יום שני, 22 בפברואר 2016

על תכול וזהוב

על תכול וזהוב

 

 

הצבע התכול שהיה פעם זהוב הפך לאפור רועם

הצבע התכול מעמקי השלווה איננו מתרשם

הצבע התכול מרצין ממעמקי עיניים עצובות

הצבע התכול יודע ש – לא עוד

 

הצבע התכול היה פעם זהוב אך כעת הוא מאפיר

הצבע התכול שראה מאורעות לרוב מתכווץ ומשחיר

הצבע התכול שחיפש תכלית את חירותו הוא מצא

הצבע התכול שרצה לראות לתרבות רעה יצא

 

הצבע התכול שבקע ממעמקים אל לאומים עבר

 הצבע התכול הפך עולמות אך לא נשבר

הצבע התכול שהפך מאפיר הגיע עדי סוף

הצבע התכול שהחל להשחיר אמר: מי יתנני עוף

ואשא כנפיים מכאן

וארוצה אל המוכן

ואראה ואייחל לעולם אחר, עולם זהוב יותר

 

אך הצבע התכול שהיה פעם זהוב ממשיך להאפיר

ובד בבד ממשיך לרעום

כיון שישנה אחריות, ישנה שיגרה ואין גדע לשיר

לא כאן.... אלא בחלום.

 

וכך ממשיכים החיים במסלולם כמנהג נוהג

וכך ממשיכים החיים במסלולם ואין מלהג

 

 

 


 

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

מהו לב?

מהו לב?




מַהוּ לֵב? זֶה תָּלוּי בַּהַגְדָּרָה

שְׁאַל אֶת הַמַּדְּעָן וְיֹאמַר לֵךְ: הַתְּשׁוּבָה
הִיא שֶׁהַלֵּב הוּא רַק מַשְׁאֵבָה
אֲשֶׁר מוֹבִילָה אֶת מַחְזוֹר הַדָּם
הַחִיּוּנִי לַקִּיּוּם הָאָדָם

מַהוּ לֵב? זֶה תָּלוּי בַּהַגְדָּרָה

שְׁאַל אֶת הַמְּנַתֵּחַ וְלְךָ הוּא יַגִּיד
זֶה אֵיבָר מְסֻבָּךְ – כָּךְ הָיָה הוּא תָּמִיד
וְאֶת בְּעָיוֹתָיו נוּכַל לִפְתֹּר רַק בֶּעָתִיד


וּמִדֵּי נִתּוּחַ – תִּתְעוֹרֵר בִּי חַלְחָלָה
כִּי אִם תִּהְיֶה תַּקָּלָה
וַאֲפִלּוּ קַלָּה
לֹא תְּהֵא לִי מְחִלָּה
וְאוֹסִיף עוֹד מִלָּה
לֵב הַנִּמְצָא עַל סַף קְמִילָה
הוּא גָּרוּעַ מִכָּל קְלָלָה
זוֹ הָאֱמֶת כֻּלָּהּ

מַהוּ לֵב? זֶה תָּלוּי בַּהַגְדָּרָה
שְׁאַל אֶת הַמְּשׁוֹרֵר ,שְׁאַל אֶת הַבַּלְשָׁן
וְיֹאמַר לְךָ: יֵשׁ לֵב רַגְשָׁן
וְיֵשׁ לֵב טוֹב
וְגַם לֵב אֲרִי, וְלֵב דֹּב
וְלֵב אֶבֶן, וְלֵב זָהָב
וְלֵב תֶּבֶן, וְלֵב אָב
וְלֵב עַקְשָׁן, וְלֵב נִרְגַּן
וְלֵב טִפֵּשׁ, וְלֵב בַּדְחָן

וּמוֹפִיעַ בְּצֵרוּפִים שׁוֹנִים
וּמְשֻׁנִּים:

בְּלֵב וְלֵב יְסַפְּרוּ....
מִכָּל הַלֵּב יְזַמְּרוּ...
בְּחֵפֶץ לֵב יְדַבְּרוּ...
מִקֶּרֶב לֵב יִצְטַעֲרוּ

כָּל תְּכוּנָה וְכָל כְּאֵב
נוֹבְעִים יָשָׁר מִן הַלֵּב
וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה מָה אוֹמֵר הַמַּדָּע
וְאֵין כָּאן כָּל סוֹד אוֹ כָּל חִידָה


וּכְמוֹ שֶׁבַּשִּׁירִים הוּשַׁר
מִזְּמַן יְמֵי הֶעָבָר
גַּם בְּשִׁירֵי הֶעָתִיד
יְכָכֵב הַלֵּב הַנִּצְחִי תָּמִיד




יום שלישי, 9 בפברואר 2016

הרמזור התחלף מאדום לצהוב

הרמזור התחלף מאדום לצהוב



הרמזור התחלף מאדום לצהוב
ובלי לחשוב לחצתי על הדוושה
הרמזור התחלף מאדום לצהוב
כאילו אמר לי: בבקשה
                                                      רק מתוך הרגל

הרמזור התחלף מאדום לצהוב
כדי שאתניע ואצא לדרכי
הרמזור התחלף מאדום לצהוב
זרקתי בו מבט שטחי
                                                     רק מתוך הרגל


פניתי ימינה במהירות עצומה
בלי להבחין בסכנת מה
ואז הוא התקרב – קירבה מאיימת
קירבה זוממת
קירבה תוחמת
על פני דרך שוממת..

הייתה זו משאית ענק
 שלידה נראתה מכוניתי כחיידק
בל נגזים – אולי כתינוק
אך כאילו הייתי כלוא בצינוק
במקום צר הייתי מוטל
כשלפני מגף ברזל דורסנית
הזיעה ניגרה על מצחי כטל...
הבטתי והבטתי שנית
אך לא הייתי יכול לעשות מאומה
                                                              אפילו לא מתוך הרגל

והמשאית מתקרבת.
האם הנהג סומא?
האם אין לו אמצעי בלימה?
האם הוא מלא חמה?
האם נפלה עליו תרדמה?
כאן באמצע השממה!

בדרך צרה איש שם בפרבר
במכוניתי הצרה במעמקי המידבר
                                                                  הממשי
                                                                  האנושי?
                                                                   הטיפשי!

קרב אלי הענק המזוויע
שלושה כוכבים כבר נראו ברקיע
האם לשם אני אגיע?
וכאן אני יושב בלי ניע
                                                             רק מתוך הרגל

לבטח ראה, לבטח ייעצר!
לבטח אחר כך בצחוק אזכר
איך כמעט נרמסתי תחת גלגל
אך ברגע האחרון מישהו עלי חמל

הרי בכל הסרטים הסוף הוא טוב
גם אם יש רגעי מתח לרוב
גם הסיוט הזה יעבור בקרוב
העולם מוכרח להיות טוב!
                                                            אולי – רק מתוך הרגל

כל המחשבות הללו ריצדו במוחי במשך שניות מספר
אך גם זה עבר...
הנס לא עזר
 הענק לא עצר
                                                             אפילו – לא מתוך הרגל.


הוא במהירות קרב אלי
ראיתי לנגד עיני את סוף חיי.
די.

אי שם בקצה הרחוב
הרמזור התחלף מאדום לצהוב
                                                                רק – מתוך הרגל....








יום שישי, 5 בפברואר 2016

בעת סחרחורת

בעת סחרחורת



תָּמִיד חָלַם
שֶׁיְּהֵא מֶרְכָּז הָעוֹלָם
וְשֶׁיַּרְגִּישׁ גָּדוֹל
כְּשֶׁסְּבִיבוֹ יִסְתּוֹבֵב הַכֹּל

אַךְ כְּשֶׁהַחֲלוֹם לְפֶתַע הִתְגַּשֵּׁם
וְהַחֶדֶר עָשָׂה סְבִיבוֹ סִיבוּב שָׁלֵם
הִרְגִּישׁ קָטָן וְנִפְחַד
וְעָצַם אֶת עֵינָיו מִיָּד