לנחות אל
קרקע המציאות
קבלה לתואר שני - באמצעות ועדת קבלה
בתקופה שבה הייתי ראש שטח הנדסת מערכות מידע בטכניון,
שניים מן התפקידים שטמן בחובו התפקיד היו:
להיות יו"ר ועדת הקבלה לתארים מתקדמים, ולשבץ מתרגלים. נהגנו לזמן את המועמדים לתואר שני לוועדת
הקבלה לריאיון. הראיונות התקיימו ביום
ראיונות מרוכז, אליו זימננו את המועמדים.
מועמדת אחת שקיבלה את מכתב הזימון, התקשרה למזכירות לימודי מוסמכים של
הפקולטה, ואמרה שלא תוכל להגיע באותו יום. הסתכלנו על הנתונים שלה בלי נוכחותה, היא
סיימה תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה טובה ברוסיה (היו חברי סגל שעזרו לסווג
אוניברסיטאות בברית המועצות לשעבר), נראה
היה שלמדה את כל המקצועות הרלוונטיים, והיא בשלה להתחיל תואר שני. סוכם שאקבע לה ריאיון טלפוני, ואם אתרשם
חיובית תתקבל. המזכירה אכן תאמה לה
ריאיון טלפוני. בבוקר הריאיון התברר שמועמדת
אחרת שהתקבלה ושובצה כמתרגלת הודיעה לנו כי החליטה ללכת לעבוד ולא להמשיך לתואר
שני, כך שהתפנתה משרת תרגול. ביצעתי את
הריאיון הטלפוני, העברית שלה נשמעה טובה, במבטא
קל, והיא נשמעה מאד בוטחת בעצמה. שאלתי אותה אם היא חושבת שתוכל גם להיות
מתרגלת, והיא קפצה על ההזדמנות כמוצאת שלל רב.
הפניתי אותה למזכירות לימודי המוסמכים לחתום על טפסי המלגה, ואיחלתי לה
בהצלחה.
לאחר מספר ימים, חזרתי לטכניון, אחרי יום היעדרות,
ובתא הדואר שלי חיכה פתק ממזכירות לימודי מוסמכים שביקש שאסור אליהם בדחיפות. שמתי פעמיי אליהם ושאלתי את המזכירה במה
הדחיפות. היא הזכירה את שמה של אותה
מועמדת, ואמרה שהייתה אתמול כדי לחתום על הטפסים.
ואז שאלה אם פגשתי אותה אי פעם.
עניתי לה שלא פגשתי אותה, כי כזכור בצענו ריאיון טלפוני. ואז אמרה שבאה יחד עם אימא שלה, ונראה שהיא
בהיריון מתקדם.
הבנתי שכל ההתחמקות מריאיון בנוכחות הייתה בניסיון להסתיר את מצבה
נראה שהיא ניסתה למזער את זמן השהייה שלה, ולשבת כאשר
האם מסתירה אותה. המזכירה הוסיפה שהיא
בדקה את הנושא וגילתה שחופשת לידה איננה רק זכות, היא גם חובה, כלומר אסור להעסיק
נשים אחרי לידה. לכן היא מתריעה שלא נוכל
להעסיק אותה כמתרגלת. בקשתי שתטלפן אליה,
ודיברנו אתה שנינו. היא אישרה שהיא אכן
בהריון מתקדם, אמרה שהיא מתוכננת ללדת 10 ימים בערך לפני תחילת הסמסטר, וחשבה
שבמצב זה אין צורך לדווח על כך, שהרי כאשר תתחיל לעבוד כבר לא תהיה בהיריון. שאלנו אותה אם יש לה כבר ילדים, אם היא התנסתה
כבר בלידות וטיפול בתינוקות ומבינה בנה מדובר.
אמרה שזו הלידה הראשונה. שאלנו איך
היא חושבת להסתדר עם לימודים, תרגול, ואימהות, ענתה: "אימא שלי תעזור לי". המזכירה הודיעה לה שלצערנו במצב הנוכחי לא
נוכל להעסיק אותה, ולכן גם לא תקבל מלגה בסמסטר זה. נוכל לשקול מתן מלגה בסמסטר הבא. ואני יעצתי לה לקחת עומס לימודים מופחת בסמסטר
זה, אך היא אמרה שהיא רוצה להתקדם מהר,
ותיקח עומס לימודים רגיל.
אחרי הלידה נראה שנחתה אל קרקע המציאות, היא לא השלימה את הלימודים אף לא של סמסטר
אחד, כי לא עמדה בעומס של אימהות לתינוק
ולימודים במקביל, שגם היו קשים יותר מאשר שיערה. היא הפסיקה את הלימודים ואמרה שתמשיך במועד
מאוחר יותר, ומישהו אחר זכה מן ההפקר
וקיבל את משרת המתרגל.
נחיתה אל קרקע המציאות - במוקדם או במאוחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה