על תכול וזהוב

 

 

הצבע התכול שהיה פעם זהוב הפך לאפור רועם

הצבע התכול מעמקי השלווה איננו מתרשם

הצבע התכול מרצין ממעמקי עיניים עצובות

הצבע התכול יודע ש – לא עוד

 

הצבע התכול היה פעם זהוב אך כעת הוא מאפיר

הצבע התכול שראה מאורעות לרוב מתכווץ ומשחיר

הצבע התכול שחיפש תכלית את חירותו הוא מצא

הצבע התכול שרצה לראות לתרבות רעה יצא

 

הצבע התכול שבקע ממעמקים אל לאומים עבר

 הצבע התכול הפך עולמות אך לא נשבר

הצבע התכול שהפך מאפיר הגיע עדי סוף

הצבע התכול שהחל להשחיר אמר: מי יתנני עוף

ואשא כנפיים מכאן

וארוצה אל המוכן

ואראה ואייחל לעולם אחר, עולם זהוב יותר

 

אך הצבע התכול שהיה פעם זהוב ממשיך להאפיר

ובד בבד ממשיך לרעום

כיון שישנה אחריות, ישנה שיגרה ואין גדע לשיר

לא כאן.... אלא בחלום.

 

וכך ממשיכים החיים במסלולם כמנהג נוהג

וכך ממשיכים החיים במסלולם ואין מלהג