יום שישי, 10 באפריל 2015

לנוכח הפסל הצבוע כחול

לְנוֹכָח הַפֶּסֶל הַצָּבוּעַ כָּחֹל


 

לְנוֹכָח הַפֶּסֶל הַצָּבוּעַ כָּחֹל נִזְכַּרְתִּי בְּשִּׁיר מֻקְדָּם

בּוֹ אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר: יֵשׁ אֲבָנִים עִם לֵב אָדָם

וְנִזְכַּרְתִּי בְּסִפּוּר יָשָׁן עַל פִּיגְמָליוֹן

הַפַּסָּל בַּעַל הַדִּמְיוֹן

אַשֵּׁר בְּפֶּסֶל יָצַר אֶת אֵשֶׁת חֲלוֹמוֹתָיו

וְאָז אוֹרוֹ עֵינָיו

וְקָרָא לָהּ גָּלִיתֵאָה

וּמֵרֹב כְּמִיהָה אֵלֶיהָ

הִתְפַּלֵּל אֶל אַפרוