האמונה מחייה

צילם: איתי דרוקמן, מתוך גיליון מספר 16 של בין סגול ובין תכלת

כשהסגר סוגר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָעוֹצֶר
עוֹצֶר
נְתִיב הַחַיִּים הוֹפֵךְ לְאַחֵר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָאוֹטֶם שׁוֹבֵר
הָאֲוִויר הוֹפֵךְ לְדָחוּס יוֹתֵר
וְרֵיחַ חָרִיף שֶׁל אָזְלַת יָד וּמֶחְדָּל
שֶׁל מִמְשָׁל נִרְפֶּה וּמְבֻלְבָּל
שֶׁכָּל מָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת זֶה לִסְגּוֹר
וּלְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד וְלִכְתּוֹשׁ וְלִשְׁבּוֹר
כְּשֶׁהַסֶּגֶר סוֹגֵר וְהָעוֹצֶר עוֹצֶר
וְהַמַּנְהִיג חוֹשֵׁב אֵיךְ מֵהַמִּשְׁפָּט לְהִשְׁתַּחְרֵר
מַבִּיטִים מִן הַחַלּוֹן אֶל הָרְחוֹב
וּמְדַמְיְינִים כִּי הִגִּיעַ אֵלֵינוּ זְמַן יוֹתֵר טוֹב
בצל האלונים
בְּצֵל הָאַלּוֹנִים מְפַכֶּה הַיֵּאוּשׁ
בֵּינוֹת הַנַּרְקִיסִים הַגּוּף תָּשׁוּשׁ
וְעֹז פּוֹרֵץ מִבַּעַד לִמְעַבֶּה הָאֲפֵלָה
וְרוּחַ נְחֻשָׁה חוֹדֶרֶת מִבַּעַד לַכִּלָּה
בְּצֵל הָאַלּוֹנִים הֶעָלִים כָּמְשׁוּ
בֵּינוֹת הַנַּרְקִיסִים הַצְּעָדִים הֶחֱשׁוּ
וּבֵין הָעֲפִיצוּת לְבֵין הָרְצִיצוּת
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל נֶחְרָצוֹת
רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִישָּׂא בְּגָאוֹן הָרֹאשׁ
רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁמַר
צֶלֶם הָאֱנוֹשׁ