יום חמישי, 20 ביולי 2017

עד עצם היום

עד עצם היום

 
הציור: עצים באדום, הציירת: ניצן פוקס, מתוך גיליון 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

כְּשֶׁהָאַגָּדָה הִיא טוֹבָה מְצַפִּים שֶׁהִיא תִּמָּשֵׁךְ עוֹד וָעוֹד,

שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה תָּמִיד צָבוּעַ בְּוָרֹד,

וּלְעִתִּים גַּם הַצֶּבַע הַוָּרֹד בְּעַצְמוֹ מִתְחַזֶּה


מֵאָז וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה...

יום שני, 17 ביולי 2017

כמו באגדות

 כמו באגדות


ציירה: סיגל מגן. מתוך גיליון מספר 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

וּלְעִתִּים עַל כָּל דִּמְיוֹן עוֹלָה הַמְּצִיאוּת

וּלְעִתִּים מָה שֶׁנִּרְאֶה כַּחֲלוֹם הוֹפֵךְ לְוַדָּאוּת

כְּשֶׁמִתּוֹךְ הָאַגָּדָה יוֹצֵא חִזָּיוֹן

שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְכָל הִגָּיוֹן

יום חמישי, 13 ביולי 2017

על ידך ובעדך


על ידך ובעדך

  מחווה לשיר 
Artist: Adrian Borda



עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי נִצָּב
בְּעָצְמָה רַבָּה חוֹוֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו
וּבְעֵינַיִךְ אֲנִי זָר וּמוּזָר
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בִּי מִן הַמֻּכָּר

עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי צוֹעֵד
עַל גְּבוּלוֹתָיו שֶׁל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר
רֶגַע מְחַיֵּךְ וְרֶגַע חָרֵד
מִמַּטְבֵּעַ לָשׁוֹן דּוֹקֵר


עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ מַבִּיט בְּמַבָּט חַד
בָּךְ,  עוֹטָה חֲלִיפָה שֶׁנִּתְפְּרָה לְמִדּוֹתַיִךְ
מִדּוֹת שֶׁאֵינָן עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד
עִם הָעוֹלָם שֶׁנִּצָּב לְמַרְגְּלוֹתַיךְ

וּבְרֶגַע נָדִיר עַל יָדֵךְ,  שׁוּב
מִתְרַגֵּשׁ עוֹד פַּעַם לִקְרָאתֵךְ
וּמִן הַתֶּבֶן נַפִּי אֶת הַמּוֹץ הֶחָשׁוּב:
בְּעָצְמָה רַבָּה תָּמִיד אֶהְיֶה בַּעֲדֵךְ!








יום שבת, 8 ביולי 2017

והגדת

והגדת

צילום: גדעון שטוסל, מתוך גליון מספר 5 של כתב העת "בין סגול ובין תכלת". קיץ 2017


וּמָה נַגִּיד לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?

אוּלַי שֶׁהָיִינוּ פְתָאיִם

כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל הַגָּדֵר

כַּאֲשֶׁר הַכֹּל הֵחֵל לְהִדַּרְדֵּר



יום רביעי, 5 ביולי 2017

האיש והאגדה

האיש והאגדה
 
ציירה: אירית קדם, תמונת השער "האיש/ה והאגדה" בגיליון מספר 5 של "בין סגול ובין תכלת".

יֵשׁ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ אַגָּדָה
וְיֵשׁ הַנִּכְנָס לְתוֹךְ אַגָּדָה,
יֵשׁ שֶׁחַיָּיו מְלֵאֵי חִידָה
וְיֵשׁ שֶׁהַכֹּל מִצְטַמְצֵם לִנְקֻדָּה

יום שבת, 1 ביולי 2017

כל מי שחי חיי בר דעת

כל מי שחי חיי בר דעת
(מחווה ליבגני אונייגין של פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי, פרק ראשון, בית מ"ו).



המקור. מתוך יבגני אונייגין, מחבר: א.ס. פושקין, מתרגם: א.שלונסקי. ספרית פועלים 2007 עמוד 33. 

כָּל מִי שֶׁחַי חַיֵּי בָּר דַּעַת
סוֹפוֹ לָבוּז לִבְנֵי אָדָם
שֶׁנֶעֱקָרִים כְּמוֹ מִפְּקַעַת
מִן הֶעָבָר אֲשֶׁר נָדַם
הַכַּעַס תָּם, וּכְבָר אֵינֶנּוּ
תָּמוּ גַּם כָּל קִלְלוֹתֵינוּ
מוּסָר כְּלָיוֹת, זִכְרוֹן אֵימִים
טוֹבֵל הַגּוּף בְּדִמְדּוּמִים
וְגַם קוֹדֵר מַצַּב הָרוּחַ
וְגַם מֻשְׁפָּל כְּבָר הַמַּבָּט
וּמִתְרוֹמֵם לוֹ אַט-לְאַט
וּכְבָר גָּוַע לוֹ הַוִּכּוּחַ
נוֹתְרוּ רַק צְעָרִים מָרִים

סְלִיחָה נִקְנֵית בְּיִסּוּרִים



יום רביעי, 21 ביוני 2017

מה שכתוב על המים

מה שכתוב על המים

 
צילום שלי מהנמל האולימפי בברצלונה, שרבטה על המים: סיגל מגן 

מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם

וְלֹא נִמְחַק כַּחֲלוֹף דּוֹר

הַחוּט שֶׁחָמַק מִיָּדַיִם

פֶּתַע טוֹבֵל בָּאוֹר

 

מָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה

הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם

מָה שֶׁנִּרְאָה כְּאַשְׁלָיָה

הָפַךְ לְחוֹתָם

 

חוֹתָם שֶׁלֹּא נִשָּׂא בָּרוּחַ

חוֹתֵם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה מָתוּחַ

חוֹתָם שֶׁעַל הַמַּיִם רָשַׁם מִכְתָּם

חוֹתָם שֶׁרִשּׁוּמוֹ לֹא נֶחְתַּם

 

חוֹתָם הָאוֹמֵר בְּקוֹל שׁוֹתֵק


כִּי מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם – לֹא יִמָּחֵק