על אביר ומלך
אָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי נִמְנֶה עַל הָאַבִּירִים
וְשֶׁנּוֹעַדְתִּי לַעֲזֹר לָאֲנָשִׁים
אַךְ תָּמִיד רָצִיתִי שֶׁיִּהְיוּ לִי כֹּחוֹת
כַּבִּירִים
וּלְפַקֵּד עַל צָבָא שֶׁל פָּרָשִׁים
תָּמִיד מֶלֶךְ לִהְיוֹת רָצִיתִי
עוֹמֵד בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
וְלִפְקֻדָּתִי
יַעַמְדוּ כֻּלָּם
וְתַכְלִית קִיּוּמָם יִהְיֶה אֶת רְצוֹנִי
לְסַפֵּק
וּבְמוֹצָא פִּי לֹא יוּכְלוּ לְפַקְפֵּק
אַךְ נוֹתַרְתִּי מֶלֶךְ לְלֹא נְתִינִים
בְּלִי כֶּתֶר וּבְלִי גִּינוּנִים
מַבִּיט בַּמְּלָכִים מִסָּבִיב שֶׁאֶת
הַחַיִּים טוֹרְפִים
וְנוֹתַר סָפֵק אַבִּיר וְסָפֵק שָׁקוּעַ בְּשַׁרְעָפִים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה