 |
הַכֹּל
יִהְיֶה בְּסֵדֶר
לֹא
צָרִיךְ לְהַצִּיק
סִמְכוּ
עָלַי – בְּלִי נֶדֶר
אֵין
צֹרֶךְ לְהַעֲמִיק
וְאִם
יְקָרָה דָּבָר
אָז
מִיַּד נְאַלְתֵּר
וּבְכָל
מָקוֹם וַאֲתָר
נוּכַל
לְהִסְתַּדֵּר
הַכֹּל
יִהְיֶה בַּסֵּדֶר
וְכָל
הָאַזְהָרוֹת הֵן שָׁוְא
רַק לְכוּ
עִם הָעֵדֶר
כִּי
הַגּוֹרָל כְּבָר מְחֻשָּׁב
הַכֹּל
יִהְיֶה בַּסֵּדֶר
עַד
שֶׁלֹּא
 |
| צילם: איתי דרוקמן, מתוך גיליון מספר 16 של בין סגול ובין תכלת |
 |
| הגדלה של טיפות מים - צילמה ענת גרי לקריף - מתוך גיליון מספר 16 של בין סגול ובין תכלת |
 |
| ציירה: רחל טוקר-שיינס, מתוך גיליון מספר 16 של בין סגול ובין תכלת |
 |
| צילום: ענת לבני, מתוך גיליון מספר 16 של בין סגול ובין תכלת |
כשהסגר סוגר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָעוֹצֶר
עוֹצֶר
נְתִיב הַחַיִּים הוֹפֵךְ לְאַחֵר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָאוֹטֶם שׁוֹבֵר
הָאֲוִויר הוֹפֵךְ לְדָחוּס יוֹתֵר
וְרֵיחַ חָרִיף שֶׁל אָזְלַת יָד וּמֶחְדָּל
שֶׁל מִמְשָׁל נִרְפֶּה וּמְבֻלְבָּל
שֶׁכָּל מָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת זֶה לִסְגּוֹר
וּלְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד וְלִכְתּוֹשׁ וְלִשְׁבּוֹר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָעוֹצֶר עוֹצֶר
וְהַמַּנְהִיג חוֹשֵׁב אֵיךְ מֵהַמִּשְׁפָּט לְהִשְׁתַּחְרֵר
מַבִּיטִים מִן הַחַלּוֹן אֶל הָרְחוֹב
וּמְדַמְיְינִים כִּי הִגִּיעַ אֵלֵינוּ זְמַן יוֹתֵר טוֹב
