על תורת המשחקים ב  STATEN ISLAND

 

באחד מן הביקורים שלי בארה"ב  ביקרתי בפילדלפיה, העיר שבה למדתי בלימודי הדוקטורט.  הטיסה הייתה לנמל התעופה  JFK  בניו-יורק, ומשם המשכתי בנהיגה ברכב שכור.   הדרך עוברת בניו ג'רסי  וכדי להגיע אליה מנמל התעופה צריך לחצות את 

Staten Island   ממזרח למערב דרך כביש 278.    קצת לאחר הכניסה לאי הופיע שלט גדול שמבשר על עומס תנועה בגשר שמחר לניו ג'רסי  Goethals Bridge  וממליץ לנסוע בדרכים חלופיות.   עשיתי מהר הערכת מצב, לפי תורת המשחקים,  והגעתי לתובנות הבאות:

 

1.    אינני יודע לפני כמה זמן כתבו את השלט,  יש לי עוד 20 דקות נסיעה להגיע עד הגשר.

2.     האמריקנים מצייתים לשלטים כאלו, סביר להניח שרובם יפנו לדרום האי או לצפון האי, לשני הגשרים הנוספים. 

3.    לאור שתי העובדות הללו, אני מניח שעד שאגיע רב הסיכוי שהעומס יפוג,  ושלא יצטבר עומס חדש, כי רוב הנהגים לא ייסעו אל הגשר.

זה היה כמובן הימור.  כשהגעתי את הגשר התברר ל שההימור צלח,  לא הייתה כמעט תנועה באזור הגשר, וכך צלחתי אותו בלי להאריך את הדרך.  התרגיל בתורת המשחקים עבד.

 

 

 

מתוך החשכה

מתוך החשכה

 

מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הַכֹּל נִרְאֶה שָׁחֹר

הַמְפַכֶּה מֵעָמְקוֹ שֶׁל הַבּוֹר

שֶׁבּוֹ נוֹבֶטֶת הַכְּמִיהָה לָאוֹר

 

מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה שֶׁל מְצִיאוּת  חָרֵבָה

נִבֶּטֶת  גַּם תִּקְוָה

שֶׁאֲלֻמַּת הָאוֹר קְרֵבָה

 

לֹא נִזְכֶּה בְּאוֹר מִן הַהֶפְקֵר

אֶת בְּרֵאשִׁית עָלֵינוּ לְיַצֵּר

וּלְמִקְסַם שָׁוְא לֹא לְוַתֵּר 

 

רואים שאתה לא מקומי

 

כתבתי כבר בעבר על כך שבגיל 16 נסעתי לטייל בעולם בגפי,  כאשר למעשה ברוב המקומות התאכסנתי אצל קרובי משפחה או חברים של הוריי.   שהיתי מספר ימים בעיר ניו-יורק כאשר התאכסנתי אצל קרובי משפחה שלא הכרתי מקודם שהתגוררו ברובע קווינס.  כל בוקר מתחיל את הדרך הארוכה באוטובוס עד תחנת הרכבת התחתית,  ומשם ברכבת התחתית למנהטן, לאתרים שבחרתי לבקר באותו היום,  ובערב עשיתי את הדרך הארוכה חזרה.   ערב אחד כאשר עמדתי בתחנת האוטובוס בקווינס לאחר   שחזרתי והמתנתי לאוטובוס שבושש להגיע,  העברתי את הזמן בכך שנזכרתי בבדיחות וחייכתי לעצמי. 

 איש צעיר בעל גוון עור כהה ראה אותי מחייך ושאל: "אתה מכיר אותי?",

 עניתי לו:  "לא עד כמה שאני זוכר".

שאל:  "אם כך מדוע אתה מחייך אליי?"

עניתי:  "אני לא מחייך אליך,  מעביר את הזמן עד שהאוטובוס יגיע בלספר לעצמי סיפורים מצחיקים, שגרמו לי לחייך".

שאל:  "אתה גר כאן?"

עניתי:  "אני מישראל"

שאל:  "איפה זה, בתוך ניו-יורק?"

עניתי:  "לא, זה במזרח התיכון"

שאל:  " זה המקום שממנו באו העופרים? " 

אכן, צמד העופרים היה פופולרי באותה עת עתיקה, ובהחלט היו מוכרים בעולם.

צמד העופרים - פעם מזמן, הם היו הדבר היחידי שידע על ישראל 

עניתי לו :  "בדיוק, הם אכן מישראל".

