על הפרויקט שהיה לקפיצת הדרך
יש בחיים קפיצות דרך שמעצבות את המשך החיים - אצלי הכול התחיל בפרויקט אחד
פרויקט אחד שהייתי מעורב בו במסגרת שירותי הצבאי היה
עבורי "קפיצת הדרך" האישית, ועיצב
את דרכי המקצועית מאז ועד היום, מביא את הסיפור המלא כאן.
מערכה אחרונה:
בסיס חיל האוויר בתל נוף, יום חיל האוויר. ברחבה יושבים כל הקצינים הבכירים בחייל, מדרגת
רב-סרן ומעלה. על הבמה – שר הביטחון,
הרמטכ"ל, ומפקד חיל האוויר. אני
עולה לבמה במדרגות, וזוכר את מה ששיננו לנו בחזרות שעשו בשעות האחרונות:
"מצדיעים ביד ימין, לוקחים את התעודה ביד שמאל, ואז לוחצים יד ימין, ולא
להתבלבל בידיים". וכך אני לוחץ את
ידו של האלוף דויד עברי, ומגלה שאני יותר גבוה ממנו. בידי השמאלית אני מקבל תעודה שעליה כתוב
"פרס חיל האוויר".
 |
| זה צילום מלפני שנים של משרדי ביבמ - עם כל הפרסים שצברתי במשך השנים על הקיר. פרס חיל האוויר התעודה המאורכת בטור הקרוב לחלון. |
בתום הטקס אחד מעמיתי מברך אותי ואומר לי :"יש
כאן מסר מעניין, חיל האוויר נותן פרס לפרויקט שעבד נגד כל הכללים".
מערכה לפני האחרונה, עשרה ימים קודם:
הטלפון
מצלצל במשרדי, בתקופה בה הייתי מפקד גף ביחידת המחשב של חיל האוויר. על הקו אחד ממכריי ממטה חיל האוויר, והוא אומר
לי בהתרגשות: "אם עוד לא אמרו לך,
פרויקט התקנים זכה השנה בפרס חיל האוויר, ואתה אחד הזוכים". החלטתי שמן הראוי לספר את הבשורה למפקד
היחידה, לאחר שבדקתי שהוא פנוי, עליתי קומה למשרדו, וסיפרתי לו על שיחת הטלפון שזה
עתה קיבלתי. התגובה שלו הייתה
משועשעת: "עבדו עליך" והוסיף
"אתה יודע מה זה פרס חיל האוויר? את
הפרס הזה מקבלים אלו שמפתחים מערכות חדשות במטוסים, אלו שמפתחים פיתוחים מבצעיים,
לא מערכות ממוחשבות שעוסקות בתחום הניהולי.
היחידה קיימת כבר 18 שנים ועשו בה הרבה דברים יותר חשובים מהפרויקט שלך,
אבל אף אחד לא מהיחידה מעולם לא זכה בפרס חיל האוויר".
 |
| בצעירותי אכן נהגתי "למתוח" אנשים, אבל במקרה הזה לא "עבדו" עלי |
עוד הוא
מדבר, נכנס שליח עם מברק אישי למפקד
היחידה. הוא קורא את המברק ומחליף צבעים,
המברק מודיע לו שאחד מפקודיו, בשם עפר עציון, יקבל בתאריך נתון, את פרס חיל האוויר
בבסיס תל נוף, ועליו לוודא אישית התייצבותו.
ידעתי שיש לו רגשות מעורבים – מצד אחד, זה רגע היסטורי בתולדות היחידה שקרה
במשמרת שלו, מצד שני – זה לא היה הפרויקט החביב עליו, כלל וכלל לא (כפי שיסופר
בהמשך).
מערכה ראשונה:
וכאן צריך לחזור להתחלה – למערכה הראשונה. פרויקט התקנים עסק בתקני כוח אדם, על פניו לא
נשמע מרתק, אבל הפרויקט היה מאד מורכב.
 |
| מבחינה לוגית זה היה פרויקט מאד מורכב |
באותה תקופה
הכניסו "תקינה הנדסית", כלומר מהנדסי תעשיה וניהול שעסקו בחקר עבודה,
קבעו נוסחאות לחישוב כמה תקנים צריך לכל מקצוע, כתלות ב- "גורמים
מסבירים", למשל: כמה חשמלאים צריך
בטייסת, בתלות בסוג המטוס, ועוד גורמים שונים. זאת הייתה מערכת שהיו בה הרבה
מאד תלויות בין משתנים, כך שאם מספר המטוסים בטייסת השתנה, זה השליך על תקנים של
מקצועות רבים, וזו רק דוגמא פשוטה. את
הפרויקט ניהל איש עקשן בשם שלמה לחי, ששם לעצמו מטרה להתגבר על כל הבירוקרטיה והנהלים, ולבנות את הפרויקט בזמן
קצר בצורה משמעותית מהמקובל בחייל. היחידה
שלנו נתנה לו הערכה של שנתיים קלנדריות לביצוע הפרויקט, וזאת לאחר שיאשרו אותו
ויכניסו לתוכנית העבודה מה שעוד ייקח זמן,
והוא כיוון לזמן יותר קצר, כיוון שרצה להשתחרר בעוד שנה בערך, ולראות את
הפרויקט עובד בפועל. אני זוכר שהיה מופיע
אצלנו ומנהל שיחות בטונים גבוהים עם מפקד הגף שלי, לא הייתי נוכח, לכן לא שמעתי את התוכן, אבל
ניתן היה לשמוע מהחדרים הסמוכים את הטונים שעלו משני הצדדים. בחיל האוויר התפיסה הייתה שיש לקוח שמגדיר את
הצרכים, יש ענף מערכות ממוכנות במטה
שאחראי על המימוש, ויש יחידת מחשב שעושה את המימוש בפועל. כשראה שענף מערכות ממוכנות לא משתף פעולה עם
הכנסת הפרויקט למסלול מהיר, ביקש להיכנס לענף מערכות ממוכנות עם כל הצוות שלו, ולקבל
את הסמכויות שלהם. ראש הענף לא במיוחד אהב
את הרעיון, אבל לשלמה היו פטרונים חזקים, והם כפו עליו. באותה תקופה לא היה מקובל להוציא פרויקטים
למיקור חוץ, אלא כולם נעשו בתוך הבית,
לעומת זאת, ממקומו, ועם רמת הגיבוי הפיקודי שהייתה לו, הצליח למצוא רעיון
כיצד לקצר את משך הפרויקט לחצי שנה בלבד. באותה תקופה היה פיתוח שהתבצע במכון ויצמן
שפיתח "מחולל יישומים" בשם DB1 (לימים SAPIENS) שמי שהבין איך לעבוד אתו (זה לא היה
פשוט) יכול היה לפתח מערכות באופן מהיר הרבה יותר מאשר בתכנות רגיל.
הסיכום היה שהפרויקט יתבצע
במכון ויצמן עצמו על ידי שני אנשים – אחד שמכון ויצמן ישכור, ואחד שחיל האוויר
יביא, ואנשי מכון ויצמן יאשרו שהוא ברמה המתאימה. אנשים שעבדו על גלגולים של הפרויקט עם אותו
שלמה לחי, תארו אותו כאדם קשה ותובעני.
באותה תקופה החלטתי שמיציתי את עצמי בתפקיד שבו הייתי, היה לי מפקד
גף חדש שלא ראה איתי עין בעין , והמשיך להטיל עלי משימות משמימות באותו
נושא. לאחר ששמעתי על הסיפור של הפרויקט
במכון ויצמן, שהיחידה שלי כמובן ניסתה לעצור (ראש ענף מערכות ממוכנות שעליו כפו
את הפרויקט הפך למפקד היחידה, והוא לא גילה חיבה יתרה לסידור המשונה הזה, כי הוא
לא חשב שדווקא הפרויקט הזה צריך לקבל תנאים מועדפים), החלטתי שזו ההזדמנות שלי
לעשות משהו אחר. בקשתי ממכר משותף להגיד
עלי כמה מילים טובות לשלמה לחי, ובאותו
שבוע ניצלתי את העובדה שהייתי צריך להיות במטה חיל האוויר, כדי לבוא ולדבר אתו
פנים על פנים, ולהגיד לו שאני מעוניין לעבוד על הפרויקט שלו. הוא שאל אותי אם אני מודע לכל הסיפורים עליו
שמתהלכים אצלי ביחידה, עניתי לו שכן, וגם שמעתי את הטונים הגבוהים בפגישות שלו ביחידה,
אבל אני מוכן לקחת את הסיכון, הוספתי שלא
נראה שהיחידה תסכים בקלות לשלוח אותי לפרויקט הזה. חייך ואמר "את זה תשאיר לי, ראה
זאת כמסודר". לא ידעתי באיזו מהירות
הוא פועל, חזרתי ליחידה כעבור שעה בערך, ושם חיכה לי מפקד הגף שלי וביקש שאכנס
אליו לשיחה, במבט מתנצל אמר לי : "אני לא יודע איך זה קרה, אבל יש לי חדשות
שלא בטוח שתאהב. קבלתי הנחתה ממפקד
היחידה, שקבל הנחתה מגורם מאד בכיר בחייל, שאתה עובר לעבוד בפרויקט של שלמה
לחי. הם בקשו אותך ספציפית ולא היו מוכנים
לשום הצעה נגדית שלנו. יש לנו ניסיון רע
אתו, אך דע לך שאם יציק לך, אני אגן עליך".
נראה לי שהוא מעולם לא ידע איך זה
קרה.
מערכה שנייה: מכון ויצמן
 |
| שער הכניסה למכון ויצמן. מקום הזכור לי לטוב. |
כאמור, הפרויקט התנהל פיזית במכון ויצמן, כי הוא התבסס על מוצר
שהיה עדיין בפיתוח, ולכן היה צריך להתנהל תחת עינם הפקוחה של צוות הפיתוח. בראש צוות הפיתוח עמד צבי מסיני, שהיה המשוכה
הבאה – כלומר: הוא היה צריך לאשר שאני מתאים לעבוד על הפרויקט. את הבחינה עשה לי בצורה הבאה: נתן לי חוברת
ואמר לי קרא, ונדבר עליה בפעם הבאה שתהיה כאן. ניסיתי לקרוא את החוברת, היא הייתה
בלתי-קריאה, השתמשה במושגים מעורפלים שלא הוגדרו, וכללה פילוסופיה על איך לבנות
יישומים, לצד הסבר מעורפל על המוצר עצמו.
כשחזרתי למחרת שאל אותי צבי מסיני מה הבנת מהחוברת? אמרתי לו – נראה לי שאת הרעיון הכללי של איך
אתה חושב שצריך לפתח יישומים הבנתי, אבל אם זה נועד לתאר את המוצר – אז קשה להבין
את זה, הוא כולל המון מונחים שלא מוגדרים
ולא מוסברים, אין לך משהו שמסביר את המוצר בצורה טכנית יותר טוב? צבי חייך ואמר: "עברת את המבחן, אני נותן את החוברת לאנשים כדי לבדוק את
היושר האינטלקטואלי שלהם, מי שאמר שהבין
את החוברת, אני עושה לו חקירת שתי וערב, כדי להראות לו שלא הבין". וכך ביליתי במכון ויצמן חצי שנה מהיפות
בחיי. קודם כל הלכתי בבגדים אזרחיים, שנית
אווירת החופש, הדשאים, האוויר מסביב, היו שונים מאד מהבסיס הצבאי. דבר נוסף מבחינה מקצועית – הגישה שלהם, והמוצר
שבנו, כבשו אותי. הזמנתי את כל הנהלת
היחידה לבקר אותי במכון ויצמן ולהדגים להם כמה עבודה אפשר לחסוך אם משתמשים במוצר
הזה, יחסית לתכנות רגיל. עם שלמה לחי
הסתדרתי היטב, הייתה פעם אחת שהייתי צריך להעמיד אותו על מקומו, כשהתחילה שנת
הלימודים הודעתי לו שאני לומד באוניברסיטה,
הוא לא נראה מרוצה ואמר שאף אחד לא דיבר אתו על זה, ושאני אמור לעבוד במשרה
מלאה על הפרויקט ולא ללמוד. בקרתי ביחידה
ועשיתי ביקור אצל מפקד היחידה לקבל ממנו גיבוי לכך שאני לומד, והוא אמר לי
"גם אתך הוא הצליח לריב, תגיד לו שמותר לך ללמוד כמה שאתה רוצה, ואם יש לו
בעיות שיבוא אלי". אבל הוא לא ממש
הצליח לריב איתי, כי איתי קשה לריב. חמוש
בגיבוי הזה הגעתי לשלמה ואמרתי לו כך:
"יש לי גיבוי חזק מהיחידה ללמוד, כי זה חלק מתנאי השירות ביחידה, ובמיוחד
כאשר אתה יודע שהם לא ממש אוהבים את הפרויקט הזה, וישמחו לריב אתך, אבל אני לא
רוצה ללכת לכיוון הזה, אני מציע לך הסדר לניסיון – עבודה בקבלנות, נסכם על משימות
ועל לוח זמנים לביצוע, וכל עוד אני עומד בלוח הזמנים, אני אוכל לעבוד בצורה גמישה,
ולהחליט מתי אני עובד ומתי אני לומד".
שלמה התעלה על עצמו והסכים, לא
הייתה כל בעיה לעמוד בהסכם, שכן תמיד הקדמתי את לוחות הזמנים שקבעו לי, והם לא
למדו לקח ולא נתנו לי זמנים יותר קשוחים.
 |
| עמידה בזמנים היא ערך |
מערכה שלישית – חזרה ליחידה.
הפרויקט אכן הסתיים בזמן (נדמה לי שהקדים במעט את לוח הזמנים) ונכנס לעבודה, שלמה האריך במעט את שירותו כדי
לבצע את הכנסת המערכת לעבודה, ואז השתחרר ומצא לו יורש. גם אני העברתי את האחריות על המערכת, והתחלתי
לנהל פרויקט גדול שהתבצע באמצעות הטכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן, שהפכתי למומחה
היחידתי שלה, דבר שעזר לי להתקדם בהמשך להיות מפקד גף חדש , שמרבית הפרויקטים שלו גם הם
היו מבוססים על הטכנולוגיה הזו. ובתפקיד
זה מצא אותי פרס חיל האוויר – שלוש שנים לאחר שהפרויקט הסתיים. אני עדיין הייתי
בצבא, אך כל שותפי לפרס – שלמה לחי ועוד שני אנשים מהצוות שלו, כבר היו אנשי
מילואים בעת קבלת הפרס.
אפילוג:
ההערה ששמעתי באותו יום: "מה המסר בכך שחיל האוויר נותן פרס
לפרויקט שעבד נגד כל הכללים". המסר
הוא –שהמבחן המרכזי הוא מבחן התוצאה. אני
מלמד היום במסגרת קורסי החדשנות והיזמות את הנושא של יזמות פנים- ארגונית, שבדרך
כלל מתבצעת נגד הכללים, אבל זה כבר סיפור אחר.
לימים עברתי לעסוק במחקר. כל הפעילות המחקרית שלי משולה לבניית עלים
בתוך העץ ששורשיו: הבסיס של הטכנולוגיה
שפיתחו בזמנו במכון ויצמן. אלפרד וייטהד כתב שכל התרבות המערבית היא הערות שוליים לאפלטון.
ובהקבלה אני אומר: מרבית הפעילות המחקרית שלי על פני כל השנים, היא
הערות שוליים לצבי מסיני. ופרויקט התקנים
היה עבורי קפיצת הדרך.
 |
| לכל יש שורש אחד |
מרתק.
השבמחקכרגיל, מאד נהניתי.
השבמחקתודה
נהדר, לא ידעתי, אבל זו אכן הדרך שלך!
השבמחק