ומלוא הדלי

ומלוא הדלי

וּמְלוֹא הַדְּלִי יִסּוּרֶיהָ הוֹלְכִים וְשָׁבִים

וּמְלוֹא הַדְּלִי אֲפוּפָה מָגוֹר וּכְאֵבִים

וְהַגּוּף כּוֹשֵׁל כָּלִיל

וְהַנֶּפֶשׁ עֲיֵפָה מִלְּהָכִיל

וְהָרָצוֹן מְתַחְזֵק לִבְעֹט בַּדְּלִי

וְהַכֹּל עָצוּב וְקוֹדֵר וְשְׁלִילִי

וּמֵגִיחַ אוֹן עַל-אֱנוֹשִׁי מִמַּעֲמַקִּים

וְשׁוֹתֵל קֶרֶן אוֹר בְּלֵב  הַמַחְשַׁכִּים

לא נסוג מגשת

לא נסוג מגשת

לֹא נָסוֹג מִגֶּשֶׁת

לֹא מִתְקַדֵּם לְאָחוֹר

מֵאָז שֶׁעָלֶה הַחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת

וּמִן הָרַעַם נִגְלָה שׁוֹשָׁן צָחוֹר

מִגֶּשֶׁת לֹא נָסוֹג

גַּם כְּשֶׁהַמַּבָּט נִפְקָד

וְגַם אִם גָּפְרִית אֶסְפֹּג

תָּמִיד אוֹשִׁיט יָד

נָסוֹג מִגֶּשֶׁת – לֹא!

קָרֵב וְנוֹשֵׂא תְּפִלָּה

שֶׁרֶגַע שֶׁל חֶסֶד יָבוֹא

וְיָבִיא קֻרְטוֹב שֶׁל הֲקָלָה

כִּי מָה שֶׁרֵאשִׁיתוֹ סְעָרַת חוּצוֹת

מִתְחַדֵּשׁ חֲצוֹת אַחַר חֲצוֹת 

בעת מגור

בעת מגור

 

הצעקה: אדוארד מונק 

בְּעֵת מָגוֹר

וּכְמִיהָה לְמָזוֹר

אוּכַל רַק זֵר לִשְׁזֹר

בְּפַאֲתֵי הַכְּפוֹר

וְכַאֲשֶׁר שׁוֹלֵט הַמָּגוֹר

וְכַאֲשֶׁר כּוֹשֵׁל הַמָּזוֹר

הַזֵּר לֹא יַעֲזֹר

וְנוֹתָר הַכְּפוֹר

 

הגיגי שישי

הגיגי שישי 

מקור: istockphoto

וְהַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מַתְחִיל בַּחוֹל

עִם מַבָּט שֶׁלּוּחַ אֶל הָאֶתְמוֹל

וְכָל הָאֶתְמוֹלִים מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים

בַּחֲרִיקוֹת, סְטִיּוֹת-דֶּרֶךְ וּרְעָשִׁים

וְהַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִתְקַדֵּם אֶל עֵבֶר הַשַּׁבָּת

זְמַן לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וּלְזִכּוּךְ הַמַּבָּט

זְמַן לְזַמֵּן עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר

זְמַן לִשְׁקֹט וְלֹא לְוַתֵּר

מילים חבוטות

מילים חבוטות

מִשִׁפּוּלֵי לְשׁוֹנִי בָּקְעוּ מִלִּים חֲבוּטוֹת

מִלִּים נְדוֹשׁוֹת וּמְרוּטוֹת

מִלִּים שֶׁלֵחָם כְּבָר נָס מִזֶּה כְּבָר

מִלִּים שֶׁזְּמַנָּם כְּבָר עָבַר

מֵאֵת קוּלְמוּסִי פָּרְצוּ מִלִּים חֲבוּטוֹת

מִלִּים מוּעָטוֹת

מִלִּים שֶׁנִשְׁחֲקוּ עִם הַזְּמַן

כִּתּוּב שֶׁבָּטֵל קָרְבָּנוֹ מִזְּמַן

אַךְ מִלִּים חֲדָשׁוֹת לֹא מָצָאתִי

וְעִם הַמִּלִּים הַשְׁדוּפוֹת נוֹתַרְתִּי

 רַק אוֹתָן הַיּוֹם  אוּכַל לוֹמַר

וְאוּלַי  מִלִּים רַעֲנָנוֹת יִזְרְמוּ אֵלַי מָחָר

חצי

חצי

 

"זמן שאול"
 ציירה: שני נורליאן
מתוך גיליון מספר 8 של כתב העת בין סגול ובין תכלת 

בֵּין אִם הַזְּמַן הוּא אִמַּתִּי

אוֹ שֶׁהוּא רַק מֵעֵין אַשְׁלָיָה

תָּמִיד הוּא גּוֹרֵם מַשְׁמָעוּתִי

בְּצִיר הַהֲוָיָה

  

כשנעצר הזמן

כשנעצר הזמן

ציור: מיקי הראל, מתוך גיליון מספר 8 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

מֵאֵשֶׁת לוֹט לָמַדְתִּי לֹא לְהַבִּיט בַּחֲרָטָה אֶל הֶעָבָר

וּלְסַנֵּן מִתּוֹכוֹ רַק אֶת הַטּוֹב כְּכָל הַאֶפְשָׁר

עַל הַהֹוֶה מַבִּיט בָּעֲנָוָה

וְעַל הֶעָתִיד בּוֹהֶה בְּרֹב תִּקְוָה