אגדת שחרזדה
אגדת שחרזדה
בְּרָאשִׁית
הָאַגָּדָה
הַמֶּלֶךְ
תָּפַס אֶת אִשְׁתּוֹ בִּבְגִידָה
וְחַרְבוֹ
מִיָּד אֶת חַיֶּיהָ קִפְּדָה
הֶחְלִיט
שֶׁכָּל עֶרֶב יִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה חֲדָשָׁה
וְכָל
בֹּקֶר יַעֲרֹף אֶת רֹאשָׁה
לִפְנֵי
שֶׁמְּאַהֵב תַּסְפִּיק לְהַזְמִין
כִּי
בָּרוּר שֶׁאִשָּׁה הִיא יְצוּר לֹא
אָמִין
בַּהֶמְשֵׁךְ
הָאַגָּדָה
הוֹפיעָה
שָחְרַזָדָה
וְהִסְכִּימָה
לִהְיוֹת הַמַּלְכָּה לְיוֹם אֶחָד
אַךְ
לֹא הִתְכַּוְּנָה כְּלָל לְסַיֵּם אֶת חַיֶּיהָ לְמָחֳרָת
וְהֵחֵלָּה
לְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁלֹּא נִגְמַר עַד סוֹף הַלַּיְלָה
וְהַמֶּלֶךְ
הִשְׁאִירָה בְּחַיִּים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הֶמְשֵׁךְ הָעֲלִילָה
כָּךְ
כָּל לַיְלָה סִיְּמָה סִפּוּר
כָּךְ
הֵחֵלָּה כָּל לַיְלָה סִפּוּר חָדָשׁ
וְהַמֶּלֶךְ
הַסַּקְרָן מַקְשִׁיב לַדִּבּוּר
וְדוֹחֶה
אֶת גְּזַר הַדִּין כָּל יוֹם מְחָדָשׁ
וְכָךְ
עָבְרוּ לָהֶם אֶלֶף וְאֶחָד לֵילוֹת
עַד
אֲשֶׁר אָזְלוּ לָהּ כָּל הָעֲלִילוֹת
וּבֵינְתַיִם
דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִתְקָרְרָה
וְנוֹכַח
שֶׁלֹא כָּל הַנָּשִׁים מְבַשְּׁלוֹת בְּאוֹתָהּ הַקְדֵרָה
וְהָאֵמוּן
בִּבְנֵי הָאָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגְרַע,
חָזַר
אַט אַט. וְלֹא שָׁאַף יוֹתֵר מֵאֲנָשִׁים לְהִפָּרַע
כִּי
לִפְעָמִים כֹּחָם שֶׁל מְסַפְּרֵי סִפּוּרִים
חָזָק
יוֹתֵר מִכֹּחָם שֶׁל לוֹחַמִים וְאַבִּירִים
ודאי הוא שכוחו של סיפור ובוחה של מלה על הלשון גוזרת חיים ומוות כמו חרב שביד המלך וביד הלוחם האומר לחרב החריבי פעלי את פעולתך
השבמחקאכן - החיים והמוות ביד הלשון
השבמחק