שיר יחידאי

 

כָּךְ אָמַר בְּעֵרֶךְ

הַמְּשׁוֹרֵר בַּשִּׁיר הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם:

"לְכָל אִישׁ וְאִישׁ תִּתֵּן מִשְׁקָל וְעֵרֶךְ

אַךְ אַף לֹא לְאֶחָד מִשְׁקָל שֶׁהוּא מֻגְזָם"

אֲנָשִׁים רַבִּים בַּדֶּרֶךְ עוֹבְרִים

וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ שִׁיר אוֹ מִסְפָּר שִׁירִים

וּלְכָל שִׁיר יֵשׁ מִשְׁקָל וְעֵרֶךְ

וְכָל שִׁיר מִתְנַגֵּן בַּדֶּרֶךְ

וְאָכֵן יֵשׁ שִׁיר לְכָל אֶחָד

לְעִתִּים נָדוֹשׁ וְלְעִתִּים מְיֻחָד

לְעִתִּים צוֹחֵק

וְלְעִתִּים צוֹעֵק

לְעִתִּים מֵאִיר

וְלְעִתִּים סַגְרִיר

לְעִתִּים צָלוּל

וְלְעִתִּים צָרוּד

לְעִתִּים תָּלוּל

וְלְעִתִּים רָדוּד

וְהַשִּׁירִים מִצְטָרְפִים לִבְלִיל קוֹלוֹת

אַשֵּׁר מַקִּיף אוֹתָנוּ לְלֹא גְּבוּלוֹת

 

וְלַפֶּתַע בָּרֶקַע נִבְלָעִים כָּל הַשִּׁירִים

וְלַפֶּתַע נֶחֱלָשִׁים קוֹלוֹת כָּל הַזַּמָּרִים

וְלַפֶּתַע מִתְנַגֵּן לוֹ שִׁיר יְחִידָאִי

אַשֵּׁר יֵשׁ לוֹ מִין צְלִיל קַמָּאִי

וְהַשִּׁיר מִתְנַגֵּן לְלֹא הַפְסָקָה

שָׁעָה אַחֵר שָׁעָה, דַּקָּה אַחֵר דַּקָּה

וּמַאֲפִיל עַל בְּלִיל הַקּוֹלוֹת

גַּם בַּיָּמִים וְגַם בַּלֵילוֹת

הַאִם מִשֶּׁקֶל מֻגְזָם יֵשׁ לוֹ לְשִׁיר?

הַאִם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ סוֹחֵף וְְטָמִיר?

הַאִם הַשִּׁיר הַזֶּה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ הַבְטָחָה?

הַאִם הַשִּׁיר הַזֶּה טוֹבֵל בְּשִּׂמְחָה?

וְהַשִּׁיר הַיְחִידָאִי הוּא צִיּוּר שֶׁל זְרִיחָה

וְהַשִּׁיר היַחִידָאִי הוּא כֻּלּוֹ מִנְחָה