השיר כחידת הגיון

השיר כחידת היגיון

אָמְרוּ לִי שֶׁשִּׁיר שֶׁבּוֹ בְּרוּרָה כַּוָּנַת הַמְּשׁוֹרֵר

הוּא שִׁיר נָדוֹשׁ וְלֹא מְאַתְגֵּר

אִם רוֹצִים לִבְנוֹת שִׁיר נָכוֹן

יֵשׁ לִבְנוֹת אוֹתוֹ כְּחִידַת הִגָּיוֹן

בְּחִידוֹת פַּעַם הֵבַנְתִּי דַּי טוֹב

וְלָכֵן שִׁיר נָכוֹן מְנַסֶּה אֲנִי לִכְתֹּב

שִׁיר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כָּתַב חִידָה

וְשֶׁיְּהֵא מְאַתְגֵּר בְּמִּדָּה

וְאוּלַי הַחִידָה תַּתְחִיל בְּדִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר

וְתַעֲנֶה לַשְּׁאֵלָה מָה תָּשִׁיב

וְתַמְשִׁיךְ אֶל גּוּפוֹ שֶׁל הַבָּרבָּר

מַעֲבָר לַטּוֹב וְלָרֹעַ סָבִיב

וְאוּלַי הַחִידָה בִּזְמַן אָבוּד תַּתְחִיל

שֶׁהוּא הַחֹמֶר מַמְּנוּ עֲשׂוּיִים הַחַיִּים

וְתַמְשִׁיךְ אֶל מַעֲלוֹתֵיָהּ בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל

וְאֶל אַהֲבָה לְלֹא מִתְחָרִים

וְגַם אֶפְשָׁר שֶׁהַחִידָה תִּצְעַד בְּמַעֲלֵה הַמִּדְרוֹן

וּמְחַפֵּשׂ שָׂם  צַיָּד אֶת שֵׁנִי אַרְנָבַיו

וְתִמְצָא שָׂם אֶת הָאַחֲרוֹן

שֶׁמַּעֲלֶה חֶרֶס בְּיָדָיו

לַחִידוֹת אֵילוּ יֵשׁ פִּתְרוֹן מֻגְדָּר

וַדְּאִי יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִמְצֹא פִּעְנוּחַ

אַךְ יִתָּכֵן שֶׁיִימָּצֵא פֵּרוּשׁ נֶהֱדָר

שֶׁאֵינֶנּוּ כָּתוּב בְּשׁוּם לוּחַ

 הַאִם הַהַקְדָּמָה לַשִּׁיר

שָׁבָה הַמְּשׁוֹרֵר אֶת כַּוָּנָתוֹ הִסְבִּיר

מַחְטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה

שֶׁכַּוָּנָתוֹ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת לֹא בְּרוּרָה

וְכָךְ אוּלַי יָצָא

שֶׁחָזַרְנוּ לִנְקֻדַּת הַמּוֹצָא