יום ראשון, 15 במרץ 2015

כשהייתי ילד היה לי עץ

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ



כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ
הוּא הָיָה בְּמֶרְחָק הֲלִיכָה מֵהַבַּיִת
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ לְיַד

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ
הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֵלָיו
כְּשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת לְבַד

כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר וְרָצִיתִי לַחְשֹׁב
בְּצֵל הָעֵץ יָשַׁבְתִּי שִׁירִים לִכְתֹּב

וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁכְּבָר הָיִיתִי גָּדוֹל וְהָיָה יוֹם מְאֹד מְתַסְכֵּל
נָסַעְתִּי שְׁעוֹת וְהִגַּעְתִּי אֶל הָעֵץ כְּדֵי לִמְצֹא נֶחָמָה בַּצֵּל

וּכְשֶׁהֶחְלַטְתִּי לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ
שֶׁל הָאַחַת וְהַיְּחִידָה
לָקַחְתִּי אוֹתָהּ אַל הָעֵץ לוֹמַר לוֹ דִּבְרֵי פְּרֵדָה
וְלוֹמַר לוֹ תּוֹדָה

שָׁנִים רָבוֹת חָלְפוּ וְהָעֵץ נִשְׁאַר כְּזִכָּרוֹן רָחוֹק
אַשֵּׁר נִשְׁאַר מֵאָחוֹר בְּמָקוֹם עָמֹק


וְלַפֶּתַע הַיּוֹם הִסְתַּקְרַנְתִּי אִם הָעֵץ עוֹדוֹ קַיָּם
מָצָאתִי אוֹתוֹ הַפַּעַם בֶּחָצֵר
מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרִי גָּדֵר
בָּתִּים נִבְנוּ מִסְּבִיבוֹ אַךְ הוּא עֲדַיִן שָׂם

עָמַדְתִּי לְיָדוֹ דַּקּוֹת מִסְפָּר
נִזְכַּר בְּרֶגַע מִן הֶעָבָר
צִלַּמְתִּי אוֹתוֹ. עֵץ אֹרֶן יָשָׁן
שֶׁמֶן הַסְּתָם שָׁכַח אוֹתִי מִזְּמַן


הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה וְקִשְׁקַשְׁתִּי קְצָת עַל הַתְּמוּנָה
כְּמֵעֵין חֲזָרָה לַיַּלְדוּת
עוֹד דַּקָּה לִפְנֵי שֶׁחוֹזְרִים לְבִּינָה
לַגִּיל הַנָּכוֹן וְלַמְּצִיאוּת


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה