על כתיבת ספר מקצועי
פעם אחת בחיי התפתיתי לכתוב ספר מקצועי.
זה לקח הרבה יותר זמן ואנרגיה ממה שחשבתי, אך הפך לגולת הכותרת שסיכמה
עבודה של שנים רבות. זה הסיפור.
זה הספר המקצועי היחיד שהייתי שותף בכתיבתו
המו"ל הוא חובב של דמויות בלקניות
שמופיעות על כל הספרים של ההוצאה
המו"ל הוא חובב של דמויות בלקניות
שמופיעות על כל הספרים של ההוצאה
השתתפתי בכינוס מקצועי בברלין, כאשר יצאתי מהאולם ניגש אלי בחור צעיר, הסתכל
בתג השם שלי כדי לוודא שאכן אני הוא מי שהוא חשב, ואמר לי: בעבודת הדוקטורט שלי נעזרתי רבות בספר שלך,
בשבילי זה היה כמו התנ"ך. חשבתי מיד שהוא קצת מגזים, אך נראה שההגזמה לא
נגרמה שם, מיד ביקש ממישהו לצלם את עצמו
ואותי (ואף שלח לי את התמונה), משל הייתי כוכב רוק. זה היה רגע מוזר.
 |
| וזו התמונה המוזרה עם מישהו שביקש להצטלם איתי . אינני זוכר את שמו |
הפעם הראשונה שקבלתי מהוצאת ספרים הצעה
לכתוב ספר הייתה פחות משנה לאחר סיום הדוקטורט, הוצאת ספרים מכובדת נתקלה בעבודת הדוקטורט שלי והציעה לי להוציא
ספר שמבוסס עליה. הייתי אז חבר סגל חדש
בטכניון, ולא הייתי בטוח שאני רוצה להשקיע
זמן בכתיבת ספר, התייעצתי עם דקן הפקולטה,
והוא המליץ נגד. אמר לי שבשלב הזה של
הקריירה שלי, עלי להקדיש את זמני לכתיבת מאמרים שיתפרסמו בכתבי-עת, כיון שלהם יש
משקל רב יותר בקידום אקדמי מאשר לספר (כאן יש שוני ממדעי הרוח ששם כתיבת ספרים היא
דבר רצוי, במדעים המדויקים וההנדסה, כתיבת ספרים נחשבת נחותה לכתיבת מאמרים, שכן
בעולם המדיד, ניתן למדוד את כתבי העת שבהם התפרסמו המאמרים). יש לציין כי תהליכי הקידום האקדמי משפיעים
בצורה ניכרת על החלטות טקטיות הנוגעות לפרסום (היכן לפרסם ? האם לפרסם לבד או עם שותפים ? ועוד).
קבלתי את העצה ונתתי להם תשובה שלילית,
היו עוד כמה הצעות בדרך שלא התייחסתי אליהם ברצינות.
בשלהי שנת 2008 הגיע אלי דוא"ל חתום ע"י סגן המו"ל העוסק בנושא פיתוח ספרים חדשים של הוצאת מנינג, וביקש לקבוע איתי זמן לשיחת טלפון.
הוצאת מנינג שהוציאה לאור את הספר
השיחה התקיימה מספר ימים יותר מאוחר
ובה סיפר את הסיפור הבא: הוצאת מנינג היא
הוצאת "בוטיק" שמוציאה אך ורק ספרים במדעי המחשב, בדרך כלל ספרים
פרקטיים שמלמדים נושא, ומדריכים התנסות מעשית בנושא. כפי שנוכחתי זו הוצאה שיש בה הקפדה יתרה על
איכות, ועוד אגיע לכך. סיפר שהם קבלו הצעה
לספר בנושא של EVENT PROCESSING (אם אתם חפצים לדעת במה מדובר, מפנה לTUTORIAL
שנתתי בכינוס
VLDB 2010) שהוא הנושא בו עסקתי החל מהזמן
שהגעתי ל IBM.
הם שולחים את הספר לסוקרים, ואחד הסוקרים
כתב להם שהספר המוצע למעשה נועד לפרסם מוצר של חברה מסוימת, ונותן נקודת מבט צרה
על התחום. אותו סוקר כתב להם שלהוציא ספר
בתחום זה רעיון טוב, אבל כדאי שיפנו למישהו שיכול לתת נקודת מבט רחבה יותר. הם שאלו אותו אם הוא ממליץ על מישהו שיכול
לכתוב ספר בנושא? והוא המליץ עלי והפנה
אותם לבלוג המקצועי שכתבתי בנושא. אכן,
בשנת 2007 התחלתי את כתיבתו של בלוג מקצועי בתחום שנקרא
EVENT
PROCESSING THINKING ושכתבתי בו במשך 8 שנים. הבלוג הזה זכה לחשיפה רבה כ 640,000 צפיות סך
הכול, ועד היום אנשים עוד קוראים אותו.
נראה לי שזו החשיפה הכי רחבה שזכיתי לה (חלק מהפרסומים בבלוג נקראו
ע"י אלפים רבים של קוראים, תפוצה שלא
מגיעים אליה במאמרים מדעיים). חשבתי
שהתזמון הוא טוב, זו הייתה השנה שבה חזרתי
למעבדת המחקר אחרי שלוש שנים אינטנסיביות בקבוצת התוכנה של יבמ, והיה לי חומר רב
בנושא, שניתן היה לרכז בספר. אמרתי שאחשוב
על זה בחיוב, ואודיע לו. הוא הסביר לי את
התהליך אצלם, שנראה מורכב, ואמר שהוא מעריך כתיבת ספר ב- 9 חודשים. עוד עצה שנתן לי, לא לנסות לכתוב ספר לבד, אלא
לחפש שותף שאני סומך עליו, ולחלוק את
העבודה אתו, אם אחליט חיובית – השלב
הראשון יהיה לכתוב הצעה שכוללת את תוכן העניינים המוצע של הספר. לאחר השיחה חשבתי על שותף אפשרי. עלה בדעתי אחד מעמיתי ביבמ, פיטר ניבלט. פיטר הוא אנגלי, חניך של אוניברסיטת
אוקספורד. חשבתי שהצירוף הוא טוב, כי
אנחנו אנשים שמשלימים זה את זה, אני כותב מהר, אבל לא תמיד מדויק. פיטר הוא איש הפרטים הקטנים, נראה לי שצירוף כזה יכול להיות טוב. הצעתי לפיטר והוא הסכים, כתבנו הצעה, והיא נשלחה לסוקרים ואושרה. פיטר, כאמור, שונה מאד ממני, ולעיתים עמד על
קוצו של יוד וגרם לעיכובים בתכנון, אך הנוכחות שלו שיפרה בצורה משמעותית את האיכות, כי אני לא תמיד מדייק בפרטים
הקטנים. בסוף העבודה דיברנו והוא הודה לי
על כך שסבלתי אותו לאורך זמן, יודע שלא קל לעבוד אתו, אמרתי לו שזו הסיבה שבחרתי בו כשותף, ולא התאכזבתי.
 |
| פיטר ניבלט - השותף האנגלי לכתיבת הספר |
הם נתנו לנו עצה לקחת סיפור שילווה את הספר לכל האורך, ודרכו להדגים את כל מה שאנחנו כותבים. וכך נולד הסיפור שקראנו לו FFD - Fast Flower Delivery. הרעיון דומה מאד למה שהיום אנחנו מכירים כ GETT בנושא של מוניות, ועוסק במשלוחי פרחים, עם נהגי משלוחים וחנויות פרחים.
כך הגרפיקאית של מנינג ציירה את הדוגמא באיור אחד
התהליך במנינג נחלק לשני חלקים: פיתוח והפקה.
שלב הפיתוח הוא השלב שבו אנחנו כותבים את הספר, ההוצאה מוכרת את הספר מיד כשהוא מתחיל להיכתב,
כך שלמי שרכש את הספר יש גישה לעותק דיגיטלי של כל פרק שנכתב, כבר לאחר הטיוטה שלו
שנשלחת להוצאה. רוכשי הספר יכולים גם
להעיר עליו הערות ולקיים דו-שיח עם הכותבים. הספר מחולק מראש לשלושה שלישים, אחרי
כל שליש, החומר כולו נשלח לסוקרים,
הכותבים מקבלים את כל הערות הסוקרים, צריכים לכתוב מסמך תגובה עם פעולות
תיקון שהם מתכננים לבצע בעקבות ההערות,
ומתקיימת שיחת טלפון עם המו"ל
לסכם את השינויים. בשלב הפיתוח מוצמד לנו עורך, שמנווט את תהליך
הפיתוח, וגם נותן הערות עריכה ראשוניות.
עמיתים שכתבו ספרים בהוצאות אחרות אמרו שהתהליכים שם הרבה יותר פשוטים,
הכותבים אחראים על התוכן, אם הם רוצים הם מתייעצים עם סוקרים, אבל אין תהליך בקרת
איכות של ההוצאה. על תהליך זה ניתן לומר שיש בו דבש ועוקץ.
 |
| תהליכי הסקירה שונים מסקירה של מאמרים אקדמיים לקראת פרסום קודם כל מספר הסוקרים יכול להיות דו ספרתי כמו כן הסוקרים אינם חייבים להבין בתחום שבו נכתב הספר, דבר שלעיתים יוצר אתגרים |
הדבש:
הוא אכן משפר את האיכות בצורה משמעותית, שכן יש סוקרים שנותנים עצות טובות
. העוקץ:
הסוקרים מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמבינים בנושא, וכאלו שאינם מבינים. לפי ההוצאה, הסוקרים מייצגים את קהל הקוראים, ולכן אינם חייבים להבין בנושא. סוקרים גם כתבו דברים שונים שאינם עקביים זה
עם זה. גם רוכשי הספר הדיגיטלי מראש רשמו
הערות. אחת מהן הייתה משעשעת, הוא כתב
שהדוגמא שבחרנו משלוחי פרחים, מדברת רק אל ליבן של נשים, וכדאי לבחור דוגמא אחרת
שמדברת גם אל גברים. האמת – שקלנו בהתחלה
לקחת דוגמא מתחום הפיננסי, והחלטנו שאנחנו רוצים דוגמא שכולם יבינו בלי צורך בידע
כלשהוא. עניתי לו שבמשאל אקראי שעשיתי בין
גברים ונשים – כל הגברים שלחו פרחים, ואף אישה אחת לא שלחה פרחים, כך שדווקא
הדוגמא צריכה לדבר לגברים. היו סוקרים
שממש הרגיזו אותי, פיטר היה רגוע יותר ואמר לי לא להתעצבן מסוקרים. לאחר השליש הראשון לקחנו את כל הסקירות
ובעקבותיהם עשינו ניתוח עדין . שינינו פרקים, הזזנו חומר מפרק לפרק. שני השלישים הבאים עברו עם שינויים קטנים
יותר. קבלנו מההוצאה כללי כתיבה, שנכונים
בכלל לכתיבה, וכאמור היה עורך שליווה אותנו שהקפיד עליהם בדקדקנות, כלומר העיר על
כל חריגה, ושלח אותנו לתקן. לאחר הפגישה
עם העורך על השליש השלישי, והתיקונים שעשינו, הכריזה ההוצאה על גמר שלב הפיתוח
ומעבר לשלב ההפקה. מכאן עברנו לחסותה של
עורכת ההפקה שעשתה עריכה לשונית מקיפה, והתכתשה קצת עם פיטר, כי היא דגלה באנגלית
אמריקנית, בעוד פיטר ניסה להביא ביטויים מן האנגלית הבריטית. הם בקשו מאתנו לעשות מילון מונחים, וגם מיפוי
למקומות בהן המונח נזכר.
 |
| לאחר שהשלמנו את הכתיבה הסתיים תהליך הפיתוח אך הספר היה רחוק מלהיות גמור, תהליך ההפקה הוא ממושך ודורש עוד עבודה - כמו הכנת מילון מונחים |
בקשה מעניינת הייתה לגייס "מגיה
טכני", הם בקשו שיהיה מישהו שמבין
בנושא שיקרא את החומר ויבדוק את העקביות בשימוש במונחים. אמרו שהם לא משלמים שכר גבוה, זה מתאים
לסטודנטים לדוקטורט באותו תחום שרוצים להרוויח קצת כסף. שלחתי דוא"ל לכל חברי הסגל בתחום שידעתי
שהם מנחים דוקטורנטים, אחת מהן (מטקסס) ענתה מיד ואמרה שיש לה דוקטורנט (ממוצא
נפאלי עם שם ארוך שלא ניתן לבטא) שמוכן לעשות זאת, והוא אכן הצטרף לצוות ההפקה,
עשה עבודה יסודית, ומצא לנו מספר מקומות של אי-דיוקים, ואי עקביות בשימוש
במונחים. כל זאת כדי להראות כמה יסודית
היא העבודה של ההצעה על בקרת האיכות.
כאמור, אנשים שפרסמו ספרים בהוצאות אחרות סיפרו על הליכים של בקרת איכות
קלושים למדי.
 |
| יש לציין שהוצאת מנינג נוקטת בהליכים רבים לאבטחת איכות הספרים אכן היא ידועה באיכות הגבוהה של הספרים אותם היא מוציאה |
ואז
הגיע היום שבו הספר יצא לאור. ההערכה המקורית הייתה שייקח תשעה חודשים לייצר
את הספר, במציאות הזמן היה בדיוק כפול (שמונה עשר חודשים), הריון קצת יותר ארוך
מהריון של קרנפה, ויותר קצר מהריון של פילה.
במקביל לפיתוח הספר עבדנו על פיתוח של
אתר מלווה שבו תהיינה דוגמאות תכנות ממוצרים שונים בתחום זה. באותה תקופה לימדתי קורס של EVENT PROCESSING בטכניון.
הסטודנטים התחלקו לקבוצות, וכל קבוצה עבדה מול אחד מן המוצרים, כדי ליישם
את דוגמת משלוחי הפרחים, באמצעות אותו מוצר.
הדוגמא הזו נהייתה גם אבן בוחן,
חברות פרסמו את הקוד במוצר שלהם שנדרש לייצר את הדוגמא, היו מוצרים שהוסיפו
תכונות למוצר כדי שיתמכו טוב יותר בדוגמא הזו.
וכיצד הספר התקבל? העוסקים בתחום קבלו אותו בהתלהבות, ושלחו חוות
דעת מחמיאות, הספר גם היה אחד מן הבסיסים לזכייה בהכרה של חטיבת המחקר של יבמ כ SCIENTIFIC ACCOMPLISHMENT ב 2013.
 |
| שקף שתיאר את מהות ההישג המדעי שיבמ הכירה בו - עשינו סדר בתחום |
הספר הפך גם לספר לימוד באוניברסיטאות
ברחבי העולם, קיבלתי הדים מכל חמש היבשות
בנושא זה. הספר צוטט יותר מ- 1000 פעמים
בספרות המקצועות, ביום פרסום הסקירה הזו, מספר הציטוטים עומד על 1090. אם מסתכלים באמצעות GOOGLE SCHOLAR על רשימת המצטטים נמצא רשימה מגוונת. חלק מהציטוטים היו של חוקרים בתחום, אך החלק
המעניין היה של אנשים התחומים: איתור רמאות במערכות פיננסיות, ניתוח זרמי
וידיאו, איתור נהיגה מסוכנת, איתור פריטים לאורך שרשרת האספקה, ניהול קשרי לקוחות,
ניהול מצבי חירום, ניתוח מידע על תנועה וניידות, ניתוח מצב תנועה, ניהול רפואה
מרחוק, ניהול אנרגיה בסוללות, ערים חכמות ועוד...
 |
| GOOGLE SCHOLAR המקור להבין מי מצטט אותך, ולהבין את ה IMPACT על העולם |
חלפו תריסר שנים והספר כבר התיישן בהיבטים שונים (אם כי הוא עדיין מצוטט). ההוצאה הציעה לי כמה פעמים לעדכן את הספר, או להוציא ספר המשך, אבל הזמן הנדרש לכך איננו מצוי בידי, ולכן הוא נותר כמבצע חד-פעמי. הספרים הבאים שפרסמתי, לאחר שנים, היו ספרי שירה – אבל זו אופרה אחרת.
 |
| הספר הראשון שהוצאתי ככותב יחיד הוא ספר שירים זה ההבדל הוא שבעוד על הספר המקצועי שלמו לי כסף, את הספר הזה היה עלי לממן בעצמי. עולם אחר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה