איך הגעתי לבית הספר הריאלי?
 |
| והצנע לכת- סימלו הנצחי של בית הספר הריאלי בזמני התבדחו על כך שהריאלי המציא ו' היפוך משלו בעוד שו' ההיפוך הרגיל הופך עתיד לעבר ו' ההיפוך של הריאלי אומר - עשה בדיוק הפוך ממה שכתוב אחרי הו'. וד"ל |
בית
הספר הריאלי הוא בית ספר פרטי שאינו שייך למערכת החינוך העירונית של חיפה, ואפשר
ללמוד בו מגן ועד י"ב. אני התחלתי ללמוד בו בכיתה ה', ולא משום
שהוריי בחרו מטעמים אידאולוגיים לשלוח אותי לבית ספר פרטי. זו הייתה הימלטות.
את
לימודיי התחלתי בבית הספר העירוני "אחוזה" (כיום הוא נקרא "זיכרון יוסף"). מכיתה א' הוקפצתי ישירות
לכיתה ג'. בכיתה ד' לימדה אותנו מורה שהגיעה מן ההתיישבות העובדת, ותפיסת עולמה הייתה
סוציאליסטית, אולי אפילו קומוניסטית. היא לימדה אותנו לשיר את האינטרנציונל, ובאחד
במאי שרנו: "בעמק והר, בגבע וגיא, מריע ושר האחד במאי". לטענתה, אחד
מערכי הסוציאליזם הוא השוויון, וקפיצת כיתה מנוגדת לו. היא הבהירה זאת לכיתה פעמים
רבות והקניטה אותי לא פעם בפומבי שלא היה ראוי שאקפוץ כיתה. ביום ההורים התעמתה
איתה אימי ואמרה לה שהיא מציקה לי, אך המורה רק התבצרה בעמדתה. אימי שאלה את
מזכירת בית הספר אם המורה מתוכננת להמשיך ללמד אותנו גם בכיתה ה', ומשנענתה בחיוב
היה מנוי וגמור עימה להוציא אותי מבית הספר כדי שלא אצטרך לסבול מהתנכלויות המורה
שנה נוספת. האפשרות היחידה הייתה להתקבל לבית הספר הריאלי.
לתהליך
המיון ניגשו כמה ילדים מן הכיתה שלי והכיתה המקבילה, והוא כלל ריאיון אישי שנערך בבית הספר היסודי
של הריאלי באחוזה. ישבתי וחיכיתי לריאיון אצל סגנית המנהלת חנה בן־ארצי. אישה
שעברה שם קראה לי לבוא איתה.
"אני
מחכה לריאיון," התנגדתי.
"גם
אני מראיינת," אמרה והציגה את עצמה – שקמונה פרת, מנהלת הריאלי אחוזה.
אינני זוכר את הריאיון. אני רק זוכר שהוא היה ממושך, ונראה שעברתי אותו.
בשלב השני היו בחינות בכמה מקצועות, והיה עליי להתכונן אליהן ולהשלים חומר כי רמת הלימודים בכל המקצועות הייתה גבוהה יותר מן הרמה שלמדתי בה בבית הספר הקודם. לאחר שגם את המבחנים עברתי בהצלחה, התברר שאין מקום בריאלי אחוזה. חלק מאתנו (ואני ביניהם) נשלח לריאלי במרכז הכרמל, וחלק אחר נשלח לריאלי בהדר. אגב - חלק ניכר מן התלמידים בכיתה המקורית שהייתה לי בבית ספר "אחוזה", הגיעו בשלב זה או אחר ללמוד בריאלי.
 |
| במרוצת השנים - הריאלי מרכז הפך לסניף מטו"ס |
