דמעה בחשכה

 

 

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן

הָיִיתִי דֵּי בַּכְיָן

אָמְרוּ לִי שֶׁלִּבְכּוֹת זֶה מַתְאִים

לְבָנוֹת וְלֹא לְבָנִים

הִסְכַּמְתִּי

וְהִפְנַמְתִּי

 

שָׁנִים רָבוֹת אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתִי מַזִּיל דָּמְעָה

לֹא בָּרֶגַע שֶׁל הַפְתָּעָה

וְלֹא בְּרֶגַע שֶׁל פְּגִיעָה

לֹא בְּרֶגַע שֶׁל אֵבֶל עַל מוֹת אָבִי

לֹא עִם עַצְמִי וְלֹא בְּפֻמְבִּי

רַק לִפְעָמִים בַּקּוֹלְנוֹעַ בַּחֲשֵׁכָה

נֶעֱלֶמֶת לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה

וְנוֹשֶׁרֶת עַל הַלֶּחִי דִּמְעָה רַכָּה

 

 

שיר בארבע שורות

שיר בארבע שורות

כְּשֶׁמָּחָר יֵהָפֵך לְפֶתַע לְהַיּוֹם

וְעֵרוֹּת תִּתְפֹּס אֶת מְקוֹם הַחֲלוֹם

יֵעָלֵם הַגַּעְגּוּעַ פִּתְאוֹם

כְּשֶׁמַּבָּטִים יוּחְלְפוּ בְּחֹם

רק אביט

רק אביט

רַק אַבִּיט בַּלָּאט

בְּמַבָּט רַךְ

                 בְּמַּבָּט חוֹלֵם

                                     בְּמַּבָּט שֶׁאֵינוֹ מְאַיֵּם

רַק אַבִּיט בַּלָּאט

בִּדְמוּת אַחַת

                       שֶׁכְּמוֹ חֲלוֹם טִפְּסָה אֵלַי מִמָּעַל

                                                                   מִמָּקוֹם בּוֹ לֹא פָּסַעְתִּי שַׁעַל

שֶׁהוֹפִיעָה אֵלַי שֶׁלֹּא בְּעִיתָּה 

וְרַק בַּלָּאט אַבִּיט בִּדְמוּתָהּ

שֶׁל הַדְּמוּת

                הַמְדֻמָּה בְּדּמְיוֹנִי

שֶׁל הַדְּמוּת

               הַמְּצוּיָה בַּמְּצִיאוּתִי

רַק אַבִּיט

ויש הבורא עולמות

יֵשׁ צַיָּדִים הַמְּשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף

יֵשׁ לַקָּטִים הַמְּחַפְּשִׂים לְלֹא הָרַף

וְיֵשׁ מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף לְכֻלָּם

הֵם מִסְתּוֹבְבִים סְבִיב מַשֶּׁהוּ קַיָּם

וְיֵשׁ הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹת

שֶׁמַּתְחִילִים בַּחֲלוֹמוֹת

וְקוֹרְמִים עוֹר וְגִידִים

וְלְפֶתַע מִגִּיחוֹת דְּמֻיּוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים

וּמִי שֶׁעוֹלָמוֹת יָכֹל לִבְנוֹת

אֶת הָעוֹלָם יָכֹל לְשַׁנּוֹת

וְלֹא רַק לְהַעֲלוֹת גֵרָה

אוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין בְּרֵרָה

 

מותר האדם מן הבהמה

 

 

מותר האדם מן הבהמה

 

לִפְעָמִים מִתְחַשֵּׁק לִי לָצֵאת לָרְחוֹב

וְלַהֲרֹג אֶת כָּל מִי שֶׁשָׁם נִמְצָא

כִּי זֶה מָה שֶׁיַּעֲשֶׂה לִי טוֹב

וְזֶה מָה שֶׁנַּפְשִׁי רוֹצָה

אָכֵן - מֻתָּר לָנוּ לִהְיוֹת אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם

וְלֹא לְהִתְחַשֵּׁב בְּמָה שֶׁאוֹמְרִים כֻּלָּם

אַךְ אֵינֶנּוּ חַיָּבִים לְהַגְשִׁים כָּל גַּחֲמָה

כִּי מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה

 

בין תכלת לסגול

 

כַּאֲשֶׁר שִׁיר סָגֹל

מִתְנַגֵּן אֶצְלִי בְּקוֹל

לְהָגִיב אֲנִי יָכֹל

בְּעֶזְרַת קֻלְמוֹס תָּכֹל

 

וּבֵין סָגֹל וּתְכֵלֶת

נָעָה הַמְּטוּטֶלֶת

וּבְאֹּפֶן הַדְרָגָתִי

נוֹצָר דִּיאָלוֹג אֲמִתִּי

בין שיני הזאב לרופא השיניים

 

בָּרוּר שֶׁזֶּה צוֹרֵב

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ שֶׁנִּרְאֶה חִנָּנִי וּקְצָת שׁוֹבָב

חוֹשֵׂף שִׁנֵּי זְאֵב

וּמִתְגַּלֶּה כְּמִקְסָם שַׁוְא 

 

כְּשֶׁהַשֵּׁן לִכְאֹב מַתְחִילָהּ

עוֹשִׂים שׁוּב וְשׁוּב מַאֲמָץ לְהַצִּילָה

וּכְשֶׁמַּחְלִיטִים שֶׁלַּשֵּׁן אֵין תַּקָּנָה

עֲקִירָה הִיא הַמַּסְקָנָה

וּכְשֶׁשֵּׁן רְקוּבָה עוֹקְרִים

זֶה בְּהֶחְלֵט לֹא נָעִים

וְגַם כּוֹאֵב מִסְפָּר יָמִים

אַךְ אִם הַשֵּׁן בַּפֶּה תִּשָּׁאֵר

הַכְּאֵב יַתְמִיד וְלֹא יִסְתַּתֵּר

וּמִקְסָם הַשַׁוְא לֹא יְוַתֵּר