מה מציירים ביום ההולדת?
אתמול עברתי
ברחוב מוריה בחיפה ליד בית שבו ביליתי שנתיים מגיל שנתיים ועד גיל ארבע. היום היינו קוראים לזה פעוטון, אז זה נקרא
פשוט: גן הדסה. להדסה ובן זוגה שהיה מפקד מכבי
האש בחיפה, וסיפר לנו סיפורי כבאים, היה
בית גדול עם חצר גדולה ברחוב מוריה. היום במקום
הבית עומדת שורת חנויות שונות, שהמבקרים בהם מן הסתם אינם מודעים להיסטוריה של
המקום. הדסה הייתה אישה מבוגרת שניהלה את
הגן ביד רמה יחד עם בתה.
מנהג
המקום היה שבכל יום הולדת יש לילד החוגג את יום ההולדת הזכות להחליט מה שאר הילדים
יציירו, ואז היו אוספים את הציורים ומעניקים לו כמתנת יום ההולדת. כאשר הגיע תורי, ביום ההולדת 4, שאלה אותי הדסה – מה תרצה שהילדים יציירו, אמרתי לה בלי להתבלבל: עמוד חשמל.
|
|
|
|
 |
| פעם עמודי חשמל היו יותר פשוטים - אבל זה מה שמצאתי על הרשת |
בדרך כלל הציורים היו ציורים של פרחים ובעלי חיים ולבבות ושאר דברים שנוהגים ילדים לצייר, אך נראה שכבר אז הייתי בדעה שאני רוצה לעשות משהו אחר ממה שאחרים עושים. הדסה הגננת לא קבלה זאת בהבנה והסבירה לי שעמוד חשמל הוא לא נושא לציור ליום הולדת ואולי אבחר נושא אחר, אני התעקשתי שזה יום ההולדת שלי, ואם היא נותנת לי לבחור אני רשאי לבחור מה שארצה, בלי שיטילו עלי מגבלות. הוויכוח נמשך מספר דקות, אך הוא לא היה בכוחות שווים, וכמובן שהדסה ניצחה. היא סיכמה את הוויכוח בכך שאמרה לי שאני רשאי לצייר עמוד חשמל, ואז הודיעה לילדים שהיות ושמי עפר, הם מתבקשים כמתנה לצייר לי את במבי, שהייתה דמות מוכרת לכולם, וכך היה.
 |
| למרות שמי - מעולם לא הזדהיתי עם במבי, אבל כן אהבתי את זמרתם של צמד העופרים |
מאז המשכתי לבחור בדרך משלי, וגם להיתקל באלו שהיו נחושים להחזיר אותי לתלם,
אגב - המורשת שנשארה לי מגן הדסה, היא שלמרות שאני עושה כמעט כל דבר ביד
שמאל, דבר אחד אני יודע לעשות רק ביד ימין – לגזור במספריים. כי את המיומנות הזו
רכשתי בגן הדסה , ובו לא שאלו אותי באיזה יד אני מעדיף, אלא הניחו את המספריים ביד
ימין; המקרה הראשון ולא האחרון שבו נתקלתי
בדיכוי המיעוט השמאלי, אבל זה כבר סיפור אחר.
 |
| כאן יש ילד שגוזר ביד שמאל - אני יודע כאמור לגזור רק ביד ימין .וזה פחות או יותר הדבר היחידי שאני יודע לעשות ביד ימין |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה