חפש בבלוג זה

יום שלישי, 7 במאי 2024

על ספר יקר המציאות

על ספר יקר המציאות

 
ספר נדיר ויקר המציאות 

כאשר למדתי פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב לקחתי סמינריון בנושא
"חוק הסתירה של אריסטו"  בהנחיה של פרופ' יעקב יהושע רוס שהיה גם ראש החוג לפילוסופיה. רוס היה לבוש כחרדי, ואכן היה כזה,  אך גם היה בעל השכלה רחבה, ובקי גם בחוכמת הגויים.      בשל העובדה ששיבצו מספר סמינריונים באותה השעה, היו סמינריונים יותר פופולריים, ולסמינריון זה נרשמו 2 סטודנטים בלבד, עוד סטודנטית ואני.  רוס הודה שקרתה טעות ושובצו יותר מדי קורסים באותה שעה, והציע שנקיים שיעור מקוצר לפני המועד אצלו במשרד, כי בעצמו רצה להשתתף באחד הסמינריונים לסטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים, ושאל אם אנחנו רוצים להצטרף וכך נרוויח שני סמינריונים.   הסטודנטית השנייה לא הייתה מעוניינת, אבל אני שהתמחיתי בנושאי לוגיקה שמחתי להזדמנות להשתתף בסמינריון בנושא של לוגיקה של ימי הביניים.  רוס השתמש בסמכותו כראש החוג לאשר לי להשתתף בסמינריון זה למרות שהייתי רק סטודנט לתואר ראשון.    הסמינריון כאמור עסק בחוק הסתירה של אריסטו, מאבני הבסיס של הלוגיקה המודרנית האומר כי דבר והיפוכו אינם יכולים להיות נכונים בעת ובעונה אחת.  העבודה שלי עסקה בתצורות שונות של לוגיקה מודרנית אשר אינן מקבלות את חוק הסתירה ככתובה וכלשונה.   מצאתי בספריה ספר שעזר לי מאד במחקר על הנושא, דא עקא שהוא היה ספר נדיר ויקר המציאות שלא ניתן היה להוציאו מן הספרייה כלל ועיקר.  את הלימודים עשיתי תוך כדי שירות צבאי, והיה לי קשה למצוא זמן לשבת מספר שעות בספריה כדי לקרוא את הספר.  שאלתי את הספרנית אם אוכל להוציא את הספר עבור פרופ' רוס,  היא לא נראתה מרוצה מהשאלה, אבל אמרה, שאם יבקש אפשר יהיה להוציא את הספר מיום שישי עד יום ראשון בלבד.  לא נותר לי אלא לבקש ממנו שייתן לי מכתב שבו הוא מבקש שאוציא את הספר בשמו,  גם הוא לא נראה מרוצה מכך שפניתי אליו, אבל רשם לי את המכתב, תוך אזהרה שאשמור על הספר היטב.    כך ביום שישי הוצאתי את הספר מן הספרייה, ושמתי פעמיי אל הרכבת כדי לנסוע לבקר אצל הוריי בחיפה.   הוצאתי את הספר כדי להתחיל לקרוא אותו ברכבת, ואז נפלה עלי תרדמה קלה.  התעוררתי בתחנת הרכבת ויצאתי במהירות מן הרכבת כאשר הספר כמובן נשאר על המושב.   רק כאשר הגעתי לבית הוריי נזכרתי בספר בבהלה,  טלפנתי לתחנת הרכבת שבה ירדתי, והם אמרו לי שהרכבת המשיכה צפונה לנהרייה,  אבל היא חוזרת חזרה למנוחת השבת בתחנת חיפה מזרח,  ובתחנה הסופית סורקים את הרכבת ומורידים ממנה כל דבר שנשאר, ומביאים למשרד.  אמרו לי את השעה שבה היא מגיעה חזרה, והציעו שאגיע לתחנה ואנסה את מזלי.   לא אכחד שהייתי בחרדה ניכרת שמישהו בדרך לנהרייה יחמוד את הספר ויאמץ אותו.  אבא שלי הסיע אותי לתחנת חיפה מזרח מספר דקות לאחר שהרכבת הגיעה,  ולמרבה המזל הספר אכן חיכה לי במשרד התחנה,  יכולתי לנשום לרווחה.  

 

 
פרופ' יעקב יהושע רוס - אינטלקטואל דגול ואיש מרתק. מקור התמונה: ויקיפדיה 

 

 

 

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה