לקפוץ כיתה בצה"ל
כתבתי על כך שקפצתי כיתה בגיל הילדות,
כמה שזה נשמע מוזר היה מאורע בעל אופי דומה בעת שירותי הצבאי – זה הסיפור.
 |
| לא בדיוק קפיצת כיתה - אך מעבר של משוכות |
כתבתי בעבר על כך שאולי בגלל טעות מנהלית מצאתי את עצמי בתפקיד של מפקד גף
ביחידת המחשב של חיל האוויר. כאשר מינו אותי לתפקיד של מפקד גף הייתי בדרגת
רס"ל. זה כשלעצמו לא היה חסר
תקדים. מאחר וביחידה מקצועית הדרגות
הצבאיות הן משניות, והיו גם בעבר מקרים שמפקדי גף פיקדו על קצינים הגבוהים מהם בדרגה. הסוגיה היחידה היא שאם המפקד נמוך יותר בדרגה,
הוא אינו יכול לחתום על חוות הדעת התקופתית.
ניתן לעקוף זאת על ידי כך שהמפקד ממלא את חוות הדעת אך המפקד מעליו חותם
עליה.
פעם בחצי שנה יש למלא חוות דעת לקצינים ולאנשי קבע.
אם זכרוני אינו מטעני, השאלה הראשונה בשאלון הייתה : "חי את המצב?"
היו שתי סוגיות שהטרידו
את המערכת: האחת שמינו אותי ללא התחייבות
אפריורית מצדי להאריך את השירות, ועמדתי להשתחרר בעוד חצי שנה, והשנייה שהתפקיד
שלי היה בעל נראות גבוהה בחיל האוויר, כי הלקוחות היו ברמות של ראש להק כוח אדם
(תא"ל), ובעלי תפקידים ברמות של
אל"מ וסא"ל, כך שליחידה היה יותר
נוח שבתפקיד יהיה קצין. לאחר שנכנסתי
לתפקיד, מפקד היחידה שלח את סגניתו, סא"ל שאולה הייטנר, לטפל בסוגיות הללו.
שנה קודם השלמתי תואר אקדמי בפילוסופיה, ולכן אמרה לי שכמו כל אקדמאי אני זכאי
לדרגת סגן, תמורת השלמת קורס קצינים בתוך שנה (אפשר יהיה קצת לדחות זאת, אבל לא
לוותר על כך), וייתרת שירות של שלוש שנים. אמרתי לשאולה שלוש פעמים לא.
למעשה - לא אמרתי לה שלוש פעמים, אלא פעם אחת במרוכז את שלושת התשובות.
הלא הראשון היה בנושא הדרגה.
תפקיד מפקד גף הוא תפקיד רב-סרן.
לכן אני סבור שמן הראוי להקפיץ אותי לדרגה זו, לגבי קורס קצינים אמרתי שאני לא מתכוון לרוץ על
ג'בלאות עם אנשים צעירים ממני ב 4-5 שנים, אני לא הולך למלא תפקיד של קצין חי"ר, ולא רואה סיבה גם מבחינת התפקיד. שאצא עכשיו
לתקופה ממושכת לקורס והשלמה חילית. ולגבי
יתרת השירות : אמרתי שאני לא מוכן להתחייב לשלוש שנים. קדנציה של מפקד גף היא שנתיים, חצי שנה מהם אני מבצע במסגרת השירות הצבאי שכבר
התחייבתי אליו, לכן אני מוכן להתחייב על השלמת הקדנציה. אם אתם חושבים שהדרישות שלי היו חצופות, אתם
צודקים.
ללא ספק
לגבי קורס קצינים, היה עלי לחץ בעבר לצאת לקורס קצינים, אבל זה
היה כרוך בהפסד של שנת לימודים אקדמית, ולאחר שלימודי נקטעו עקב הגיוס, לא רציתי
קטיעה נוספת. לא ראיתי בכך יתרון, שכן להגיע לתפקיד של מפקד גף כלל לא היה באג'נדה
שלי. לזכותה של שאולה ייאמר שהיא לא ניסתה להגיד לי
שהדרישות שלי מופרזות, אלא שהיא תעביר אותם
הלאה. מה שביקשתי היה בהחלט חריג ודרש
מעבר בוועדת חריגים בראשות ראש מנהל הסגל.
הסיכום שהושג היה שבמועד השחרור שלי אני אכן אשתחרר מצה"ל, ואהיה
משוחרר יום אחד, ולמחרת תתחיל התעסוקה שלי
כאזרח במינוי רב-סרן. מה שנאמר לי שיהיו
לי כל הזכויות של נושא דרגת רב-סרן (לרבות
השתתפות בפורום הקצינים הבכירים של חיל האוויר),
למעט הזכות להיות שופט צבאי, ולעמוד במסדרים צבאיים, ומתוקף כך גם לא אצטרך
לצאת לקורס קצינים, ולהתחייב על יתרת שירות.
כאמור, ההסדר היה חריג ודרש אישור של ועדת חריגים בראשות ראש מנהל הסגל. אינני יודע מה אירע מאחורי הקלעים, אני משער
שמספר אנשים היו צריכים להשקיע זמן ואנרגיה כדי לבנות את המתווה, ובכללם נציג חיל
האוויר בוועדת החריגים שהיה אל"מ אלישע תירוש שהיה בקשר ישיר איתי כדי לוודא
פרטים, הבנתי ששאולה ניסחה את הפנייה לוועדה והעבירה אליו. ועדת חריגים - המקום שבו מאשרים מקרים בהם מחליטים לחרוג מן הכללים
ביום שהגעתי במעמדי החדש,
מפקד היחידה קרא לי, מסתבר שהוא עיכב
במספר שבועות את חוות דעת הקצינים שכתבתי ואמר לי בחגיגיות: "עכשיו אתה יכול לחתום עליהם". לעומת
זאת בנושא אחד לא התלהב לממש את הנאמר בכתב המינוי שיש לי את כל הזכויות של קצין
בדרגת רב-סרן, וזה נושא הרכב. ביחידה קצינים בדרגת רב-סרן, וגם בדרגת סרן ובמינוי
רב-סרן זכו ל – "חצי רכב", מושג
צבאי מהולל. מפקד היחידה לא שש לתת לי את
ההטבה הזו, כי הוא פחד שזה יחולל לו בעיות עם קצינים שהיו אך אתמול במדרג הדרגות
מעלי, ולפתע אני קופץ מעליהם ומקבל רכב שהם אינם מקבלים. לאחר ששיחק מספר שבועות בסחבת שעליו לבדוק
ולבחון ולברר אם אני זכאי, נטלתי יוזמה, הואיל והיחידה הייתה אז ממוקמת יחד עם שאר
יחידות המחשב בשלישות הראשית (יותר מאוחר עברה לבסיס של חיל האוויר), עשיתי טיול קצר אל מנהל הסגל, ומצאתי את ראש
המדור המתאים. בקשתי ממנו פרשנות מוסמכת לשאלה האם הביטוי "כל הזכויות של
דרגת רב-סרן" כוללות רכב, והוא אמר
לי שאכן, הזכויות שלי בנושא רכב חייבות להיות שוות לקצינים בדרגת רב-סרן ביחידה
שבה אני משרת. בקשתי ממנו להוציא מכתב
שמופנה אל מפקד היחידה, והוא נענה לי, דאג
שמכתב יודפס במקום, ומסר לי את המכתב למסירה ביד למפקד היחידה. למותר לי לציין, שמפקד היחידה לא אהב במיוחד
את היוזמה שלקחתי, אבל המכתב שלמעשה הבהיר
שאין לו שיקול דעת בעניין עשה את שלו, וכך הצטרפתי למחזיקי חצי הרכב ביחידה. ובכך שהוקפצתי מעל אחרים בנושא הזכאות לרכב,
השלמתי את תהליך "קפיצת הכיתה"
בצה"ל.
הרכב הצבאי עליו נהגתי היה רנו 4, שהיו לו מהלכים שצריך למשוך ולדחוף.
הרכב תמיד זוהה לפי שלוש הספרות האחרונות במספר הרכב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה