יום רביעי, 13 בספטמבר 2017

על העקדה

על העקדה



בְּעֵינַי כָּל עֲקֵדָה הִיא מְגֻנָּה
הֵן אִם צִוָּה הָאֵל, וְהֵן אִם צִוְּתָה הָאֻמָּה
כִּי קְדֻשַּׁת הַחַיִּים חֲזָקָה מִכָּל אֱמוּנָה
וְגַם מִקְּדֻשַּׁת הָאֲדָמָה

בַּסִּפּוּר הָעֲקֵדָה בַּסֵּפֶר בָּרָאשִׁית נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם
קַח אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וְהַעֲלֵהוּ  לְעֹלָה
אֲבָל יִצְחַק לֹא הָיָה בְּנוֹ הַיְּחִידִי כַּיָּדוּעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם
וְלִרְאִיָּה כָּתוּב וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה

יֵשׁ סִפּוּר מַקְבִּיל עַל עֲקֵדַת יִשְׁמָעֵאל
שֶׁבְּגַנּוֹ חוֹגְגִים אֶת חַג הַקָּרְבָּן
וְגַם שָׁם הָיָה כֶּבֶשׁ שֶׁנִּשְׁלַח עַל יְדֵי הָאֵל
וְלֹא נָפְלָה שֶׁעֵרָה מֵרֹאשׁוֹ כַּמּוּבָן
וְגַם שֵׁם נֶאֱמַר שֶׁהָיָה יָחִיד
כִּי לְכָל אֶחָד יִחוּד שֶׁנִּתַּן בּוֹ לְהָעִיד


וְאוּלַי מִי שֶׁכָּתַב אֶת סָפַר בְּרֵאשִׁית
נִסָּה לִמְחֹק אֶת יִשְׁמָעֵאל מֵהַתּוֹדָעָה
וּלְהַכְתִּיר אֶת יִצְחַק כְּאֶחָד וְיָחִיד
כִּי עִם גֵּרוּשׁ יִשְׁמָעֵאל – אָהַבְתָּ אַבְרָהָם אֵלָיו נִקְטְעָה




וְאוּלַי יֵשׁ כָּאן דֵּעָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר
שֶׁאָהֲבָה הִיא מְשַׁבֶּצֶת חַד מְקוֹמִית
וְהַגּוֹלֵשׁ מִן הַמְּשַׁבֶּצֶת סוֹתֵר
מֻסְכָּמָה כְּלָל עוֹלָמִית

אַךְ הַמְּצִיאוּת חֲזָקָה יוֹתֵר מִמִּשְׁבָּצוֹת – שָׁרָשֶׁיהָ בְּעָבָר וְצַמַּרְתָּהּ בֶּעָתִיד
וְכָךְ נוֹצָרוֹת שְׁכָבוֹת שֶׁל מִשְׁבָּצוֹת הַיּוֹצְרוֹת פְּסֵיפָס שֶׁאֵינֶנּוּ אָחִיד
פְּסֵיפָס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְגָשׁוֹת רַבִּים וְשׁוֹנִים
פְּסֵיפָס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹסֵף גְּוָנִים

וּבְכָל מִשְׁבֶּצֶת שֶׁיֵּשׁ אָהֲבָה וְיֵשׁ אוֹר
וּבְכָל מִשְׁבֶּצֶת יֵשׁ תְּקַוֶּה וְגַם מָגוֹר
וְיֵשׁ מְשַׁבְּצוֹת שֶׁהֵן מֵעֵבֶר לַזְּמַן וְלַמָּקוֹם
וְיֵשׁ מִשְׁבָּצוֹת שֶׁטּוֹבְלוֹת בְּחֹם
וְיֵשׁ מְשַׁבְּצוֹת שֶׁהֵן חִידָה

וְאֵין מְשַׁבֶּצֶת הָרְאוּיָה לָעֲקֵדָה

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

עיון בספר לימוד החשבון

עיון בספר לימוד החשבון


מחווה לשירו של יהודה עמיחי – "שיר 10 – ספר לימוד החשבון"



עִיַּנְתִּי שׁוּב בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן הַיָּשָׁן
מָצָאתִי שָׁם שְׁאֵלוֹת שֶׁעָלוּ בֶּעָשָׁן
מָצָאתִי שָׁם שְׁאֵלוֹת עַל רַכָּבוֹת שֶׁנִּפְגָּשׁוֹת
וְעַל בְּרֵכוֹת שֶׁמִּתְמַלְּאוֹת וּמִתְיַבְּשׁוֹת

וּכְשֶׁלָּמַדְתִּי מִסֵּפֶר הַחֶשְׁבּוֹן הַיָּשֵׁן
הָיִיתִי נַעַר בַּיְשָׁן
וְתָמִיד אִחַרְתִּי לָרַכֶּבֶת
וְלַבְּרֵכָה תָּמִיד הָלַכְתִּי לְלֹא מַגֶּבֶת

וְהַיּוֹם מָצָאתִי אֶת סֵפֶר הַפִּתְרוֹנוֹת
לְכָל שְׁאֵלוֹת הַחֶשְׁבּוֹן הַיְּשָׁנוֹת
וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה בָּדַקְתִּי
מָתַי טָעִיתִי וּמָתַי צָדַקְתִּי


יום שבת, 12 באוגוסט 2017

כה ענה הברוש ללהבה

כה ענה הברוש ללהבה
 
מתוך האנימציה של יקיר נפתלי לשיר "שני יסודות"  של זלדה 

בשיר של זלדה "שני יסודות" הברוש שותק ואינו עונה ללהבה.  ומשהרגיש הברוש שהלהבה מתחילה ללחך אותו, פתח את פיו וכה אמר:
קישור לאנימציה המראה את מילות השיר המקורי מאת יקיר נפתלי: https://vimeo.com/89325250




לִשְׂרֹף אֶת הַכֹּל אֵינֶנּוּ הַפִּתְרוֹן!
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בַּאֲדָמָה נָטוּעַ
וְגַם לָנוּעַ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן
אֶפְשָׁר לְהֵרָאוֹת רָגוּעַ
וְגַם לִשְׁקֹעַ בְּחִזָּיוֹן

וְאֶפְשָׁר גַּם לָחוּשׁ טֵרוּף בְּלֹא בְּעֵרָה
וְאֶפְשָׁר גַּם לָחוּשׁ חֵרוּת וְגַם לְשַׁכֵּךְ סְעָרָה
וְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת תָּלוּי בִּיסוֹדוֹת הַטֶּבַע מִתּוֹךְ בְּחִירָה
וְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת רוּחָנִי בְּלֹא לָחוּשׁ אֵיבָה
כֹּה עָנָה הַבְּרוֹשׁ לַלֶּהָבָה

וְגַם אִם לֹא תָּבִינִי
וְגַם אִם לֹא תַּסְכִינִי
וְגַם אִם תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי לֹא מְצִיאוּתִי

אָנָּא אַל תִּשְׂרְפִי אוֹתִי! 

יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

לצרור מבט בשיר

לצרור מבט בשיר

מחווה לשיר "מבט עינייך" של רחל:




בָּאתִי לִצְרוֹר מַבָּט בְּשִׁיר
מֵרָחוֹק לְדַמּוֹת עֵינַיִם

כָּמַהֲתִי לִרְאוֹת מִמֶּרְחָב הַנִּיר
אֶת הָרֹךְ הַרוֹעֵף כִּפְלַיִם

הִנֵּה אֶקַּח אֶת הַמַּבָּט הַמֵּאִיר
הַצָּרוּר כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם

יום ראשון, 30 ביולי 2017

הלוחש לנהר

הלוחש לנהר




עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה
הוֹלֵךְ וְשָׁב
עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה
לוֹחֵשׁ עַכְשָׁו


לַחַשׁ שֶׁמַּתְחִיל בְּעֵינַיִם שֶׁצִּבְעָם אֵינוֹ מֻגְדָּר
עֵינַיִם שֶׁלִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶם תָּמִיד אֶפְשָׁר
עֵינַיִם הַלּוֹחֲשׁוֹת בְּצִנְעָה
לַחַשׁ שֶׁכֻּלּוֹ אוֹמֵר שְׁבוּעָה

שְׁבוּעָה שֶׁלָּעַד אוֹתָהּ אֶנְצֹר
שְׁבוּעָה שֶׁשֶׁלָּךְ אֲנִי וְכָךְ הֶחְלַטְתִּי לִבְחֹר

שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעַתְּ  אוֹתִי לְנוֹכָח הַיְּאוֹר
Photo by Louis Cahill

יום חמישי, 20 ביולי 2017

עד עצם היום

עד עצם היום

 
הציור: עצים באדום, הציירת: ניצן פוקס, מתוך גיליון 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

כְּשֶׁהָאַגָּדָה הִיא טוֹבָה מְצַפִּים שֶׁהִיא תִּמָּשֵׁךְ עוֹד וָעוֹד,

שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה תָּמִיד צָבוּעַ בְּוָרֹד,

וּלְעִתִּים גַּם הַצֶּבַע הַוָּרֹד בְּעַצְמוֹ מִתְחַזֶּה


מֵאָז וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה...

יום שני, 17 ביולי 2017

כמו באגדות

 כמו באגדות


ציירה: סיגל מגן. מתוך גיליון מספר 5 של כתב העת - בין סגול ובין תכלת 

וּלְעִתִּים עַל כָּל דִּמְיוֹן עוֹלָה הַמְּצִיאוּת

וּלְעִתִּים מָה שֶׁנִּרְאֶה כַּחֲלוֹם הוֹפֵךְ לְוַדָּאוּת

כְּשֶׁמִתּוֹךְ הָאַגָּדָה יוֹצֵא חִזָּיוֹן

שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְכָל הִגָּיוֹן

יום חמישי, 13 ביולי 2017

על ידך ובעדך


על ידך ובעדך

  מחווה לשיר 
Artist: Adrian Borda



עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי נִצָּב
בְּעָצְמָה רַבָּה חוֹוֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו
וּבְעֵינַיִךְ אֲנִי זָר וּמוּזָר
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בִּי מִן הַמֻּכָּר

עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ אֲנִי צוֹעֵד
עַל גְּבוּלוֹתָיו שֶׁל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר
רֶגַע מְחַיֵּךְ וְרֶגַע חָרֵד
מִמַּטְבֵּעַ לָשׁוֹן דּוֹקֵר


עַל יָדֵךְ וּבַעֲדֵךְ מַבִּיט בְּמַבָּט חַד
בָּךְ,  עוֹטָה חֲלִיפָה שֶׁנִּתְפְּרָה לְמִדּוֹתַיִךְ
מִדּוֹת שֶׁאֵינָן עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד
עִם הָעוֹלָם שֶׁנִּצָּב לְמַרְגְּלוֹתַיךְ

וּבְרֶגַע נָדִיר עַל יָדֵךְ,  שׁוּב
מִתְרַגֵּשׁ עוֹד פַּעַם לִקְרָאתֵךְ
וּמִן הַתֶּבֶן נַפִּי אֶת הַמּוֹץ הֶחָשׁוּב:
בְּעָצְמָה רַבָּה תָּמִיד אֶהְיֶה בַּעֲדֵךְ!








יום שבת, 8 ביולי 2017

והגדת

והגדת

צילום: גדעון שטוסל, מתוך גליון מספר 5 של כתב העת "בין סגול ובין תכלת". קיץ 2017


וּמָה נַגִּיד לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?

אוּלַי שֶׁהָיִינוּ פְתָאיִם

כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל הַגָּדֵר

כַּאֲשֶׁר הַכֹּל הֵחֵל לְהִדַּרְדֵּר



יום רביעי, 5 ביולי 2017

האיש והאגדה

האיש והאגדה
 
ציירה: אירית קדם, תמונת השער "האיש/ה והאגדה" בגיליון מספר 5 של "בין סגול ובין תכלת".

יֵשׁ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ אַגָּדָה
וְיֵשׁ הַנִּכְנָס לְתוֹךְ אַגָּדָה,
יֵשׁ שֶׁחַיָּיו מְלֵאֵי חִידָה
וְיֵשׁ שֶׁהַכֹּל מִצְטַמְצֵם לִנְקֻדָּה

יום שבת, 1 ביולי 2017

כל מי שחי חיי בר דעת

כל מי שחי חיי בר דעת
(מחווה ליבגני אונייגין של פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי, פרק ראשון, בית מ"ו).



המקור. מתוך יבגני אונייגין, מחבר: א.ס. פושקין, מתרגם: א.שלונסקי. ספרית פועלים 2007 עמוד 33. 

כָּל מִי שֶׁחַי חַיֵּי בָּר דַּעַת
סוֹפוֹ לָבוּז לִבְנֵי אָדָם
שֶׁנֶעֱקָרִים כְּמוֹ מִפְּקַעַת
מִן הֶעָבָר אֲשֶׁר נָדַם
הַכַּעַס תָּם, וּכְבָר אֵינֶנּוּ
תָּמוּ גַּם כָּל קִלְלוֹתֵינוּ
מוּסָר כְּלָיוֹת, זִכְרוֹן אֵימִים
טוֹבֵל הַגּוּף בְּדִמְדּוּמִים
וְגַם קוֹדֵר מַצַּב הָרוּחַ
וְגַם מֻשְׁפָּל כְּבָר הַמַּבָּט
וּמִתְרוֹמֵם לוֹ אַט-לְאַט
וּכְבָר גָּוַע לוֹ הַוִּכּוּחַ
נוֹתְרוּ רַק צְעָרִים מָרִים

סְלִיחָה נִקְנֵית בְּיִסּוּרִים



יום רביעי, 21 ביוני 2017

מה שכתוב על המים

מה שכתוב על המים

 
צילום שלי מהנמל האולימפי בברצלונה, שרבטה על המים: סיגל מגן 

מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם

וְלֹא נִמְחַק כַּחֲלוֹף דּוֹר

הַחוּט שֶׁחָמַק מִיָּדַיִם

פֶּתַע טוֹבֵל בָּאוֹר

 

מָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה

הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם

מָה שֶׁנִּרְאָה כְּאַשְׁלָיָה

הָפַךְ לְחוֹתָם

 

חוֹתָם שֶׁלֹּא נִשָּׂא בָּרוּחַ

חוֹתֵם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה מָתוּחַ

חוֹתָם שֶׁעַל הַמַּיִם רָשַׁם מִכְתָּם

חוֹתָם שֶׁרִשּׁוּמוֹ לֹא נֶחְתַּם

 

חוֹתָם הָאוֹמֵר בְּקוֹל שׁוֹתֵק


כִּי מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמַּיִם – לֹא יִמָּחֵק

יום שבת, 17 ביוני 2017

אם אוכל

אם אוכל



אִם יִהְיֶה בִּי הָעֹז בָּטוּחַ לִהְיוֹת
בְּעוֹדִי עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם
אִם יְהֵא בְּכֹחִי בְּעַוְלוֹתַי לְהוֹדוֹת
וְלֹא לְהִצְטַדֵּק בְּגִלְגּוּל עֵינַיִם

אִם מֵחֲלוֹם עַתִּיק אוּכַל לְהִתְפַּכֵּחַ
אַךְ גַּם לְהַגְשִׁים מִמֶּנּוּ חֲלָקִים
וְאִם אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִתְפַּתֵּחַ
וְלָצֵאת מִתּוֹךְ קִבָּעוֹן וַאֲזִקִּים

אִם תִּהְיֶה בְּיָדִי הַיְּכֹלֶת
רַכּוּת  לְגַלּוֹת פֶּתַע
וְגַם לְנַוֵּט בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת
לְלֹא חִיל וּלְלֹא רֶתָע

אִם אֹמַר אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ
גַּם לְאַחַר שֶׁזָּרְמוּ מַיִם רַבִּים בַּנְּחָלִים
אִם שְׁאֵלוֹת נוֹקְבוֹת אוֹתִי יִשְׁאֲלוּ
וְאָשִׁיב דְּבַר אֱמֶת בְּלִי לְהַחְבִּיא מִלִּים

אִם אוּכַל כְּלַפֵּי עַצְמִי לִהְיוֹת אַחְרָאִי
לִשְׁמֹר עַל מִנְעָד נָמוּךְ עִם כָּל אֶחָד
אַךְ  לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ גַּם שִׁיר יְּחִידָאִי
שֶׁאוֹתוֹ יֵשׁ לַשִּׁיר בְּסֻלָּם מְיֻחָד

אִם אַשְׂכִּיל לְהִתְעַלּוֹת לְגֹדֶל הָרֶגַע
לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן קַטְנוּנִי
אִם אוּכַל לְהִשָּׁאֵר לְלֹא אֵיד וּפֶגַע,
וְגַם לִהְיוֹת לְגַמְרֵי אֲנִי

אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהֵישִׁיר מַבָּט
וְגַם בִּטָּחוֹן לְהַשְׁרוֹת
אוּלַי אוּכַל לְפָחוֹת כִּמְעַט

בַּמִּבְחָן הַכַּבִּיר לַעֲמֹד

יום רביעי, 31 במאי 2017

מכל קצותיו

מכל קצותיו



אָדָם נֶאֱסָף מִכָּל קְצוֹתָיו
פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו
אוּלַי בָּאָבִיב וְאוּלַי בַּסְּתָו

וּבַחֲלוֹמוֹ הוּא עָטוּף
נִרְעַד כְּעֵץ שָׁקוּף
הַפּוֹרֵחַ מִתּוֹךְ הַגּוּף

זָכָה, וְהוֹפִיעָה בַּחֲלוֹם
עִם מַבָּט עָצוּב וּמֵעִיק
וְכָל קְצוֹתָיו נִקְבְּצוּ הָלוֹם
לָהּ נֶחָמָה לְהַעֲנִיק


יום שבת, 20 במאי 2017

חלום מוזר

חלום מוזר




אֶמֶשׁ חָלַמְתִּי חֲלוֹם מוּזָר
שֶׁבּוֹ שָׁמַעְתִּי צְלִיל שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מִזֶּה כְּבָר
צְלִיל צוֹרֵם וְחָד שֶׁל אַזְעָקָה
שֶׁמַכֶּה בְּאֹזֶן לְלֹא הַפְסָקָה

וּמִסְּבִיבִי כָּל אֶחָד אָץ רָץ וְנִמְלָט
בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמִּקְלָט
וְרַק אֲנִי לַבַּד נוֹתַרְתִּי
כִּי אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד לֹא מָצָאתִי

נִסִּיתִי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו בַּטֶּלֶפוֹן הַנַיָּיח
אַךְ הַקַּו הָיָה מֵת וְזֶה לֹא צָלַח
וְאָז כַּאֲשֶׁר שְׁנֵי שׁוֹטְרִים בָּאוּ לְוַדֵּא שֶׁכֻּלָּם בַּמִּקְלָט
בַּקָּשָׁתִי מֵהֵם לְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד

וּבִנְקֻדָּה זוֹ הִתְעוֹרַרְתִּי
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה קָרָה אִתִּי
אַגַּב, הַבַּיִת שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹם אֵינֶנּוּ בֵּיתִי
אֶלָּא הַדִּירָה שֶׁבָּהּ גַּרְתִּי בַּיַּלְדוּתִי

יום ראשון, 14 במאי 2017

היה וגם לא היה

היה ולא היה



הָיָה וְגַם לֹא הָיָה
אֱמֶת וְגַם אַשְׁלָיָה
הַתְּכֵלֶת פּוֹרַחַת
וְגַם נִרְצַחַת
וְהַפֶּלֶא הַבָּדוּי
מְשֻׁלָּב בְּוִדּוּי


הָיָה וְגַם לֹא הָיָה בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת
זוֹ סְתִירָה הָעֲשׂוּיָה לְלֹא חַת
חֲלוֹם בָּדוּי וְגַם פֶּלֶא
יֵשׁ עֲדַיִן לֵילוֹת כָּאֵלֶּה

וְאֵין מָגוֹז בָּאֹפֶק לִקְרַאת הַסּוֹף
וְהַפַּחַד הַחַד חוֹתֵר אֶל הַחוֹף
בְּלֵב הָעֲלִילָה מִתְנַפְּצִים גּוֹרָלוֹת
הָיָה וְגַם לֹא הָיָה,  עַד כְּלוֹת