אל היעד הבא
לָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר עִם שִׁיר
חָדָשׁ בַּלֵּב
לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּכֹחַ, לָשִׁיר
אוֹתוֹ בִּכְאֵב
לִשְׁמֹעַ חֲלִילִים בָּרוּחַ
הַחָפְשִׁית
וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית. – נעמי שמר "החגיגה נגמרת"
עשור בחיי אדם הם זמן
משמעותי. בעשור האחרון מילאתי ברציפות
שני תפקידים של ראש חוג אקדמי, ארבע שנים
כראש החוג למערכות מידע במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ובשש השנים האחרונות כראש החוג למערכות מידע
במכללה האקדמית צפת.
במהלך חיי לא היה עשור שלם שבו
עשיתי את אותו תפקיד, תמיד נעתי בין תפקידים ובין ארגונים. עד עכשיו (תלוי איך סופרים) מילאתי עשרה תפקידי ניהול בשישה ארגונים שונים
מכל הסוגים והמינים (חיל האוויר, חברה
קטנה, חברה רב-לאומית גדולה, ושלושה מוסדות אקדמיים). התפקיד של ראש חוג הוא בהחלט באזור הנוחות שלי, אני כבר עושה את
מטלות התפקיד בעיניים עצומות. לאחר עשור, הגיע זמן לתלות את הנעליים, להחזיר את המפתחות של
המשרד עם הנוף היפה (ולעבור למשרד נטול חלונות שגם אותו בקושי קיבלתי) , ולצאת אל
היעד הבא, ב- 1 באוקטובר השנה (ערב יום הכיפורים).
אז קודם כל סיכום קצר של שש
שנים ארוכות במכללה האקדמית צפת:
הגעתי למכללה האקדמית צפת למרות שהיו לי שלוש
הצעות אחרות, בחרתי בה בגלל האתגר, ובגלל
ההתרשמות שלי מנשיא המכללה דאז, פרופ' אהרן קלרמן, שבתמיכתו ניתן יהיה לקדם
רעיונות. החוג היה אז בשפל, ולמעשה קיומו
הועמד בספק בשל חוסר ביקוש של סטודנטים שנבע מתוכנית לימודים שלא הוערכה על
ידי התעשייה, וכללה שילוב של מדעי החברה
ומקצועות טכנולוגיים ברמה בינונית, תחת
הכותרת "מערכות מידע קהילתיות".
שלושה אנשים שונים ניסו להסביר לי מה מסתתר מאחורי השם הלא שגרתי, וכנראה בגלל מגבלותיי השכליות, לא הצלחתי להבין; אבל הייתי בחברה טובה, גם המעסיקים
הפוטנציאליים אותם פגשתי מיד כאשר נכנסתי לתפקיד במסגרת ועדה מייעצת שהקמתי, לא
הצליחו להבין. היה ברור שצריך לעשות שידוד
מערכות רציני בתוכנית הלימודים. פרופ'
קלרמן התווה לי עשרה אתגרים שחלקם נראו באותו זמן כלקוחים מספרות המדע הבדיוני,
והיום רובם כבר יושמו. היה צריך ברגע
האחרון לשבץ אותי בהוראה, השנה הראשונה הייתה מאולתרת, התחלתי לשקוד מיד על תוכנית לימודים חדשה. בינתיים עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, המכללה
הגישה את התוכנית הקיימת למל"ג בבקשה להסמכה קבועה. לקח כמה חודשים עד שהסוקרים חזרו עם המלצה
שלילית תקיפה, גם הם לא הצליחו להבין מה ההיגיון שעומד אחרי התוכנית, אבל ציינו כי
השינוי בתפקיד ראש החוג מבשר תקווה לשינוי,
לעומת זאת היו בדעה שייקח לי שנתיים להתארגן, והמליצו כחריג על הארכת
ההסמכה הזמנית (בדרך כלל אחרי שש שנים אם לא מתקבלת הסמכה קבועה התוכנית אמורה
להיסגר, אבל המל"ג רשאי לאשר עוד הארכה כחריג). עניתי להם מניה וביה שכבר התארגנתי ושלחתי להם
את התוכנית החדשה שמתוכננת להיכנס בשנה הבאה,
אחרי קצת שקלא וטריא מולם (הרי אם לא יכניסו שינויים כלשהם לא עשו את
מלאכתם נאמנה) בקיץ של אותה שנה אושרה
ההסמכה הקבועה על סמך תוכנית שהייתה בתכנון על הניר, בניגוד למקובל שבו הסמכה
קבועה מוענקת על סמך תוכנית לימודים שמופעלת מספר שנים. בגרסה הקודמת של התוכנית לא היו תרגולים, דבר שהוא לא ייאמן במקצועות מתמטיים
וטכנולוגיים, הסוקרים דרשו הוספת תרגולים
כתנאי להסמכה הקבועה, דבר שבהחלט עזר לי כלפי ההנהלה. התחלנו עם תרגול מינימלי, והרחבנו אותו עם
הזמן. זו הייתה ההתחלה. סיכום
קצר של ההישגים העיקריים של החוג במהלך שש השנים:
1. חידוש תוכנית לימודים: כאמור, נבנתה תוכנית לימודים חדשה, שעיקרה טכנולוגי. הקורסים הטכנולוגיים הועצמו הן בכמות והן ברמת הלימודים, כמו כן התווספו מספר קורסים מתמטיים. .
2.
הושם דגש על הקניית כישורים: תוכניות מערכות מידע
מורכבות בדרך כלל משלושה מרכיבים:
טכנולוגי, מתמטי וניהולי. החלק ה-
"ניהולי" עבר שידוד מערכות והוא מורכב כיום מקורסים אשר מעניקים כישורים
נדרשים בעולם טכנולוגיות המידע: הכנסנו סדנא
ליזמות וחדשנות בשנה א' שבמסגרתה הסטודנטים עוברים האקתון, ומגישים עבודת
תכנון מיזם שנשפטת על ידי שופטים חיצוניים, הרציונל הוא שגם אם הבוגר לא יעבוד
בחברת הזנק, הכישורים לחשיבה יצירתית וליצירת רעיונות חדשים ומיזמים פנים ארגוניים
הוא כישור חשוב. כמו-כן הכנסנו קורס במשחק עסקים שהוא סימולציה ממוחשבת למיזמים
שמתמודדים בשוק הבינלאומי, המשחק מעריך את
ביצועי הקבוצות במונחים של נתח שוק, ניהול פיננסי, תכנון מוצרים, פרסום במדיה
החברתית ובעיתונות המקצועית, ניהול עובדים,
ניהול ייצור, מו"פ ועוד. הסטודנטים
משקיעים זמן רב במשחק שהוא על בסיס תחרותי, הן עם הקבוצות האחרות בקורס, והן עם
אלו שמשחקים במשחק ברחבי העולם. הסטודנטים לומדים גם קורס ששם דגש על כישורים
נדרשים בעולם טכנולוגיות המידע.
3.
נפתח מסלול למערכות מידע רפואיות ,היחיד מסוגו בארץ (במכללה הטכנולוגית בחולון קיימת תוכנית לבריאות דיגיטלית
עם דגש אחר) . המוטו שאנחנו מנסים להעביר לסטודנטים הוא שטכנולוגיה היא אמצעי
ולא מטרה, ולכן יש להבין תחום היטב
כדי לתרום לו באמצעות טכנולוגיה. בחרנו
בתחומי הבריאות בשל החוזק היחסי של תחום הבריאות הדיגיטלית בארץ, והחוזק היחסי של
המכללה בתחומי הבריאות. בצד הטכנולוגי יש
דגש על נושאי בינה מלאכותית ויישומיה בבריאות,
ובצד התוכני ניתנים קורסים על ידי רופאים, פיזיותרפיסטיות ומרפאה בעיסוק
שנותנים לסטודנטים תמונה כיצד הטכנולוגיה נראית מן הצד השני של המתרס.
4. דגש על בינה מלאכותית: עם עליית נושא הבינה
המלאכותית מושם דגש על הבינה המלאכותית בשלושה היבטים:
לימוד
קורסים אשר מגלים מה מסתתר מאחורי "מכסה המנוע": מדעי הנתונים, מערכות
אוטונומיות, למידה חישובית; הכנסת כלי בינה מלאכותית לקורסים קיימים, כגון קורסי
התוכנה, וגם כניסה לנושא של השלכות בינה
מלאכותית על מקצועות שונים; הכשרת הבוגרים להיות סוכני שינוי להחדרת בינה מלאכותית
לארגונים. נושא זה יועמק בשנים הקרובות.
5.
חילופי אוכלוסיות: התוכנית המקורית הייתה תוכנית ערב, מרבית
הסטודנטים בה היו אנשים עובדים שחלקם תר אחרי תואר אקדמי בהשקעה מזערית. המעבר לתוכנית יום הביא אוכלוסייה צעירה יותר,
אשר המוטיבציה שלה הוא לרכוש מקצוע, וגם
גדולה יותר מבחינה מספרית. יש עדיין מספר
סטודנטים שעובדים במשרה מלאה ומתמרנים.
6.
העלאת הרמה בתוכנית הלימודים סייעה לסטודנטים להתקבל לעבודה בתעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל,
כולל בוגרים שהגיעו לתפקידי ניהול, הן בחברות טכנולוגיה עילית – כגון: NVIDIA, אלביט, רפא"ל
ועוד; הן בבתי תוכנה – כגון: נס, מטריקס
ועוד; והן ביחידות מחשב של ארגונים כגון: הבנק הבינלאומי, שמיר אופטיקה, המרכז
הרפואי זיו, וגם יחידת המיחשוב שלנו במכללה האקדמית צפת ועוד
7.
בסיס לתארים מתקדמים: כמו
כן התקבלו מספר גדל והולך של בוגרים לתואר שני בעיקר במערכות מידע או במנהל עסקים
במוסדות אקדמיים כמו: הטכניון, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת
בר-אילן, אוניברסיטת אריאל, מכללת אפקה,
מכללת נתניה, הקריה האקדמית אונו ועוד.
8. סימול ה : BSc ממש ב- "דקה
התשעים" לפני סיום התפקיד, מאמץ של
מספר שנים שנענה בגרירת רגליים מצד
המל"ג הסתיים בהצלחה, סימול התואר
שונה מ BA לBSc . חבל שהוערמו
קשיים שלא בצדק, אבל סוף טוב הכול טוב, חבל גם שלא הצלחנו לתת את הסימול גם
לבוגרים ממחזורים קודמים, אבל החל מן הבוגרים שיסיימו השנה – זה יהיה סימול התואר.
להישגים אלו שותפים רבים. בראש ובראשונה יועצת החוג עד לא מזמן רולה זכנון, שסייעה לי לנווט במבוכי המכללה, ושהאינטואיציה שלה שימשה לי כמצפן. סגל המרצים של החוג, שעבר תהליך של התחדשות תוך כדי תנועה. כל חברי הסגל הבכיר: פרופ' מאלכ יוסף, פרופ' איתן הדר, ד"ר בועז מילר, ד"ר דלית לוי וד"ר אלינור איתם נרתמו למהלך, יצאו לעיתים מאזור הנוחות שלהם, בנו קורסים חדשים, ושדרגו קורסים קיימים מבחינת היקף ורמת הלימודים. גם מרצים נוספים השתתפו בתהליך, חלקם ותיקים ממני בחוג כגון שלמה אסרף ודרור בן-עמי, וחלקם מרצים במקומות אחרים שגויסו כדי לפתח קורסים חדשים, למשל: הדס גניס שבנתה קורסים בנושא של הקניית כישורים, ד"ר שי צבאן שבנה קורס בנושא של מודלים עסקיים, ד"ר לואי עבדאללה שבנה קורסי עומק בתחום הבינה המלאכותית, וגם ד"ר איאד סולימאן וד"ר עדנאן אגבריה שבנו קורסים מתקדמים בתחומי הטכנולוגיה. גיא פרי בנוסף להוראה גם פועל כמרכז אקדמי לתוכנית ההתמחות. בין המרצים במקומות אחרים יש לציין במיוחד את ד"ר עדי פוקס ששימש כפרויקטור לבניית התוכנית למערכות מידע רפואיות, וגם סייע בשדרוג פרויקט הגמר. בנוסף . מספר מרצים ממקצועות הבריאות הצטרפו לסגל ההוראה שלנו, ואפשרו למסלול במערכות מידע רפואיות לקרום עור וגידים: פרופ' יזהר בן-שלמה, ד"ר הדס אופק, ד"ר אמירה דאהר, ד"ר ראמי גאריפאת, וד"ר רון גולן, ולאחרונה הצטרפה גם ד"ר שרון זלוטניק שמלמדת את הקורס הבסיסי בטכנולוגיות בריאות דיגיטלית.
ציינתי
כבר את נשיא המכללה לשעבר, פרופ' אהרן קלרמן, שתמיכתו העקבית והנמרצת אפשרה
את כל זאת, וגם הנשיא שהחליף אותו פרופ'
יחזקאל טלר שסייע בגיבוש התפקיד הבא שלי שאפרט בהמשך.. סגן הנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' רביע
ח'לאילה תרם רבות בעצות והכוונה לבניית תוכנית הלימודים, וגם פרופ' מוחמד
ותד שמילא את מקומו לשנה סייע בקידומם של מספר יוזמות.
