מה שכתוב על המים

 

צילום שלי מהנמל האולימפי בברצלונה, שרבטה על המים: סיגל מגן 

מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם

וְלֹא נִמְחַק כַּחֲלוֹף דּוֹר

הַחוּט שֶׁחָמַק מִיָּדַיִם

פֶּתַע טוֹבֵל בָּאוֹר

 

מָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה

הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם

מָה שֶׁנִּרְאָה כְּאַשְׁלָיָה

הָפַךְ לְחוֹתָם

 

חוֹתָם שֶׁלֹּא נִשָּׂא בָּרוּחַ

חוֹתֵם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה מָתוּחַ

חוֹתָם שֶׁעַל הַמַּיִם רָשַׁם מִכְתָּם

חוֹתָם שֶׁרִשּׁוּמוֹ לֹא נֶחְתַּם

 

חוֹתָם הָאוֹמֵר בְּקוֹל שׁוֹתֵק

כִּי מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם – לֹא יִמָּחֵק

אם אוכל

אם אוכל

אִם יִהְיֶה בִּי הָעֹז בָּטוּחַ לִהְיוֹת

בְּעוֹדִי עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם

אִם יְהֵא בְּכֹחִי בְּעַוְלוֹתַי לְהוֹדוֹת

וְלֹא לְהִצְטַדֵּק בְּגִלְגּוּל עֵינַיִם

אִם מֵחֲלוֹם עַתִּיק אוּכַל לְהִתְפַּכֵּחַ

אַךְ גַּם לְהַגְשִׁים מִמֶּנּוּ חֲלָקִים

וְאִם אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִתְפַּתֵּחַ

וְלָצֵאת מִתּוֹךְ קִבָּעוֹן וַאֲזִקִּים

אִם תִּהְיֶה בְּיָדִי הַיְּכֹלֶת

רַכּוּת  לְגַלּוֹת פֶּתַע

וְגַם לְנַוֵּט בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת

לְלֹא חִיל וּלְלֹא רֶתָע

אִם אֹמַר אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ

גַּם לְאַחַר שֶׁזָּרְמוּ מַיִם רַבִּים בַּנְּחָלִים

אִם שְׁאֵלוֹת נוֹקְבוֹת אוֹתִי יִשְׁאֲלוּ

וְאָשִׁיב דְּבַר אֱמֶת בְּלִי לְהַחְבִּיא מִלִּים

אִם אוּכַל כְּלַפֵּי עַצְמִי לִהְיוֹת אַחְרָאִי

לִשְׁמֹר עַל מִנְעָד נָמוּךְ עִם כָּל אֶחָד

אַךְ  לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ גַּם שִׁיר יְּחִידָאִי

שֶׁאוֹתוֹ יֵשׁ לַשִּׁיר בְּסֻלָּם מְיֻחָד

אִם אַשְׂכִּיל לְהִתְעַלּוֹת לְגֹדֶל הָרֶגַע

לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן קַטְנוּנִי

אִם אוּכַל לְהִשָּׁאֵר לְלֹא אֵיד וּפֶגַע,

וְגַם לִהְיוֹת לְגַמְרֵי אֲנִי

אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהֵישִׁיר מַבָּט

וְגַם בִּטָּחוֹן לְהַשְׁרוֹת

אוּלַי אוּכַל לְפָחוֹת כִּמְעַט

בַּמִּבְחָן הַכַּבִּיר לַעֲמֹד