אני ער לך

אני ער לך

 

ציור: רחל טוקר-שיינס מתוך גיליון מספר 4 של "בין סגול ובין תכלת"- כתב העת

פָּקַח אֶת הָעֵינַיִם

עִם חִיּוּךְ עֲנָק עַל הַשְּׂפָתַיִם

כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה מַמָּשׁ

אֶת הוֹלֵם לְבָבָהּ הוּא חָשׁ

נשוב לגן?

.ציור: אירית קדם; מתוך גיליון מספר 4 של כתב העת -בין סגול ובין תכלת

 

 

וּלְעִתִּים אֲנִי מִתְעוֹרֵר עִם כְּמִיהָה אֶל הָאֶתְמוֹל

וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶל הַשִּׁלְשׁוֹם

וּמְנַסֶּה לַחֲזֹר לְשָׁם – וְאֵינֶנִּי יָכֹל

וְנִשְׁאַר תָּקוּעַ אֵצֶל הַיּוֹם

כושר שכחה חלש

כושר שכחה חלש

מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי הִתְבַּלַּטְתִּי בַּיְּכֹלֶת הַזִּכָּרוֹן

בְּהֶיבְּטִים רַבִּים הָיָה זֶה יִתְרוֹן

לְּהַצְלִיחַ בְּמִבְחָנִים רַבִּים לִי עָזַר

וּלְפַצּוֹת עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי לְעִתִּים מְפֻזָּר

וְגַם סִיֵּעַ לִי אֲנָשִׁים לְהַפְתִּיעַ

וְלָעֵת הַצּוֹרֵךְ - גַּם לְהַרְתִּיעַ

אַךְ לַמַּטְבֵּעַ יֵשׁ גַּם צַד שֵׁנִי

שֶׁלַּפְּעָמִים הוֹפֵךְ לָרַעֲשָׁנִי

זִכְרוֹן טוֹב הוּא כֹּשֶׁר שִׁכְחָה חַלָּשׁ

וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעָדִיף לִשְׁכֹּחַ מַמָּשׁ

וּלְעִתִּים הַדְּבָרִים שֶׁאֵין נִתָּן לִשְׁכֹּחַ

מַכִּים בַּזְּמַן הֲלֹא נָכוֹן וּבְכָל הַכֹּחַ

וְאָז פִּלַּלְתִּי לְכֹשֶׁר שִׁכְחָה טוֹב יוֹתֵר

שֶׁעַל כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת מְיֻתָּרִים מְוַתֵּר

וְלִלְמֹד

מֵאֵשֶׁת לוֹט

עַל עַצְמִי לֶאֱסֹר

לְהַבִּיט אָחוֹר

וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים לָמַדְתִּי גַּם לִשְׁכֹּחַ

וְהָעוֹלָם נִהְיָה יוֹתֵר נִנּוֹחַ

התעוררתי אל העדן

התעוררתי על העדן

צילום: צביה פרידמן
 מתוך גיליון מספר 4 של כתב העת בין סגול ובין תכלת 

וּכְשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי

עֲצֵי גַּן הָעֵדֶן נִצְּבוּ לְפָנַי

וְהֵם אָמְרוּ לִי שֶׁכְּדָאִי לָצֵאת מִן הַחֲלוֹם

כִּי מַשֶּׁהוּ טוֹב יִקְרֶה הַיּוֹם

הזמן שלנו ער

הזמן שלנו ער

 

ציירת: אוולין כץ. מתוך גיליון 4 של "בין סגול ובין תכלת" שנמצא בהפקה

מִתְעוֹרֵר כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן

מִתְעוֹרֵר וּמֵצִיץ בַּיּוֹמָן

לְעוֹד יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹל

וְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם דּוֹמֶה לְאֶתְמוֹל

אמרו לי

אמרו לי

ציור: ואן גוך

אָמְרוּ לִי לְהִתְרַכֵּז ב: כָּאן וְעַכְשָׁו

אָמְרוּ לִי שֶׁאִם אֶתְמַקֵּד בְּדָבָר אֶחָד רָחוֹק אַגִּיעַ

אוּלַי זֶה נָכוֹן, אֲבָל זֶה מֻרְכָּב

כִּי תָּמִיד נָצְצוּ אֶצְלִי בּוֹ זְמַנִּית מִסְפָּר כּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ

כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי לַמֶּרְחַקִּים

וְלֹא הֶעְפַּלְתִּי לַגֹּבַהּ הַשְּׁחָקִים

אֲבָל בְּכָל כּוֹכָב שֶׁנָּגַעְתִּי

 חוֹתָם דַּק אַחֲרַי הוֹתַרְתִּי

אמת או אגדה

אמת או אגדה

אֱמֶת אוֹ אַגָּדָה

לְעִתִּים זוֹ חִידָה

הָאֱמֶת מְשַׁקֶּפֶת דְּבָרִים כְּהַוְויָתָם

בְּעוֹד אַגָּדָה הִיא כְּמוֹ מָשָׁל יוֹתָם

מְסַפֶּרֶת עַל עֲצֵי פְּרִי וְעַל אָטָד

וְגַם עַל כֻּלָּם וְעַל אַף אֶחָד

יֵשׁ אֱמֶת שֶׁנִּשְׁמַעַתְּ כְּמוֹ אַגָּדָה

וְיֵשׁ אַגָּדָה שֶׁנִּשְׁמַעַתְּ אֲמִתִּית בְּכָל מְאוֹדָה

וְלַפְּעָמִים הָאֱמֶת וְהָאַגָּדָה מִשְׁתַּלְּבוֹת

וּכְחֲזִית אַחַת יַחַד הֵן נִצָּבוֹת

וְהַגְּבוּל בֵּין הָאֱמֶת לָאַגָּדָה

נוֹתַר כְּחִידָה