כמו מים

כמו מים

 

"לבד על צוק", ציירה: שני נורליאן, מתוך גיליון מספר 14 של "בין סגול ובין תכלת" 

כְּמוֹ מַיִם הַמְּפַכִּים בַּמַּבּוּעַ,

זוֹרֵם שׁוֹצֵף לוֹ הַגַּעְגּוּעַ

וְהָאֶשֶׁד מַפְלִיא הֲלֹם

בְּהָקִיץ וְגַם בַּחֲלוֹם

עור חדש

עור חדש

מַשִּׁיל אֶת עוֹרוֹ הַנָּחָשׁ

מַשִּׁיל אֶת עוֹרוֹ בְּלִי חֲשָׁשׁ

וּמְגַדֵּל הַנָּחָשׁ עוֹר חָדָשׁ

עוֹר זַךְ וְטָהוֹר מַמָּשׁ

עוֹר שֶׁמִּתְנַעֵר מְכָל הָרֹעַ

עוֹר שֶׁנָּחוּשׁ אֶת כָּל הַשְּׁטָרוֹת לִפְרֹעַ

עוֹר נְטוּל אֶרֶס,  בְּשֶׁפַע רֹךְ עוֹטֵף

עוֹר שֶׁתָּמִיד מַטֶּה כָּתֵף

בְּלַהֲבָהּ אַדִּירָה נִשְׂרָף הָעוֹר הַיָּשֵׁן הָאָפֵל

וְנוֹדֵר הָעוֹר הֶחָדָשׁ,  אֶל הָאוֹר הַבָּהִיר מְיַחֵל

מאחורי המסכה

מאחורי המסכה

עוֹטֶה אֲנִי מַסֵּכָה שָׁנִים רָבוֹת

מַסֵּכָה שֶׁאֵינֶנָּה מַשְׁאִירָה עֲקֵבוֹת

וְעַתָּה עוֹטֶה אֲנִי גַּם  מַסֵּכָה אַחֶרֶת

מַסֵּכָה שֶׁמִּצּוּק הָעִתִּים נִגְזֶרֶת

אָמְרוּ לִי שֶׁהַמַּסֵּכָה  הַזּוּ תָּגֵן עָלַי

וְגַם תָּגֵן עַל אֲחֵרִים מִפָּנָי

וּתְשׂוּמַת לֵב אֵינָהּ מוֹשֶׁכֶת

כִּי כָּךְ צִוּוּ עָלִינוּ לָלֶכֶת

וּכְשֶׁהַמַּסֵּכָה הַזּוּ מוּסֶרֶת

נוֹתֶרֶת הַמַּסֵּכָה הָאַחֶרֶת

מַסֵּכָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ אֲנִי מִסְתַּתֵּר

בְּלִי שֶׁיּוֹדְעִים כִּי אֲנִי הוּא הָאַחֵר

השושנה והחוחים

השושנה והחוחים

הַחוֹחִים אֵינָם סוֹבְלִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה

וּכְשֶׁרוֹאִים אוֹתָהּ פּוֹרַחַת בַּגִּנָּה

הֵם דּוֹקְרִים, הֵם שׂוֹרְטִים

הֵם מָכִים בְּעַקְרַבִּים וּבְשׂוֹטִים

וְהַשּׁוֹשַׁנָּה רַעַל סוֹפֶגֶת

מְבֻזֶּה וּמְלֻגְלֶגֶת

מַזִּילָה דִּמְעָהּ בְּתִמָּהוֹן

וְאָז מִתְנַעֶרֶת  וְנִצֶּבֶת בְּגָאוֹן

כְּאוֹמֶרֶת:  גַּם אִם פִּיכֶם מָלֵא צַחֲנָה

תָּמִיד תִּשָּׁאֲרוּ רַק חוֹחִים, וַאֲנִי אִוָּתֵר שׁוֹשַׁנָּה

פנטזיה

פנטזיה

וְקֶסֶם הַפְּסַנְתֵּר בָּאֹזֶן נִשְׁמָע

וְקֶסֶם הַפְּסַנְתֵּר בַּלֵּב נִטְמָע

מֵבִיא אִתּוֹ פַנְטַזְיָה עַל יָמִים אֲחֵרִים

מֵבִיא אִתּוֹ רֵיחַ שֶׁל נְעוּרִים

נְגִינָה שַׁיֵּשׁ בָּהּ רֹךְ וְעוֹצְמָהּ

נְגִינָה מַלְאָכִית  תְּכוּלָה מַפְעִימָה

נְגִינָה שֶׁמְּנֻגֶּנֶת מִתּוֹךְ כְּאֵב

נְגִינָה שֶׁחוֹדֶרֶת אֵל מָעָמְקֵי הַלֵּב

וּפַנְטַזְיָה מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל הַשַּׂרְעַפִּים

וְחוֹתֶרֶת  אֵל כָּל הַמְּחוֹזוֹת הַנִּכְסָפִים

מניסיוני

מניסיוני

(מחווה ל: את יודעת מניסיוני / חיים גורי)

קרדיט: אבי פרץ - מתוך דה מרקר קפה 

כַּד הַקֶּמַח כְּבָר כָּלָה

צַפַּחַת הַשָּׁמֵן עוֹד חֲסֵרָה

הַגּוֹרָל מַבִּיט בְּלֹא מִילָה

וְשׁוֹקֵעַ בִּמְצוּלוֹת הַבְּרֵירָה

מִנִּיסְּיוֹנִי יוֹדֵעַ אֲנִי

שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת הַכֹּל

וּמִמַּעַשַׂ נִיצָּב עָנִי

לְחַדֵּשׁ אֵינִי יָכוֹל

אֶת שִׂישׂ לִי לוֹמַר לְךָ – אֶשְׁתּוֹק

אֶת הַשְּׁתִיקָה אֶצְבַּע אַרְגָּמָן

שׁוֹמֵעַ אֶת צְלִילִי שְׁתִיקָתְךָ מֵרָחוֹק

שׁוֹתֶקֶת בְּקֵץ כָּל זְמַן

הרי מותר

הרי מותר

 

צילם: גרי מנדלסון, מתוך גיליון מספר 13 של "בין סגול ובין תכלת" 

 לֹא אֶשְׁאַל אִם מֻתַּר

אֶעֱשֶׂה אֶת מַה שֶׁאֶפְשָׁר

כִּי בַּחַיִּים יֵשׁ כְּלָל פָּשׁוּט

עָדִיף לְהִתְנַצֵּל מְאַשֵּׁר לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת