היכן יש אנשים סבלנים ?
סבלנות היא תכונה שאינה מאפיינת את בני ארצנו, אך בעולם יש תרבויות סבלניות
יותר. מספר סיפורים מן המסעות בעולם
 |
| 4 WAY STOP סידור תחבורתי שלא תואם את התרבות הישראלית |
בארה"ב יש בצמתים רבים מה שנקרא "עצור מארבעה
כיוונים" (4 way stop), כאשר יש תמרור עצור
בכל הכיוונים, ואין זכות קדימה מוקנית לאף כיוון, אלא מי שמגיע ראשון נוסע
ראשון. אני מציין זאת כדבר שהוא בלתי
אפשרי בתרבות הישראלית, שבו קיימת תרבות של אי סבלנות, והמנטליות של מה שמכנים בעגה המקומית "לא לצאת פראייר". תוך כדי המסעות בעולם נוכחתי כי יש תרבויות
רגועות וסבלניות יותר. הנה מספר אנקדוטות
שמדגימות זאת.
סיפור מספר 1:
האוטובוס בטורונטו
כשהייתי בן 16 החלטתי שאני מספיק גדול לשוטט לבד בעולם, למעשה
מרבית הנסיעה כללה התארחות אצל קרובים ומכרים בטורונטו, מונטריאול וניו-יורק, עם
גיחה קצרה ללונדון בדרך חזרה. הסיפור
מתרחש בטורונטו, קנדה.
זה היה ביקורי הראשון בטורונטו, עיר שבה ביקרתי פעמים רבות
בתקופה שהייתי בטכניון הייתי אורח קבוע באוניברסיטת טורונטו
חלק גדול מהזמן טיילתי עם
קרוב משפחה בן גילי לערך, אך באותו יום
נסעתי לבד למקום כלשהוא. בדרכי חזרה עליתי
על אוטובוס שנראה לי כי ייקח אותי חזרה לשכונה בה אני מתגורר, אבל כשסטה מן הרחוב
הראשי, ונכנס לשכונה אחרת, הבנתי שטעיתי באוטובוס. הלכתי לנהג ושאלתי אותו האם הוא
מגיע לשכונה שאליה רציתי לנסוע, הוא אמר לי שלא, ושאל לאיזה רחוב בדיוק עלי להגיע,
אמרתי לו את שם הרחוב. הוא לא הכיר את הרחוב, ובלי להסס עצר את האוטובוס בצד הדרך,
הוציא ספר של רחובות העיר, מצא את הרחוב, אמר לי באיזו תחנה לרדת, ועל איזה
אוטובוס לעלות, ונתן לי גם כרטיס TRANSFER כדי שלא אצטרך לשלם שוב
על נסיעה באוטובוס. ומה לגבי הנוסעים
האחרים – האם הם התרגזו מכך שעצר את האוטובוס ובזבז את זמנם היקר? למרבה ההפתעה – התשובה שלילית, אלו שישבו קרוב ניסו
לעזור ולהגיד לו היכן נמצא הרחוב המבוקש.
הגדילה לעשות אישה מבוגרת שישבה בשורה הראשונה, לאחר שזיהתה את מבטאי
הישראלי, ניסתה לעזור לי על ידי כך שפנתה אלי ביידיש צחה והסבירה לי בהיא לישנא:
" ער וועט גיין ארום און ארום און דיך נעמען מיט זיך". זו הייתה תופעה חוזרת שיהודים בצפון אמריקה
חשבו שאני מבין יידיש טוב יותר באנגלית, מה שאיננו נכון, אבל את זה הבנתי. לאור ניסיון פחות נעים במקרה דומה עם נהג אוטובוס בירושלים, התגובה הייתה בלתי
צפויה, והראתה שיש תרבות אחרת.
אוטובוס ברחוב ראשי בטורונטו
סיפור מספר 2:
עבודות בכביש ראשי בנורווגיה
את החופשה הקצרה שבין הצבא לבין העבודה באזרחות עשיתי בטיול של חודש בסקנדינביה. נסענו בכביש ראשי בנורווגיה – הכביש שמוביל מאוסלו לברגן. הגענו לעיקול בכביש שבו נקלענו לתוך פקק תנועה, למעשה התנועה עמדה בלא תזוזה. יצאתי מן הרכב כדי לשאול את הנהג שלפני מה סיבת העיכוב. ענה לי שיש עבודות בכביש, ולכן הם חוסמים את הכביש, מידי פעם עושים הפסקה ונותנים לכל הרכבים שהצטברו לעבור. שאלתי אותו כל כמה זמן הם עושים הפסקה, ענה לי שזה יכול להיות חצי שעה, או שעה, המשך לא ידוע. שאלתי אותו אם כל הרכבים שמצטברים עומדים ומחכים בסבלנות עד שיעשו הפסקה בעבודות, משך בכתפיו כאומר משהו כמו: ככה זה. כמה דקות נסיעה מאחור הייתה עיירה כלשהוא, וזה היה שעת צהריים, החלטנו להסתובב כדי לאכול צהריים, ולנסות את מזלנו מאוחר יותר. הדרך הייתה צרה, ולא קל היה להסתובב, אך הרכבים זזו קדימה ואחורה לפנות לנו דרך כדי שנוכל להסתובב.
בנורווגיה גם מרבית הכבישים הראשיים הם כבישים צרים עם מסלול אחד לכל כיוון
לאחר ארוחת הצהריים חזרנו,
ולמרבה המזל בדיוק התחילה הפוגה בעבודות, וכך עברנו בלי צורך לבחון את סבלנותנו
המוגבלת. הנורווגים הם עם מאד סבלני,
תורים למעבורות שעליהם נוסעים עם רכב יכולים להימשך מעל שעתיים בשעות העומס. נראה שהם אינם ממהרים ומתייחסים לעיכובים בשוויון
נפש.
סיפור מספר 3 – טעות בניווט בשוודיה
באותו טיול בסקנדינביה
בקרנו גם בשוודיה. זה היה לפני
עידן תוכנות הניווט, נסענו בעיר קטנה יחסית, כדי להגיע לאתר כלשהו. הואיל ולא
הייתה לנו מפה מדויקת של העיר, טעינו בדרך והגענו לשכונת מגורים. ראיתי איש מבוגר יוצא מביתו ונכנס לרכב שחנה
ליד הבית, יצאתי מן הרכב השכור ושאלתי אותו
כיצד להגיע לאותו אתר שאליו חפצנו להגיע.
אשתו בדיוק הצטרפה אליו, והוא אמר לה משהו בשוודית צחה, ואז אמר לי
באנגלית: סע אחרי.
עקבתי אחריו ברחובות מפותלים
נסעתי אחריו במשך 20 דקות
בערך, ואז כשהגענו ליעד, עצר סימן לי עם היד שהגענו למחוז חפצנו, ואז עשה סיבוב
פרסה והמשיך בדרכו, מה שמראה שבבירור זה לא היה הכיוון אליו נסע. נזכרתי בתרבויות הסבלניות כאשר נהגתי לאחרונה בתל-אביב,
והאטתי כדי להבין אם עלי לפנות בפנייה הקרובה, או בפנייה הבאה אחריה, ומיד ספגתי
צפירות מחרישות אוזניים מהרכב שנסע אחרי.
בעיקר בתל-אביב, היד קלה על הצופר
בחיפה אנחנו אומרים על נהג שמקשה על רכבים אחרים להשתלב בתנועה
שהוא כנראה תל-אביבי שנקלע לכאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה