יום חמישי, 20 ביולי 2017

עד עצם היום

עד עצם היום

 
הציור: עצים באדום, הציירת: ניצן פוקס, מתוך גיליון 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

כְּשֶׁהָאַגָּדָה הִיא טוֹבָה מְצַפִּים שֶׁהִיא תִּמָּשֵׁךְ עוֹד וָעוֹד,

שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה תָּמִיד צָבוּעַ בְּוָרֹד,

וּלְעִתִּים גַּם הַצֶּבַע הַוָּרֹד בְּעַצְמוֹ מִתְחַזֶּה


מֵאָז וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה...

יום שני, 17 ביולי 2017

כמו באגדות

 כמו באגדות


ציירה: סיגל מגן. מתוך גיליון מספר 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

וּלְעִתִּים עַל כָּל דִּמְיוֹן עוֹלָה הַמְּצִיאוּת

וּלְעִתִּים מָה שֶׁנִּרְאֶה כַּחֲלוֹם הוֹפֵךְ לְוַדָּאוּת

כְּשֶׁמִתּוֹךְ הָאַגָּדָה יוֹצֵא חִזָּיוֹן

שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְכָל הִגָּיוֹן

יום חמישי, 13 ביולי 2017

על ידך ובעדך


על ידך ובעדך

  מחווה לשיר 
Artist: Adrian Borda



עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי נִצָּב
בְּעָצְמָה רַבָּה חוֹוֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו
וּבְעֵינַיִךְ אֲנִי זָר וּמוּזָר
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בִּי מִן הַמֻּכָּר

עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי צוֹעֵד
עַל גְּבוּלוֹתָיו שֶׁל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר
רֶגַע מְחַיֵּךְ וְרֶגַע חָרֵד
מִמַּטְבֵּעַ לָשׁוֹן דּוֹקֵר


עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ מַבִּיט בְּמַבָּט חַד
בָּךְ,  עוֹטָה חֲלִיפָה שֶׁנִּתְפְּרָה לְמִדּוֹתַיִךְ
מִדּוֹת שֶׁאֵינָן עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד
עִם הָעוֹלָם שֶׁנִּצָּב לְמַרְגְּלוֹתַיךְ

וּבְרֶגַע נָדִיר עַל יָדֵךְ,  שׁוּב
מִתְרַגֵּשׁ עוֹד פַּעַם לִקְרָאתֵךְ
וּמִן הַתֶּבֶן נַפִּי אֶת הַמּוֹץ הֶחָשׁוּב:
בְּעָצְמָה רַבָּה תָּמִיד אֶהְיֶה בַּעֲדֵךְ!








יום שבת, 8 ביולי 2017

והגדת

והגדת

צילום: גדעון שטוסל, מתוך גליון מספר 5 של כתב העת "בין סגול ובין תכלת". קיץ 2017


וּמָה נַגִּיד לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?

אוּלַי שֶׁהָיִינוּ פְתָאיִם

כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל הַגָּדֵר

כַּאֲשֶׁר הַכֹּל הֵחֵל לְהִדַּרְדֵּר



יום רביעי, 5 ביולי 2017

האיש והאגדה

האיש והאגדה
 
ציירה: אירית קדם, תמונת השער "האיש/ה והאגדה" בגיליון מספר 5 של "בין סגול ובין תכלת".

יֵשׁ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ אַגָּדָה
וְיֵשׁ הַנִּכְנָס לְתוֹךְ אַגָּדָה,
יֵשׁ שֶׁחַיָּיו מְלֵאֵי חִידָה
וְיֵשׁ שֶׁהַכֹּל מִצְטַמְצֵם לִנְקֻדָּה

יום שבת, 1 ביולי 2017

כל מי שחי חיי בר דעת

כל מי שחי חיי בר דעת
(מחווה ליבגני אונייגין של פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי, פרק ראשון, בית מ"ו).



המקור. מתוך יבגני אונייגין, מחבר: א.ס. פושקין, מתרגם: א.שלונסקי. ספרית פועלים 2007 עמוד 33. 

כָּל מִי שֶׁחַי חַיֵּי בָּר דַּעַת
סוֹפוֹ לָבוּז לִבְנֵי אָדָם
שֶׁנֶעֱקָרִים כְּמוֹ מִפְּקַעַת
מִן הֶעָבָר אֲשֶׁר נָדַם
הַכַּעַס תָּם, וּכְבָר אֵינֶנּוּ
תָּמוּ גַּם כָּל קִלְלוֹתֵינוּ
מוּסָר כְּלָיוֹת, זִכְרוֹן אֵימִים
טוֹבֵל הַגּוּף בְּדִמְדּוּמִים
וְגַם קוֹדֵר מַצַּב הָרוּחַ
וְגַם מֻשְׁפָּל כְּבָר הַמַּבָּט
וּמִתְרוֹמֵם לוֹ אַט-לְאַט
וּכְבָר גָּוַע לוֹ הַוִּכּוּחַ
נוֹתְרוּ רַק צְעָרִים מָרִים

סְלִיחָה נִקְנֵית בְּיִסּוּרִים



יום רביעי, 21 ביוני 2017

מה שכתוב על המים

מה שכתוב על המים

 
צילום שלי מהנמל האולימפי בברצלונה, שרבטה על המים: סיגל מגן 

מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם

וְלֹא נִמְחַק כַּחֲלוֹף דּוֹר

הַחוּט שֶׁחָמַק מִיָּדַיִם

פֶּתַע טוֹבֵל בָּאוֹר

 

מָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה

הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם

מָה שֶׁנִּרְאָה כְּאַשְׁלָיָה

הָפַךְ לְחוֹתָם

 

חוֹתָם שֶׁלֹּא נִשָּׂא בָּרוּחַ

חוֹתֵם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה מָתוּחַ

חוֹתָם שֶׁעַל הַמַּיִם רָשַׁם מִכְתָּם

חוֹתָם שֶׁרִשּׁוּמוֹ לֹא נֶחְתַּם

 

חוֹתָם הָאוֹמֵר בְּקוֹל שׁוֹתֵק


כִּי מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם – לֹא יִמָּחֵק

יום שבת, 17 ביוני 2017

אם אוכל

אם אוכל



אִם יִהְיֶה בִּי הָעֹז בָּטוּחַ לִהְיוֹת
בְּעוֹדִי עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם
אִם יְהֵא בְּכֹחִי בְּעַוְלוֹתַי לְהוֹדוֹת
וְלֹא לְהִצְטַדֵּק בְּגִלְגּוּל עֵינַיִם

אִם מֵחֲלוֹם עַתִּיק אוּכַל לְהִתְפַּכֵּחַ
אַךְ גַּם לְהַגְשִׁים מִמֶּנּוּ חֲלָקִים
וְאִם אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִתְפַּתֵּחַ
וְלָצֵאת מִתּוֹךְ קִבָּעוֹן וַאֲזִקִּים

אִם תִּהְיֶה בְּיָדִי הַיְּכֹלֶת
רַכּוּת  לְגַלּוֹת פֶּתַע
וְגַם לְנַוֵּט בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת
לְלֹא חִיל וּלְלֹא רֶתָע

אִם אֹמַר אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ
גַּם לְאַחַר שֶׁזָּרְמוּ מַיִם רַבִּים בַּנְּחָלִים
אִם שְׁאֵלוֹת נוֹקְבוֹת אוֹתִי יִשְׁאֲלוּ
וְאָשִׁיב דְּבַר אֱמֶת בְּלִי לְהַחְבִּיא מִלִּים

אִם אוּכַל כְּלַפֵּי עַצְמִי לִהְיוֹת אַחְרָאִי
לִשְׁמֹר עַל מִנְעָד נָמוּךְ עִם כָּל אֶחָד
אַךְ  לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ גַּם שִׁיר יְּחִידָאִי
שֶׁאוֹתוֹ יֵשׁ לַשִּׁיר בְּסֻלָּם מְיֻחָד

אִם אַשְׂכִּיל לְהִתְעַלּוֹת לְגֹדֶל הָרֶגַע
לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן קַטְנוּנִי
אִם אוּכַל לְהִשָּׁאֵר לְלֹא אֵיד וּפֶגַע,
וְגַם לִהְיוֹת לְגַמְרֵי אֲנִי

אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהֵישִׁיר מַבָּט
וְגַם בִּטָּחוֹן לְהַשְׁרוֹת
אוּלַי אוּכַל לְפָחוֹת כִּמְעַט

בַּמִּבְחָן הַכַּבִּיר לַעֲמֹד

יום רביעי, 31 במאי 2017

מכל קצותיו

מכל קצותיו



אָדָם נֶאֱסָף מִכָּל קְצוֹתָיו
פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו
אוּלַי בָּאָבִיב וְאוּלַי בַּסְּתָו

וּבַחֲלוֹמוֹ הוּא עָטוּף
נִרְעַד כְּעֵץ שָׁקוּף
הַפּוֹרֵחַ מִתּוֹךְ הַגּוּף

זָכָה, וְהוֹפִיעָה בַּחֲלוֹם
עִם מַבָּט עָצוּב וּמֵעִיק
וְכָל קְצוֹתָיו נִקְבְּצוּ הָלוֹם
לָהּ נֶחָמָה לְהַעֲנִיק


יום שבת, 20 במאי 2017

חלום מוזר

חלום מוזר




אֶמֶשׁ חָלַמְתִּי חֲלוֹם מוּזָר
שֶׁבּוֹ שָׁמַעְתִּי צְלִיל שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מִזֶּה כְּבָר
צְלִיל צוֹרֵם וְחָד שֶׁל אַזְעָקָה
שֶׁמַכֶּה בְּאֹזֶן לְלֹא הַפְסָקָה

וּמִסְּבִיבִי כָּל אֶחָד אָץ רָץ וְנִמְלָט
בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמִּקְלָט
וְרַק אֲנִי לַבַּד נוֹתַרְתִּי
כִּי אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד לֹא מָצָאתִי

נִסִּיתִי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו בַּטֶּלֶפוֹן הַנַיָּיח
אַךְ הַקַּו הָיָה מֵת וְזֶה לֹא צָלַח
וְאָז כַּאֲשֶׁר שְׁנֵי שׁוֹטְרִים בָּאוּ לְוַדֵּא שֶׁכֻּלָּם בַּמִּקְלָט
בַּקָּשָׁתִי מֵהֵם לְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד

וּבִנְקֻדָּה זוֹ הִתְעוֹרַרְתִּי
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה קָרָה אִתִּי
אַגַּב, הַבַּיִת שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹם אֵינֶנּוּ בֵּיתִי
אֶלָּא הַדִּירָה שֶׁבָּהּ גַּרְתִּי בַּיַּלְדוּתִי

יום ראשון, 14 במאי 2017

היה וגם לא היה

היה ולא היה



הָיָה וְגַם לֹא הָיָה
אֱמֶת וְגַם אַשְׁלָיָה
הַתְּכֵלֶת פּוֹרַחַת
וְגַם נִרְצַחַת
וְהַפֶּלֶא הַבָּדוּי
מְשֻׁלָּב בְּוִדּוּי


הָיָה וְגַם לֹא הָיָה בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת
זוֹ סְתִירָה הָעֲשׂוּיָה לְלֹא חַת
חֲלוֹם בָּדוּי וְגַם פֶּלֶא
יֵשׁ עֲדַיִן לֵילוֹת כָּאֵלֶּה

וְאֵין מָגוֹז בָּאֹפֶק לִקְרַאת הַסּוֹף
וְהַפַּחַד הַחַד חוֹתֵר אֶל הַחוֹף
בְּלֵב הָעֲלִילָה מִתְנַפְּצִים גּוֹרָלוֹת
הָיָה וְגַם לֹא הָיָה,  עַד כְּלוֹת

יום שבת, 29 באפריל 2017

על גלגל ענק שאין לו קץ

על גלגל ענק שאין לו קץ



עוֹלֶה בִּמְהִירוּת הָאוֹר וְעֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת
וְהַדְּרָכִים אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵךְ עֲמוּמוֹת
נוֹפֵל נְפִילָה חָפְשִׁית כִּי סָעַרְתְּ עָלַי
וְשׁוּב מְרַצֶּדֶת קֶרֶן אוֹר אֵלַי

וְשׁוּב עוֹלֶה מַעְלָה  מַעְלָה עַד עֵינוֹת הַלַיִל
וְשׁוּב פּוֹצֵעַ אֶת הָרֹאשׁ בְּגֶדֶר הַתַּיִל
וְשׁוּב בְּקַצְוֵי הָעֶצֶב נוֹפֵל
וְשָׁב וּמְטַפֵּס אֶל הָאוֹר בְּלַיְלָה אָפֵל

עוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּגַּלְגַּל גַּם בָּאוֹר וְגַם בַּחֲשֵׁכָה
בֵּין שְׁקִיעוֹת שֶׁל פֶּטֶל וּבֵין פַּאֲתֵי הַזְּרִיחָה
לְאֵין קֵץ מִסְתּוֹבֵב לוֹ הַגַּלְגַּל
וְנָעִים הַיָּמִים כִּבְמַעְגָּל
וְלִפְעָמִים אַתְּ יֶשְׁנֵךְ,  וְלִפְעָמִים אַתְּ אֵינֵךְ
וְגַם כְּשֶׁרָאשִׁי סְחַרְחַר – לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ

יום שני, 17 באפריל 2017

בעולם סגור

בעולם סגור


עוֹלָם סָגוּר הוּא עוֹלָם מוּגָן
שֶׁבּוֹ הַכֹּל צָפוּי, הַכֹּל מוּבָן
וְכָל חֲדִירָה שֶׁל גַּרְגִּיר אָבָק
הוֹפֶכֶת לְזִירַת מַאֲבָק
וּכְשֶׁחוֹדֵר אוֹר מְסַנְוֵר
הַהֶלֶם מִתְגַּבֵּר

הֲלִיכָה בְּעוֹלָם סָגוּר
הִיא כַּהֲלִיכָה בְּשָׂדֶה מוֹקְשִׁים
מַעֲבָר עַל כָּל אִסּוּר
מִסְתַּיֵּם בְּמַהֲלֻמוֹת פַּטִּישִׁים

אַךְ יֵשׁ לִפְעָמִים פְּרָחִים נְדִירִים
שֶׁחַיִּים רַק בְּעוֹלָמוֹת סְגוּרִים
וּכְדֵי לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם מַמָּשׁ
צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּן בְּהַכָּשַׁת נָחָשׁ

יום שבת, 8 באפריל 2017

אני ער לך

אני ער לך
 
ציור: רחל טוקר-שיינס מתוך גיליון מספר 4 של "בין סגול ובין תכלת"- כתב העת


פָּקַח אֶת הָעֵינַיִם
עִם חִיּוּךְ עֲנָק עַל הַשְּׂפָתַיִם
כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה מַמָּשׁ
אֶת הוֹלֵם לְבָבָהּ הוּא חָשׁ

יום שני, 20 במרץ 2017

נשוב לגן?

נשוב לגן?

.ציור: אירית קדם; מתוך גיליון מספר 4 של כתב העת -בין סגול ובין תכלת

 

 

וּלְעִתִּים אֲנִי מִתְעוֹרֵר עִם כְּמִיהָה אֶל הָאֶתְמוֹל

וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶל הַשִּׁלְשׁוֹם

וּמְנַסֶּה לַחֲזֹר לְשָׁם – וְאֵינֶנִּי יָכֹל

וְנִשְׁאַר תָּקוּעַ אֵצֶל הַיּוֹם

יום שישי, 10 במרץ 2017

כושר שכחה חלש

כושר שכחה חלש




מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי הִתְבַּלַּטְתִּי בַּיְּכֹלֶת הַזִּכָּרוֹן
בְּהֶיבְּטִים רַבִּים הָיָה זֶה יִתְרוֹן
לְּהַצְלִיחַ בְּמִבְחָנִים רַבִּים לִי עָזַר
וּלְפַצּוֹת עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי לְעִתִּים מְפֻזָּר
וְגַם סִיֵּעַ לִי אֲנָשִׁים לְהַפְתִּיעַ
וְלָעֵת הַצּוֹרֵךְ - גַּם לְהַרְתִּיעַ

אַךְ לַמַּטְבֵּעַ יֵשׁ גַּם צַד שֵׁנִי
שֶׁלַּפְּעָמִים הוֹפֵךְ לָרַעֲשָׁנִי
זִכְרוֹן טוֹב הוּא כֹּשֶׁר שִׁכְחָה חַלָּשׁ
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעָדִיף לִשְׁכֹּחַ מַמָּשׁ

וּלְעִתִּים הַדְּבָרִים שֶׁאֵין נִתָּן לִשְׁכֹּחַ
מַכִּים בַּזְּמַן הֲלֹא נָכוֹן וּבְכָל הַכֹּחַ
וְאָז פִּלַּלְתִּי לְכֹשֶׁר שִׁכְחָה טוֹב יוֹתֵר
שֶׁעַל כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת מְיֻתָּרִים מְוַתֵּר

וְלִלְמֹד
מֵאֵשֶׁת לוֹט
עַל עַצְמִי לֶאֱסֹר
לְהַבִּיט אָחוֹר


וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים לָמַדְתִּי גַּם לִשְׁכֹּחַ
וְהָעוֹלָם נִהְיָה יוֹתֵר נִנּוֹחַ


יום שבת, 4 במרץ 2017

התעוררתי אל העדן

התעוררתי על העדן

צילום: צביה פרידמן
 מתוך גיליון מספר 4 של כתב העת בין סגול ובין תכלת 



וּכְשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי
עֲצֵי גַּן הָעֵדֶן נִצְּבוּ לְפָנַי
וְהֵם אָמְרוּ לִי שֶׁכְּדָאִי לָצֵאת מִן הַחֲלוֹם

כִּי מַשֶּׁהוּ טוֹב יִקְרֶה הַיּוֹם

יום שלישי, 28 בפברואר 2017

הזמן שלנו ער

הזמן שלנו ער

 
ציירת: אוולין כץ. מתוך גיליון 4 של "בין סגול ובין תכלת" שנמצא בהפקה
מִתְעוֹרֵר כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן
מִתְעוֹרֵר וּמֵצִיץ בַּיּוֹמָן
לְעוֹד יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹל
וְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם דּוֹמֶה לְאֶתְמוֹל

יום שבת, 25 בפברואר 2017

אמרו לי

אמרו לי
ציור: ואן גוך


אָמְרוּ לִי לְהִתְרַכֵּז ב: כָּאן וְעַכְשָׁו
אָמְרוּ לִי שֶׁאִם אֶתְמַקֵּד בְּדָבָר אֶחָד רָחוֹק אַגִּיעַ
אוּלַי זֶה נָכוֹן, אֲבָל זֶה מֻרְכָּב
כִּי תָּמִיד נָצְצוּ אֶצְלִי בּוֹ זְמַנִּית מִסְפָּר כּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ

כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי לַמֶּרְחַקִּים
וְלֹא הֶעְפַּלְתִּי לַגֹּבַהּ הַשְּׁחָקִים
אֲבָל בְּכָל כּוֹכָב שֶׁנָּגַעְתִּי
 חוֹתָם דַּק אַחֲרַי הוֹתַרְתִּי




יום ראשון, 5 בפברואר 2017

אמת או אגדה

אמת או אגדה



אֱמֶת אוֹ אַגָּדָה
לְעִתִּים זוֹ חִידָה

הָאֱמֶת מְשַׁקֶּפֶת דְּבָרִים כְּהַוְויָתָם
בְּעוֹד אַגָּדָה הִיא כְּמוֹ מָשָׁל יוֹתָם
מְסַפֶּרֶת עַל עֲצֵי פְּרִי וְעַל אָטָד
וְגַם עַל כֻּלָּם וְעַל אַף אֶחָד

יֵשׁ אֱמֶת שֶׁנִּשְׁמַעַתְּ כְּמוֹ אַגָּדָה
וְיֵשׁ אַגָּדָה שֶׁנִּשְׁמַעַתְּ אֲמִתִּית בְּכָל מְאוֹדָה

וְלַפְּעָמִים הָאֱמֶת וְהָאַגָּדָה מִשְׁתַּלְּבוֹת
וּכְחֲזִית אַחַת יַחַד הֵן נִצָּבוֹת

וְהַגְּבוּל בֵּין הָאֱמֶת לָאַגָּדָה
נוֹתַר כְּחִידָה