אמר לי:  "אני מג'מייקה,  אני כאן סטודנט באוניברסיטה.   ידעתי שאתה לא מקומי,  כאן אנשים לא הולכים ומחייכים ברחוב"

והוסיף:  "America is a sad country" ( הסיומת עדיין מצטלצלת באוזניי,  ה  sad   נשמע כמו  (saaaaad,      ואז האוטובוס הגיע וקטע את השיחה. 

 

לימים למדתי ש  Sad Country הוא סגנון מוזיקלי 

 

 

 

 

 

 

 

My Academic Genaology

 

My ACADEMIC Genealogy

 

 

Issac Newton 

Galileo Galilei 

Moris Rubinoff - my academic grandfather and one of the founding 
fathers of Computer Science as a disciplune. 

I found out that I am a direct academic descendant of Issac Newton and Galileo Galilei.   My academic grandfather was Moris Rubinoff, one of the founding fathers of CS.   Browsing the links starting from my page in  the academic genealogy site:  https://mathgenealogy.org/id.php?id=181313

   

 

Generation	Name	Graduation Institute	Year	Advisor
0.	Opher Etzion	Temple University	1990	Giorgio Ingargiola
1.	Giorgio Ingargiola	University of Pennsylvania	1968	Morris Rubinoff
2.	Morris Rubinoff	University of Toronto	1946	Eli Franklin Burton
3.	Eli Franklin Burton	University of Toronto	1910	John Cunningham McLennan
4.	John Cunningham McLennan	University of Toronto	1900	Joseph John Thomson
5.	Joseph John Thomson	University of Cambridge	1883	John William Strutt (Lord Rayleigh)
6.	John William Strutt (Lord Rayleigh)	University of Cambridge	1868	Edward John Routh
7.	Edward John Routh	University of Cambridge	1857	William Hopkins
8.	William Hopkins	University of Cambridge	1830	Adam Sedgwick
9.	Adam Sedgwick	University of Cambridge	1811	Thomas Jones
10.	Thomas Jones	University of Cambridge	1782	Thomas Postlethwaite
11.	Thomas Postlethwaite	University of Cambridge	1756	Stephen Whisson
12.	Stephen Whisson	University of Cambridge	1742	Walter Taylor
13.	Walter Taylor	University of Cambridge	1723	Robert Smith
14.	Robert Smith	University of Cambridge	1715	Roger Cotes
15.	Roger Cotes	University of Cambridge	1706	Isaac Newton
16.	Issac Newton	University of Cambridge	1668	Isaac Barrow
17.	Isaac Barrow	University of Cambridge	1652	Vincenzo Viviani
18.	Vincenzo Viviani	Università di Pisa	1642	Galileo Galilei
19.	Galileo Galilei	Università di Pisa	1585	Ostilio Ricci
20.	Ostilio Ricci	Università di Brescia	?	Niccolò Fontana Tartaglia
21.	Niccolò Fontana Tartaglia	?	?	?

 

 

על אורח בלתי קרוא

על  אורח בלתי קרוא  

במשך תקופת השירות הצבאי גרתי בדירות שכורות שונות ברמת-גן. 

באחד מימי החורף נסעתי מרחק קצר כדי לבקר חבר שאף הוא גר בדירה שכורה ברמת-גן.   יצאתי מן הרכב ושכחתי לנעול אותו.   אותו חבר לא היה בביית, לכן חזרתי אל הרכב.  התעכבתי מספר דקות בהם הגעתי לדירה, שוחחתי קצרות עם השותפים שלו לדירה וחזרתי.   התקרבתי לרכב ולתדהמתי גיליתי שאיש בלתי מוכר התנחל בתוך הרכב, לא זו אף זו, הוא הרגיש בביית, וחלץ את נעליו.   אמרתי לו שבכוונתי לנסוע מכאן ובקשתי ממנו לצאת.  הוא שאל אותי אם הוא יכול להישאר ברכב ולנסוע איתי,  חשבתי על תשובה יצירתית שתגרום לו לצאת, עניתי לו שאני נוסע מכאן לבאר-שבע ואוסף אנשים בדרך.  הוא הביט בי בחוסר רצון בולט, אבל נראה שבאר-שבע לא הייתה היעד המועדף עליו.  הוא נעל את נעליו לאט ויצא מן הרכב.   לא חשבתי שהרכב שלי נועד לשמש כמחסה לדרי הרחוב.    למרות היום הקר עשיתי סיבוב של כמה דקות עם חלונות פתוחים כדי להפיג את הריח שהתלווה לחליצת הנעליים.   

 

על ספר יקר המציאות

 

ספר נדיר ויקר המציאות 

כאשר למדתי פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב לקחתי סמינריון בנושא
"חוק הסתירה של אריסטו"  בהנחיה של פרופ' יעקב יהושע רוס שהיה גם ראש החוג לפילוסופיה. רוס היה לבוש כחרדי, ואכן היה כזה,  אך גם היה בעל השכלה רחבה, ובקי גם בחוכמת הגויים.      בשל העובדה ששיבצו מספר סמינריונים באותה השעה, היו סמינריונים יותר פופולריים, ולסמינריון זה נרשמו 2 סטודנטים בלבד, עוד סטודנטית ואני.  רוס הודה שקרתה טעות ושובצו יותר מדי קורסים באותה שעה, והציע שנקיים שיעור מקוצר לפני המועד אצלו במשרד, כי בעצמו רצה להשתתף באחד הסמינריונים לסטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים, ושאל אם אנחנו רוצים להצטרף וכך נרוויח שני סמינריונים.   הסטודנטית השנייה לא הייתה מעוניינת, אבל אני שהתמחיתי בנושאי לוגיקה שמחתי להזדמנות להשתתף בסמינריון בנושא של לוגיקה של ימי הביניים.  רוס השתמש בסמכותו כראש החוג לאשר לי להשתתף בסמינריון זה למרות שהייתי רק סטודנט לתואר ראשון.    הסמינריון כאמור עסק בחוק הסתירה של אריסטו, מאבני הבסיס של הלוגיקה המודרנית האומר כי דבר והיפוכו אינם יכולים להיות נכונים בעת ובעונה אחת.  העבודה שלי עסקה בתצורות שונות של לוגיקה מודרנית אשר אינן מקבלות את חוק הסתירה ככתובה וכלשונה.   מצאתי בספריה ספר שעזר לי מאד במחקר על הנושא, דא עקא שהוא היה ספר נדיר ויקר המציאות שלא ניתן היה להוציאו מן הספרייה כלל ועיקר.  את הלימודים עשיתי תוך כדי שירות צבאי, והיה לי קשה למצוא זמן לשבת מספר שעות בספריה כדי לקרוא את הספר.  שאלתי את הספרנית אם אוכל להוציא את הספר עבור פרופ' רוס,  היא לא נראתה מרוצה מהשאלה, אבל אמרה, שאם יבקש אפשר יהיה להוציא את הספר מיום שישי עד יום ראשון בלבד.  לא נותר לי אלא לבקש ממנו שייתן לי מכתב שבו הוא מבקש שאוציא את הספר בשמו,  גם הוא לא נראה מרוצה מכך שפניתי אליו, אבל רשם לי את המכתב, תוך אזהרה שאשמור על הספר היטב.    כך ביום שישי הוצאתי את הספר מן הספרייה, ושמתי פעמיי אל הרכבת כדי לנסוע לבקר אצל הוריי בחיפה.   הוצאתי את הספר כדי להתחיל לקרוא אותו ברכבת, ואז נפלה עלי תרדמה קלה.  התעוררתי בתחנת הרכבת ויצאתי במהירות מן הרכבת כאשר הספר כמובן נשאר על המושב.   רק כאשר הגעתי לבית הוריי נזכרתי בספר בבהלה,  טלפנתי לתחנת הרכבת שבה ירדתי, והם אמרו לי שהרכבת המשיכה צפונה לנהרייה,  אבל היא חוזרת חזרה למנוחת השבת בתחנת חיפה מזרח,  ובתחנה הסופית סורקים את הרכבת ומורידים ממנה כל דבר שנשאר, ומביאים למשרד.  אמרו לי את השעה שבה היא מגיעה חזרה, והציעו שאגיע לתחנה ואנסה את מזלי.   לא אכחד שהייתי בחרדה ניכרת שמישהו בדרך לנהרייה יחמוד את הספר ויאמץ אותו.  אבא שלי הסיע אותי לתחנת חיפה מזרח מספר דקות לאחר שהרכבת הגיעה,  ולמרבה המזל הספר אכן חיכה לי במשרד התחנה,  יכולתי לנשום לרווחה.  

 

 

פרופ' יעקב יהושע רוס - אינטלקטואל דגול ואיש מרתק. מקור התמונה: ויקיפדיה