כל מי שחי חיי בר דעת
(מחווה ליבגני אונייגין של פושקין
בתרגומו של אברהם שלונסקי, פרק ראשון, בית מ"ו).
כָּל
מִי שֶׁחַי חַיֵּי בָּר דַּעַת
סוֹפוֹ לָבוּז לִבְנֵי אָדָם
שֶׁנֶעֱקָרִים
כְּמוֹ מִפְּקַעַת
מִן
הֶעָבָר אֲשֶׁר נָדַם
הַכַּעַס
תָּם, וּכְבָר אֵינֶנּוּ
תָּמוּ
גַּם כָּל קִלְלוֹתֵינוּ
מוּסָר
כְּלָיוֹת, זִכְרוֹן אֵימִים
טוֹבֵל
הַגּוּף בְּדִמְדּוּמִים
וְגַם
קוֹדֵר מַצַּב הָרוּחַ
וְגַם
מֻשְׁפָּל כְּבָר הַמַּבָּט
וּמִתְרוֹמֵם
לוֹ אַט-לְאַט
וּכְבָר
גָּוַע לוֹ הַוִּכּוּחַ
נוֹתְרוּ
רַק צְעָרִים מָרִים
סְלִיחָה
נִקְנֵית בְּיִסּוּרִים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה