על עיקר
וטפל
היום ראיתי ברחוב מישהי שנשאה בתפקיד אדמיניסטרטיבי
כלשהו במעבדת המחקר של IBM (ואולי היא שם עד היום).
נזכרתי בהתכתבות שהייתה לי אתה לפני שנים רבות.
יום אחד אני מקבל דוא"ל נוזף וקוצף ממנה המודיע
לי שבאחד הטלפונים של עובדת בקבוצה שלי
התבצעו שלוש שיחות גוביינא, דבר האסור בתכלית האיסור ללא קבלת רשות. בדקתי עם אותה
עובדת על מה ולמה התבצעו שיחות הגוביינא.
העובדת הייתה עולה יחסית חדשה מברית המועצות לשעבר, אחותה הגיעה לביקור בארץ בתור תיירת, ונאלצה להתאשפז בבית חולים למספר ימים. זה היה לפני עידן הטלפונים הניידים, והדרך שלה להתקשר היה באמצעות טלפון ציבורי
שהיה במחלקה בו הייתה מאושפזת.
 |
| טלפון ציבורי-טעם של פעם |
כיום זה כבר מוצג ארכיאולוגי, האחות אכן התקשרה אליה שלוש פעמים בשיחת גוביינא, כי לא היו ברשותה אסימונים. היא לא ידעה שזה אסור והבטיחה שזה לא יקרה יותר, ואמרה שהיא מוכנה שיחייבו אותה על השיחות. העברתי את תוצאות התחקיר לאותה אדמיניסטרטורית, אך היא המשיכה לירות אש וגופרית ולהסביר לי כמה הדבר אסור, ואיזו עבירה חמורה נעברה, שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום. שאלתי אותה: כמה עלו כל שיחות הגוביינא, והיא ענתה לי שהן עלו 11 ₪, אבל זה לא משנה, כי דין פרוטה כדין מאה. עניתי לה שהיא כבר בזבזה לחברה יותר מ 11 ₪ בזמן שמוקדש לבירורים והתכתבויות בנושא, ושיש להבדיל בין עיקר לטפל, ולנצל את הזמן טוב יותר, לכן אני לא מוכן להקדיש יותר זמן לסוגיה זו.
כבר במקורותינו הבדילו בין עיקר וטפל
לא בטוח שהשתכנעה, אבל החליטה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה