על שווים ושונים

כְּשֶׁהוּא בֵּין אֲנָשִׁים דּוֹמִים כְּשָׁוֶה בֵּין שָׁוִים

מַרְגִּישׁ שֶׁהֵם בְּעֵינָיו שָׁוִים

וּלְעִתִּים בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא חוֹנֶה

וְאָז בֵּין שׁוֹנִים הוּא חָשׁ שׁוֹנֶה

 

אֲבָל אִם בִּרְאֹתוֹ  אֶת הַשׁוֹנֶה

הוּא חָשׁ שֶׁאוֹתוֹ הוּא שׂוֹנֵא

וְחוֹשֵׁב שֶׁהַשּׁוֹנֶה אֵינֶנּוּ שָׁוֶה

וּלְהִבָּדֵּל  הוּא מְקַוֶּה

 

כְּדָאִי שֶׁיִּזְכֹּר כִּי מִסְתּוֹבֵב הַגַּלְגַּל

וּמִי שֶׁהַיּוֹם לְמַטָּה יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ מֵעַל

וּמִי שֶׁבְּעָבָר הָיָה בַּמָּרוֹם לְמַטָּה יִצְלֹל בַּהֹוֶה

וִיגַלֶּה שֶׁהוּא לֹא כָּל כָּךְ שָׁוֶה