הדרך לטכניון כמרוץ מכשולים
כתבתי על כך שניסיתי להתקבל לעתודה האקדמית בהיותי
סטודנט שנה ראשונה בטכניון, אך גם הדרך לטכניון לא הייתה סוגה בשושנים כפי שאספר
כאן
 |
| החיים מלאים במרוצי מכשולים |
כפי שכבר סיפרתי, סיימתי את בית הספר התיכון בגיל 17, ובשנה שנותרה
לי עד הגיוס (או כמו שחשבתי, עד תחילת השיוך לעתודה האקדמית) חשבתי ללמוד בטכניון.
סיימתי את בחינות הבגרות, וגם עשיתי את בחינות
הכניסה לטכניון (זה היה בעידן הפרה-פסיכומטרי), נרשמתי למדעי המחשב בעדיפות ראשונה
,ולמתמטיקה בעדיפות שנייה. כאשר טלפנתי
למחלקת הבחינות בבית הספר כדי לברר מתי יהיו ציוני הבגרות, נעניתי כי יש שביתה
בשרותי המחשוב של משרד החינוך, ועל אף שהבחינות נבדקו, משרד החינוך אינו משחרר
תוצאות.
 |
| כל שביתה באה בזמן הלא נכון למישהו |
המועמדים לעתודה האקדמית
טופלו ע"י צה"ל, שהעביר רשימות למשרד החינוך, והם שחררו את התוצאות
ידנית, אבל זה לא כלל אותי כלל וכלל. ניסיתי לפנות למשרד החינוך, ושם אמרו לי לשלוח
מכתב. שלחתי מכתב רשום למנכ"ל משרד
החינוך עם העתקים למנהל מחלקת הבחינות ועוד בעלי תפקידים ובו בקשתי להעביר את
הציונים משום שנרשמתי לטכניון, וחיכיתי למענה שבושש לבוא. בטכניון הייתי ב- "רשימת המתנה".
 |
| רשימת ההמתנה עם מספרי תעודת זהות היתה תלויה על לוח מודעות בבניין אולמן בטכניון |
הזמן רץ, גם ראש השנה הגיע, ולאחריו הגיע מכתב מהטכניון שבו נאמר כי אם לא אעביר את ציוני הבגרות בתוך שבוע, תבוטל הרשמתי. הלכתי לדבר עם האחראי על הרשמת מועמדים לטכניון כדי להסביר לו שאני עדיין מנסה להשיג את הציונים ישירות מול משרד החינוך. אמר לי אותו איש (אם אני זוכר נכון שמו היה מלאכי, כשם הנביא) – הטכניון הוא מוסד אקדמי ואיננו יכול לקבל ללא תעודת בגרות, אבל אני רואה בטופס שמלאת שאתה בוגר בית הספר הריאלי, אז יש לי עצת זהב בשבילך – פנה למנהל הריאלי שפירא. הוא אדם רב השפעה, הוא יכול גם לבקש מהטכניון שישאירו אותך ברשימת ההמתנה, וגם אם ירצה מאד - להשיג לך את תוצאות הבחינות ממשרד החינוך.
 |
| ואם תאמרו שאם הייתי לומד בבית ספר שמנהלו היה אדם פחות מקושר לא הייתי מצליח להתקבל לטכניון, אתם כנראה צודקים |
זה נתן לי פתח לתקווה. חזרתי הביתה וספרתי לאימא שלי, שהכירה את מזכירתו של שפירא. היא התקשרה אליה ובקשה שתקבע לי פגישה אתו, הסבירה לו במה מדובר. המזכירה אמרה שהוא לא נמצא כרגע, כאשר יחזור תדבר אתו, ותחזיר תשובה. כעבור שעה התקשרה לאימא שלי ואמרה – אין צורך בפגישה, הוא הבין את הנושא ומטפל בעניין. ואכן כעבור יומיים קבלתי העתק של מכתב ששפירא שלח למנל"א (המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים) בטכניון, שמבקש להשאיר אותי ברשימת ההמתנה, וכתב שהוא פועל אישית להשיג את ציוני הבגרות בימים הקרובים. חלפו עוד יומיים וקבלתי מכתב מהמנל"א הטכניוני כהעתק תשובתו, שהבקשה מאושרת, ושהטכניון מוכן לחכות לציוני הבגרות עד מועד תחילת הסמסטר. מסתבר שהעצה הייתה טובה. כעת נותר לקיים את הצד השני של המשוואה, ולהשיג את הציונים. חלפו עוד יומיים וכבמטה קסם קבלתי מענה למכתבי למשרד החינוך ממנהל מחלקת הבחינות, שמכתבי התקבל, הנושא בטיפול, והציונים יועברו לבית הספר בתוך מספר ימים. חלפו מספר ימים והגיע עוד מכתב ממשרד החינוך – שהציונים הועברו לבית הספר. טלפנתי למחלקת הבחינות בבית הספר והם אמרו שהם קבלו את העתק המכתב הזה, אבל את הציונים עדיין לא. אמרו לי – הדואר מגיע בשעה 10:00 – תתקשר מחר אחרי 10:00, בקיץ ההוא עבדתי בחברת המהנדסים בלשה-ילון בתור שליח, עוזר למדידות, מפעיל מכונת העתקות שמש, ועוד עבודות של נוער.
מיד אחרי 10:00 טלפנתי שוב למחלקת הבחינות ואמרו: "מוזמן לבוא לקחת אישור על ציוני הבגרות". הודעתי שאני יוצא לזמן מה, עליתי בכרמלית למרכז הכרמל, משם באוטובוס לבית בירם, וקיבלתי מכתב של מחלקת הבחינות שמכיל את ציוני הבגרות שלי, שמסתבר שאחרי שלא הגיעו, התקשרו למשרד החינוך, וקבלו אותם טלפונית, עם הבטחה לשלוח העתק נוסף בדואר. נסעתי ביום העבודה הבא (בינתיים היו גם ערב יום כיפור, ויום כיפור) לטכניון – ומסרתי את המכתב למרכז ההרשמה ביד, ואחרי כמה ימים היה בידי הנוסח הרשמי, ומסרתי גם אותו.
 |
| בינתיים הטכנולוגיה התקדמה - היום אפשר לקבל תעודת בגרות דיגיטלית, כמובן אם אנשי המיחשוב של משרד החינוך אינם שובתים |
במקביל, ראיתי מודעה האומרת שמרכז המחשבים בטכניון מחפש
עובדים. שלחתי גם מועמדות לשם. חלפו מספר ימים אני מקבל בדואר מכתב מהטכניון
שמתחיל במילים :
"אנחנו מצטערים להודיעך".
 |
| התחלת המכתב לא בישרה טובות - אבל תמיד כדאי להמשיך לקרוא עד הסוף |
הרגשתי כאילו הוציאו לי את כל הרוח מהמפרשים, אחרי כמה שניות של הלם המשכתי לקרוא את המשך המכתב "שלא נוכל
להעסיק אותך במרכז המחשבים, שכן אנחנו מחפשים עובד במשרה מלאה ולא סטודנט".
הרוח חזרה למפרשים עד הפעם הבאה. חלף עוד יום והגיע מכתב נוסף מהטכניון – הפעם
עב כרס, שמודיע על קבלתי לטכניון. מסתבר
שבינתיים כל המקומות במדעי המחשב נתפסו, ולכן הטכניון קיבל אותי לעדיפות השנייה –
מתמטיקה. כך מצאתי עצמי כסטודנט למתמטיקה
בטכניון. יעברו 13 שנים עד שאגיע ללמוד מדעי המחשב –
והפעם כסטודנט לדוקטורט, במקום אחר. לטכניון אחזור 16 שנה מאוחר יותר כחבר סגל.
אחרית דבר: כאמור התחלתי ללמוד בגיל 17, ותוך זמן קצר גיליתי
שבטכניון יש בערך 10 סטודנטים צעירים ממני, כך שאני בכלל לא מיוחד.
ועוד משהו: בשבוע הראשון
ללימודים הייתי בדרכי לאוטובוס לצאת מהטכניון, סמוך לתחנה עצרה אותי בחורה נאה שלא
הצלחתי לזהות ואמרה לי: אני רואה שאתה כאן,
אמרתי לה: אכן, אמרה לי: מבינה שזה לא היה טריוויאלי.
לא הצלחתי להיזכר מי היא, וכיצד היא יודעת
עלי דברים שלא הרבה אנשים יודעים. התכוונתי לשאול אותה, אבל האוטובוס שעבר פעם
בשעה בדיוק הגיע, ולכן אמרתי: להתראות, ועליתי עליו.
כל הדרך חשבתי על כך שהייתי צריך להישאר ולהמשיך את השיחה, ולברר מי היא
בכלל. עד היום זו חידה בעיני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה