יום שני, 18 באוגוסט 2014

מָה בֶּאֱמֶת הוּא אָמַר?

מָה בֶּאֱמֶת הוּא אָמַר?



בְּגַן הַיְּלָדִים שָׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה
גַּם בְּכִתָּה א' שִׁנְּנָה הַמּוֹרָה בְּאָזְנֵינוּ
כִּי מִישֶׁהוּ אָמַר פַּעַם בְּקוֹל רִנָּה:
"טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ".

יֶלֶד קָטָן אֵינֶנּוּ מְהַרְהֵר יוֹתֵר מִדַּי
מְקַבֵּל הוּא אֶת הָעֻבְדּוֹת וְדַי
אַךְ כַּאֲשֶׁר קְצָת הִתְבַּגַּרְתִּי
וּבְמִלִּים אֵלּוּ נִזְכַּרְתִּי
לְעַצְמִי אָז אָמַרְתִּי:
ה אָמְנָם?
הָיָה אָדָם
אֲשֶׁר חָשַׁב כִּי טוֹב לָמוּת
בְּעַד אַרְצֵנוּ אוֹ בְּעַד חֵרוּת
בְּעַד רַעְיוֹן אוֹ בְּעַד עִקָּרוֹן
בְּעַד יֹשֶׁר אוֹ בְּעַד מִדּוֹת
הַ אָמְנָם טוֹב לָמוּת וְלֹא לִחְיוֹת.... לֹא לִחְיוֹת?

כָּל תּוֹרָה. כָּל רַעְיוֹן
כָּל עֵרֶךְ, כָּל הִגָּיוֹן
מְכֻוָּנִים לְמַטָּרָה אַחַת – רֵעַי
כֹּה יַעֲשֶׂה הָאָדָם וְחַי.

וְכָךְ מֵאַחֲרוֹנֵי אֲרוֹנוֹ
אֲנִי הוֹלֵךְ
וְכָךְ אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל עָבַר
תֶּאֱחֹז זָעֲקָה בִּגְרוֹנִי
אַךְ לֹא בִּגְרוֹנוֹ
אָדָם נָפַל וְלֹא חָזַר
כִּי כָּאן הָעִקָּרוֹן מוֹלֵךְ...

עִקָּרוֹן נִשְׂגָּב מְאֹד רַבּוֹתַי
אַךְ בְּגַנּוֹ אָדָם אֵינֶנּוּ חַי!
הַאִם זֶה כְּדָאִי???

וּלְוַאי וְיִתְפָּרְקוּ הַמְּדִינוֹת
וּלְוַאי וְיְבֻקְּעוּ כָּל הַ אֻמוֹת
וּלְוַאי וְיַחַנְקוּ הָעֶקְרוֹנוֹת
וּלְוַאי וְיִתְפַּקְּעוּ הַמֻּסְכָּמוֹת

כָּךְ הִרְהַרְתִּי לִי בְּלִי אוֹמֵר דְּבָרִים
וְרַק אִישׁוֹנֵי עֵינַי עוֹדָם תָּרִים
אַחַר הָאָרוֹן הַ קָרֵב הֲלֹם
מְכֻסָּה בְּדֶגֶל הַלְּאֹם

וְהִרְהַרְתִּי בְּשֶׁקֶט בְּלִי קוֹל
אֶל מוּל פַּס שֶׁל רָקִיעַ כָּחֹל
הַאִם זֶה הַמֻּטָּל כָּאן לְפָנֵינוּ
חָשַׁב בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים כִּי טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ

וּלְנוֹכָח דֶּגֶל הַלְּאֹם אוֹמֵר רַק
כִּי בַּזֹּאת אֲנִי מְסֻפָּק


תגובה 1: