חצי

חצי

 

"זמן שאול"
 ציירה: שני נורליאן
מתוך גיליון מספר 8 של כתב העת בין סגול ובין תכלת 

בֵּין אִם הַזְּמַן הוּא אִמַּתִּי

אוֹ שֶׁהוּא רַק מֵעֵין אַשְׁלָיָה

תָּמִיד הוּא גּוֹרֵם מַשְׁמָעוּתִי

בְּצִיר הַהֲוָיָה

  

כשנעצר הזמן

כשנעצר הזמן

ציור: מיקי הראל, מתוך גיליון מספר 8 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

מֵאֵשֶׁת לוֹט לָמַדְתִּי לֹא לְהַבִּיט בַּחֲרָטָה אֶל הֶעָבָר

וּלְסַנֵּן מִתּוֹכוֹ רַק אֶת הַטּוֹב כְּכָל הַאֶפְשָׁר

עַל הַהֹוֶה מַבִּיט בָּעֲנָוָה

וְעַל הֶעָתִיד בּוֹהֶה בְּרֹב תִּקְוָה

כמעט

כמעט

בְּיְמֵי חֶלְדִּי קָרוּ לֹא מְעַט

דְּבָרִים שֶׁהֻשְּׂגוּ – כִּמְעַט

כְּפֶסַע הָיָה בֵּינָם לְבֵינִי

אַךְ הָיִיתִי כְּרָץ שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי

כִּמְעַט נָגַעְתִּי בַּשְּׁחָקִים

כִּמְעַט הִפְלַגְתִּי לַמֶרְחַקִּים

כִּמְעַט זָכִיתִי בָּאֹשֶׁר לְלֹא קֵץ

כִּמְעַט נִצַּחְתִּי נִצָּחוֹן מוֹחֵץ

אֲבָל הֵבַנְתִּי בְּאֹפֶן עָגוּם

שֶׁכִּמְעַט זֶה בְּעֶצֶם מְאוּם

וְנוֹכַחְתִּי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ

שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זָהָב מִקַּשׁ

וְלַפְּעָמִים מְנַסֶּה כִּוּוּן אַחֵר

וּבִמְקוֹם כִּמְעַט - נִשְׁזָר בְּזֵר

שלם

שלם

צילום: ענת גרי לקריף, מתוך גיליון 8 של בין סגול ובין תכלת

אֵין דָּבָר שָׁלֵם מִלֵּב שָׁבוּר – כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ

הַזְּמַן מְרַפֵּא אֶת פִּצְעֵי הַלֵּב – כָּךְ אוֹמְרִים בְּיָמֵינוּ

וְהַזְּמַן לְעִתִּים מַחֲלִיף עָבַר וְעָתִיד

וּמְתַעְתֵּעַ בָּנוּ בְּמֵזִיד

רבע

רבע

 

שעון הזמן בטעם החיים, צילום: אירית סלע, מתוך גיליון מספר 8 של בין סגול ובין תכלת 

בְּרֶבַע לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה

בְּרֶבַע שֶׁאַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה

תָּמִיד מַבִּיטִים אֶל זְמַן אַחֵר

וְהַזְּמַן אֶת הָרֶבַע זוֹכֵר

דלפי של פעם, דלפי של היום

דלפי של פעם, דלפי של היום

:דֶלְפִי שֶׁל פַּעַם

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה פּוֹסְעִים לַמִקְדָּשׁ

בְּפִיהֶם שְׁאֵלָה וּבְגוּפָם חָשַׁשׁ

עַל כִּסֵּא תְּלָת רֶגֶל נִצֶּבֶת פִּיתְיָה הַנְּבִיאָה מוּלָם

נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאֵשׁ הַמְשַׁכֶּרֶת  מִמֶּרְכָּז הָעוֹלָם

וּמַבָּטָהּ נוֹדֵד וְהִיא כְּחוֹלֶמֶת

וְקוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע וְהִיא כְּנֶאֱלֶמֶת

וּמְמוֹלֶלֶת עָלֵי דַּפְנָה בְּיָדֶיהָ

וְאָז נִגְלָה אַפּוֹלוֹן הָאֵל הַכַּבִּיר אֵלֶיהָ

וְשָׂם בְּפִיהָ תְּשׁוּבָה נְטוּלַת מוּבָן

וּלְיָדָהּ עוֹמְדִים הַכֹּהֲנִים לְבוּשִׁי לָבָן

וְהוֹפְכִים אֶת הַתְּשׁוּבָה לְחִידָה בַּחֲרוּזִים

וְהָאֲנָשִׁים מְנַסִּים לְהַסְכִית  לָרָזִים

וְלִקְלֹעַ לַסּוֹד הַפֵּשֶׁר הַיָּחִיד

הַמּוֹרֶה אֶת אֲשֶׁר צֹפֶן הֶעָתִיד

     

:דֶלְפִי שֶׁל הַיּוֹם

מְטַפֵּס אֲנִי אֶל שְׂרִידֵי הַמִקְדָּשׁ

לַמְרוֹת הַגֶּשֶׁם הַנּוֹטֵף עָלַי מַמָּשׁ

הֶעָבִים נְמוּכִים, וּבָהֶם נִתְקַע רֹאשִׁי

חוֹלֵף עַל פְּנֵי עֵץ הַדַּפְנָה הַנִּרְאֶה כֶּאֱנוֹשִׁי

מְנַסֶּה לְאַתֵּר אֶת שְׂרִידֵי פְּסִיעוֹת הֶעָבָר

שׁוֹמֵעַ בְּרֹאשִׁי פָּסוּק מְלִיצֵי שֶׁכָּאן נֶאֱמַר

הַחַמָּה יָצְאָה, הֶעָבִים נִסְתַּלְּקוּ מֵרֹאשִׁי 

כְּשֶׁלְּפֶתַע אַפּוֹלוֹן  שׁוֹלֵחַ לִי מֶסֶר חֲסַר פֵּשֶׁר, חֲרִישִׁי

הַנְּבִיאָה הַפִּתְאוֹמִית רָחְקָה מִכָּאן וְהָיְתָה לָאַגָּדָה

וְאֵין בָּאֹפֶק כֹּהֲנִים שֶׁיִּפְתְּרוּ לִי אֶת הַחִידָה

וּבִמְקוֹמָם אֲדַבֵּר אֲנִי בַּחֲרוּזִים

אַךְ לֹא אֵדַע אֶת פִּשְׁרָם שֶׁל הָרָזִים

וּבְּאָזְנֵי רוּחִי -  שֶׁפַע שֶׁל זְמִירוֹת

וַאֲנִי מְטַפֵּס עַל הָעַמּוּדִים וְגַם עַל הַקִּירוֹת

  

שלוותם של כוכבי השבת

שלוותם של כוכבי השבת

מחווה לשיר כוכבי שבת של אברהם שלונסקי

שַׁלְוָתָם שֶׁל כּוֹכְבֵי הַשַּׁבָּת נִיבֶּטֶת בְּחַלּוֹנֵךְ

וְאוֹתְךָ הָעֶצֶב מְכַסֶּה

וְהָעֶצֶב מְמַלֵּא אֶת כָּל מְעוֹנֵךְ

וְהוּא מְשַׁתֵּק וּמְהַסֶּה,

וְאַתְּ מִתְעַטֶּפֶת בִּשְׁתִיקָה

שְׁתִיקָה הַצּוֹפָה פְּנֵי נֶדֶר

וְאַתְּ מִתְכַּנֶּסֶת בְּמוּעָקָה

וְאוֹר הַכּוֹכָבִים בּוֹהֵק בַּחֶדֶר

וּמִצִּיץ הַכּוֹכָב  בְּזֹהַר הַמַּבָּט

וְאוֹמֵר לָעֶצֶב סוּר

דִּמְעוֹתַיִךְ מְכַבּוֹת אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת

נוֹטְעוֹת בִּי צִמְרוּר

וּכְמוֹ וַדָּאוּת הַיָּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹף

נִשְׁתֹּק יַחְדָּו

וְאָז יָבוֹא לְעֶצֶב סוֹף

מוּל הַכּוֹכָב

וְשַׁלְוָתָם שֶׁל כּוֹכְבֵי הַשַּׁבָּת נִיבֶּטֶתְ מֵחַלּוֹנֵךְ

וְלֹא אֶשְׁקֹט עַד שֶׁשַׁלְוָה תְּעַטֵּר אֶת שְׁתִיקָתֵךְ