בין שיני הזאב לרופא השיניים

 

בָּרוּר שֶׁזֶּה צוֹרֵב

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ שֶׁנִּרְאֶה חִנָּנִי וּקְצָת שׁוֹבָב

חוֹשֵׂף שִׁנֵּי זְאֵב

וּמִתְגַּלֶּה כְּמִקְסָם שַׁוְא 

 

כְּשֶׁהַשֵּׁן לִכְאֹב מַתְחִילָהּ

עוֹשִׂים שׁוּב וְשׁוּב מַאֲמָץ לְהַצִּילָה

וּכְשֶׁמַּחְלִיטִים שֶׁלַּשֵּׁן אֵין תַּקָּנָה

עֲקִירָה הִיא הַמַּסְקָנָה

וּכְשֶׁשֵּׁן רְקוּבָה עוֹקְרִים

זֶה בְּהֶחְלֵט לֹא נָעִים

וְגַם כּוֹאֵב מִסְפָּר יָמִים

אַךְ אִם הַשֵּׁן בַּפֶּה תִּשָּׁאֵר

הַכְּאֵב יַתְמִיד וְלֹא יִסְתַּתֵּר

וּמִקְסָם הַשַׁוְא לֹא יְוַתֵּר

אין קץ לשיר

אין קץ  לשיר

חָלַק ותָּכֹל, הוּא הַיָּם הָאָדֹם

חָלַק הוּא נוֹכָח סְנַפִּיר

חָלַק וְזוֹהֵר הוּא כְּחֹם הַיּוֹם

וְכָךְ הִתְחַלְתִּי לַשִּׁיר

יָפֶה וְנוֹצֵץ הַכּוֹכָב בַּמָּרוֹם

יָפֶה הוּא בְּיוֹם סַגְרִיר

יָפֶה וּמַבְהִיק הוּא דַּוְקָא הַיּוֹם

אַמְשִׁיךְ אִם כֵּן לַשִּׁיר

מַחְשִׁיךְ הַשְּׁחָקִים הוּא הָעֲרָפֶל

מַחְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם הַבָּהִיר

וְכָךְ לְנֶגְדּוֹ אֵינִי מִתְבַּלְבֵּל

אֶלָּא עוֹד מַמְשִׁיךְ לַשִּׁיר

וְכָךְ לְנֶגֶד הַיָּם הָאָדֹם

בָּעֲרָפֶל וּבְיוֹם סַגְרִיר

אֵדַע רַק כִּי נָדַרְתִּי הַיּוֹם

שֶׁאֵין קֵץ לַשִּׁיר

דרך שיר איתך לדבר

דרך שיר אתך לדבר

ציור: סיגל מגן 

דֶּרֶךְ שִׁיר אִתָּךְ לְדַבֵּר

זֶה דָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר

הֶחֱלַפְנוּ כְּבָר הַרְבֵּה מִלִּים

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שְׁלוּבֵי מַבָּט

 

דִּבַּרְנוּ לִפְעָמִים גַּם בִּצְלִילִים

עִם קְלִיט שֶׁנִּשְׁלָח לִקְרַאת שַׁבָּת

וְהֶחֱלַפְנוּ דֶּרֶךְ הָרֶשֶׁת מְסָרִים

לִפְעָמִים אֲרֻכִּים וְלַפְּעָמִים קְצָרִים

וְהִתְחַלְתְּ לְדַבֵּר אִתִּי בְּצִּיּוּרִים

וְעָנִיתִי לָךְ בְּשִּׁירִים

 

 

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים דֶרֶךְ שִׁיר נוֹצָר קֶסֶם מְיֻחָד

לִפְעָמִים דֶרֶךְ רֶמֶז וְלִפְעָמִים דֶרֶךְ פְּשָׁט

לִפְעָמִים מִנְּקֻדַּת מַבָּט שֶׁל אַבִּיר

וְלִפְעָמִים מִנְּקֻדַּת מַבָּט שֶׁל בְּרוֹשׁ

וְלַפְּעָמִים מְדַבְּרִים אֲנַחְנוּ עַל אוֹר בָּהִיר

שֶׁבָּקַע מִן הָאֲפֵלָה וְהֵשִׁיב לַפָּרָשׁ אֶת הָרֹאשׁ

וְגַם עַל יָם כָּחֹל וְגַם עַל מִקְסָם שַׁוְא

לְדַבֵּר אִתָּךְ בְּשִׁיר זֶה בִּכְלָל לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו

 

וְהַקֶּסֶם נִמְשַׁךְ וְרַק מִתְגַּבֵּר

כִּי דֶּרֶךְ שִׁיר אִתָּךְ לְדַבֵּר

זֶה דָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר

 

על ההיגיון

 

ציור: סיגל מגן

וַאֲנִי עִם הַהִגָּיוֹן כָּרַתִּי בְּרִית עוֹלָם

כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה בִּשְׁלִיטָה בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם

כִּי כְּשֶׁנָּתַתִּי לָרֶגֶשׁ לִשְׁלֹּט בְּעָבָר

תָּמִיד מַשֶּׁהוּ נִשְׁבַּר

 

וּפִתְאוֹם לְאַחַר שָׁנִים מִמָּקוֹם לֹא יָדוּעַ

פּוֹרֵץ מַשֶּׁהוּ מִחוּץ לָרִבּוּעַ

מֵעֵבֶר לַהִגָּיוֹן

כְּאִלּוּ תָּקַף אוֹתִי שִׁגָּעוֹן

 

וְאָז הַהִגָּיוֹן מֵצִיץ שֵׁנִית

וְאוֹמֵר בְּמַּבָּט חַיְיכָנִי

כִּי לִפְעָמִים יְצִיאָה מֵהַתַּבְנִית

הִיא דָּבָר דֵּי הֶגְיוֹנִי.

שיר יחידאי

 

כָּךְ אָמַר בְּעֵרֶךְ

הַמְּשׁוֹרֵר בַּשִּׁיר הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם:

"לְכָל אִישׁ וְאִישׁ תִּתֵּן מִשְׁקָל וְעֵרֶךְ

אַךְ אַף לֹא לְאֶחָד מִשְׁקָל שֶׁהוּא מֻגְזָם"

אֲנָשִׁים רַבִּים בַּדֶּרֶךְ עוֹבְרִים

וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ שִׁיר אוֹ מִסְפָּר שִׁירִים

וּלְכָל שִׁיר יֵשׁ מִשְׁקָל וְעֵרֶךְ

וְכָל שִׁיר מִתְנַגֵּן בַּדֶּרֶךְ

וְאָכֵן יֵשׁ שִׁיר לְכָל אֶחָד

לְעִתִּים נָדוֹשׁ וְלְעִתִּים מְיֻחָד

לְעִתִּים צוֹחֵק

וְלְעִתִּים צוֹעֵק

לְעִתִּים מֵאִיר

וְלְעִתִּים סַגְרִיר

לְעִתִּים צָלוּל

וְלְעִתִּים צָרוּד

לְעִתִּים תָּלוּל

וְלְעִתִּים רָדוּד

וְהַשִּׁירִים מִצְטָרְפִים לִבְלִיל קוֹלוֹת

אַשֵּׁר מַקִּיף אוֹתָנוּ לְלֹא גְּבוּלוֹת

 

וְלַפֶּתַע בָּרֶקַע נִבְלָעִים כָּל הַשִּׁירִים

וְלַפֶּתַע נֶחֱלָשִׁים קוֹלוֹת כָּל הַזַּמָּרִים

וְלַפֶּתַע מִתְנַגֵּן לוֹ שִׁיר יְחִידָאִי

אַשֵּׁר יֵשׁ לוֹ מִין צְלִיל קַמָּאִי

וְהַשִּׁיר מִתְנַגֵּן לְלֹא הַפְסָקָה

שָׁעָה אַחֵר שָׁעָה, דַּקָּה אַחֵר דַּקָּה

וּמַאֲפִיל עַל בְּלִיל הַקּוֹלוֹת

גַּם בַּיָּמִים וְגַם בַּלֵילוֹת

הַאִם מִשֶּׁקֶל מֻגְזָם יֵשׁ לוֹ לְשִׁיר?

הַאִם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ סוֹחֵף וְְטָמִיר?

הַאִם הַשִּׁיר הַזֶּה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ הַבְטָחָה?

הַאִם הַשִּׁיר הַזֶּה טוֹבֵל בְּשִּׂמְחָה?

וְהַשִּׁיר הַיְחִידָאִי הוּא צִיּוּר שֶׁל זְרִיחָה

וְהַשִּׁיר היַחִידָאִי הוּא כֻּלּוֹ מִנְחָה

 

 

 

מבט ראשון

מבט ראשון

מַבָּט רִאשׁוֹן

שִׁטְחִי תָּמִיד

מַטְעֶה לְעִתִּים

אַךְ בַּעַל קֶסֶם שֶׁאֵין

בְּעוֹד אַלְפֵי מַבָּטִים

פּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים

מֵאֲחוֹרַי – צוּקִים, חוֹלוֹת וּסְלָעִים

מִלְפָנַי – יְשִׁימוֹן אֵין קֵץ

לְלֹא אַף שִׂיחַ

לְלֹא אַף עֵץ

וְ לְפֶתַע - זֹהַר כִּמְעַט דִּמְיוֹנִי

שֶׁל אָדֹם וְסָגֹל בְּשִׁלּוּב סַסְגּוֹנִי

זֶה פָּשׁוּט פֶּרַח קָטָן וְרֵיחָנִי

ִ      מִמָּעוֹף הַבְּרוֹשׁ

ציור: וינסנט ואן גוך

אֲנִי עֵץ בְּרוֹשׁ

מְחֻדָּד רֹאשׁ

אֲנִי נָטוּעַ הֵיטֵב בָּאֲדָמָה

שׁוֹתָה מַיִם בִּדְמָמָה

וּמְיַצֵּר אֲוִיר לִנְשִׁימָה

 

וּבְעֵת סְעָרָה

נִצָּב אֲנִי בִּגְבוּרָה

וְגַם אִם אֶת עָלַי רוּחוֹת מְכוֹפְפִים

הֵם חוֹזְרִים וּמִתְיַישְּׁרִים כְּמַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים

וְגַם אִם אֵשׁ מִתְלַקַּחַת סְבִיבִי

לֹא יְרֵא לְבָבִי

  

וְכָל מִי שֶׁתַּחַת רָאשִׁי נִצָּב

יָכֹל לִבְטֹחַ שֶׁאֶהְיֶה לוֹ לְמָגֵן בְּכָל מַצָּב