המנכ"לים שלומי בן-נון ויהודה עוז הגדילו לנו בהדרגה את משאבי
ההוראה. במיוחד אציין גם את המזכיר
האקדמי ד"ר פליקס קפלן שניווט אותנו במסעות הסיזיפיים לפרקים
מול מל"ג. במשך השנים יזמתי והובלתי
מהלכים נוספים ברמת המכללה כגון: הערוץ
הדיגיטלי של המכללה שסיים שנה חמישית של
שידורי הסכתים, ותוכנית המצוינות המכללתית.
כמובן שלא פסו האתגרים, אבל הגיע הזמן להעביר את השרביט למישהו
אחר. אני שמח גם שיכולתי להמליץ על מחליף
מתוך החוג, ולא לחפש אדם חיצוני, לדעתי
בשלב זה במחזור החיים של החוג, זה יותר
בריא להתפתחות של החוג. יחליף אותי ד"ר
בועז מילר, שיש לו ניסיון בתעשייה, ופרספקטיבה מקצועית רחבה.
ומה היעד הבא?
הנושא המדובר ביותר היום הוא
כיצד ליישם את השפעת הבינה המלאכותית על החיים, על העבודה המקצועית במקצועות
השונים, ובנגזרת מה השינויים בתוכניות ההכשרה האקדמיות בנושא זה. בתחום הטכנולוגיה העילית – חלק
ניכר מן התכנות היום יכול כבר נוצר על ידי כלי בינה מלאכותית, ואנשי מערכות מידע משנים
את הדגש בתפקידם, גם בתחומים אחרים יש השפעה ניכרת, לא מזמן חברת IBM שבה עבדתי שנים רבות הודיעה
שהיא מפטרת את מרבית אנשי משאבי האנוש
בחברה, כי יש לה מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמסוגלת לבצע 94%
מפעולות משאבי האנוש, אלו רק שתי דוגמאות לתחומים הרבים שעליהם לחשב מסלול
מחדש, וגם יש לכך משמעות בנושא ההכשרה המקצועית הנדרשת.
הכוונה שלי היא להתמקד בנושאים אלו. אני מתכוון להישאר בשלב זה במכללה האקדמית צפת ומשם להוביל הקמת מיזם שיהיה שותפות של מספר מכללות שיקיימו מחקרים יישומיים בשלל נושאים וייתנו המלצות הן לשוק העבודה כיצד באופן מיטבי להשתמש בבינה מלאכותית לטובת מקצוע מסוים, וכמובן גם כיצד זה צריך להשפיע על תוכנית הלימודים באותו מקצוע. הנושא יוצג לכל נשיאי המכללות הציבוריות בחסותו של ראש ור"ם הנכנס, פרופ' נסים בן-דוד, ונראה מה תהיה מידת התמיכה בשותפות זו.
במקביל גם אוביל שתי פעילויות בתוך המכללה: האחד, לעבוד עם מספר חוגים שנבחרו לתוכנית אקדמיה 360 לעמוד בהתחייבויות של שיתוף AI בקורסים נבחרים, פעילות זו היא בהנחיית סנל"א.
בפעילות השנייה אתמקד בשני קורסים אקדמיים שאני אחראי עליהם על נושא השפעות של בינה מלאכותית על שוק העבודה. האחד- סדנא ליזמות וחדשנות שהיא קורס חובה בשנה א' לסטודנטים במערכות מידע, וקורס בחירה כלל מכללתי. במסגרת הסדנא שאותה אני מעביר בשותפות עם ד"ר אלינור איתם, יתכננו הסטודנטים מיזמים שתפקידם לעסוק בהכשרה מקצועית של עובדים בתחומים שונים לעבודה בעידן הבינה המלאכותי; הקורס השני הוא סמינריון בטכנולוגיות מידע שניתן לסטודנטים של שנה ב' בחוג למערכות מידע. הסטודנטים יבצעו עבודות חקר בנושא שילוב בינה מלאכותית בתחום שונים, בעזרת מומחי תוכן מתוך המכללה או מחוצה לה. שני הקורסים הם כלים שלובים, הסטודנטים בסמינריון ינחו את הסטודנטים בסדנא. בפעילויות אלו יוזמנו להשתתף גם סטודנטים וחברי סגל מרחבי המכללה.
כמו כל מיזם שתלוי בשיתוף פעולה של גורמים רבים,
המיזם יכול להצליח או להיכשל. כרגע התחייבתי לעבוד על
כיוון זה במשך שנה אחת להרצה, ובמהלכה
נעריך את הישימות ופוטנציאל ההצלחה בהמשך.
אם נחזור לשירה של נעמי
שמר, יש
איזה קסם בלהתחיל מבראשית, עשיתי זאת כבר מספר פעמים בחיי, יש חששות, יש צורך לצאת מאזור הנוחות, אבל תמיד עם שיר חדש בלב.
