקפי - לתקוף את מי שתוקף אותך, נושא שאיני מבין בו הרבה
אבל שי הוא מומחה בנושא 

סך הכול הקדשתי זמן רב ל- 30 המונחים שלי במשך השנים.  מבחינתי – כולם היו בניי ובנותיי, ואני גאה מאד בכך שחלק ניכר מהם הגיע רחוק (כנראה, למרות שהיות מונחים שלי). 

 

כולם היו בניי - המחזה הידוע של ארתור מילר.  ראיתי אותו בשנות השבעים עם
חנה מרון ויוסי ידין - זה היה המשחק הטוב ביותר שראיתי אי פעם בתאטרון, בארץ ובחו"ל