מגן

מגן

 

ציור: כוכבה סרנגה
 מתוך גיליון מספר 15 של בין סגול ובין תכלת

לָלֶכֶת עִם מַסֵּכָה זֶה פָּשׁוּט מְעַצְבֵּן

אֲבָל הַיְּדִיעָה שֶׁהַדָּבָר עַל כֻּלָּנוּ מָגֵן

הוֹפֶכֶת רַעֲיוֹן שֶׁנִּרְאֶה מְגֻחָךְ

לִמְצִיאוּת הֲזוּיָה כָּל כָּךְ

  

כמה טוב

כמה טוב

 

 

הַנִּתָּן לְכַמֵּת אֶת הַטּוֹב ?

הַנִּתָּן לְכַמֵּת אֶת הָרַע ?

כַּמָּה הוּא הַכָּחֹל  וְכַמָּה הוּא הַצָּהֹב?

הַאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְתִירָה ?

  

כַּאֲשֶׁר סְבִיבֵנוּ עֲלָטָה שׂוֹרֶרֶת

וְהַכָּחֹל  מִתְבַּלְבֵּל בַּצָּהֹב

יַלְדָּה קְטַנָּה לְפֶתַע אוֹמֶרֶת:

כַּמָּה טוֹב!

 

 

 

  

בוקה ומבוקה ומבולקה

                  בוקה ומבוקה ומבולקה                                                                                       

 

בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה

מִשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּצוֹת דְּלֵקָה

וְאִתָּה נוֹשֶׁבֶת סָעֲרָה

שֶׁנָּעָה לְלֹא מַטָּרָה

 

בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה

נִצְמֶדֶת  כְּמוֹ עֲלוּקָה

וְאַיֵּן עוֹרְרִין וְאַיֵּן בּוֹרְרִין וְאַיֵּן מְלַהֵג

וְאַיֵּן לָדַעַת לְאָן הַנַּהָג נוֹהֵג

וְהַמַּשְׂכִּיל בַּעֵת  הַהִיא יִקְצֹף

וְאֵת הַדַּרְדַּר הַמְּדַמֵּם בְּאוֹן לִשְׁלֹף

כִּי עֵת לָשִׁים לַתֹּהוּ קֵץ

וּלְטַלְטֵל אֶת אָמִיר הָעֵץ

 

כשהנחתום מעיד על עיסתו

 

כשהנחתום מעיד על עיסתו

 

ציור מאת יופ אדריאנסזון ברקהיידה

כַּאֲשֶׁר הָאֳדַם עוֹשֶׂה לְבֵיתוֹ

וְיוֹשֵׁב תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ

כְּשֶׁגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְאִטּוֹ

וּמִתְנַהֵל בְּמֵיטַב שִׁטָּתוֹ

 

כַּאֲשֶׁר אָדַם מְשׁוֹרֵר אֶת שִׁירָתוֹ

וּמְיַצֵּא אֶת דַּעְתּוֹ

כְּשֶׁהַנַּחְתּוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ

וּמְאַשְׁרֵר אֶת מִלָּתוֹ

 

אחרי הכול

אחרי הכול

ממעמקים קראתיך - מאת בתיה גזית - מתוך גיליון מספר 14 של בין סגול ובין תכלת

כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַכֹּל כְּבָר תַּם

וְכָל שֶׁהָיָה חָדֵל וְנָדָם,

אַחֲרִי הַכֹּל נוֹתָר חוֹתָם

שֶׁאֵין לוֹ תְּפוּגָה לְעוֹלָם

פעם

פעם

ציירה רחל טוקר-שיינס, מתוך גיליון מספר 14 של "בין סגול ובין תכלת" 

פְּעַם הָיוּ יָמִים אֲחֵרִים -

יָמִים עֲטוּרֵי זֹהַר, דִּיצָה וְשִׁירִים

וְהִכּוּ לְלֹא רַחֵם בָּרָק וְגַם רָעַם

וְרוּחַ עַתִּיקָה נוֹשֶׁבֶת אַל נָהַרְתָּ הַפַּעַם

רוכסן על לב

רוכסן על לב

 

פריחה. ציירה: בתיה גזית, מתוך גיליון מספר 14 של "בין סגול ובין תכלת"

לְעִתִּים הָרוֹכְסָן שֶׁבַּלֵּב נִפְתַּח וּלְעִתִּים הוּא נִסְגָּר

לְעִתִּים הַהוֹוֶה כָּרוּךְ בְּצַותָאוּת אֵל הֶעָבָר

לְעִתִּים הֶעָבָר מְטַפֵּס עוֹד דְּיוֹטָה

לְעִתִּים הַהוֹוֶה מַכֶּה בַּחֲרָטָה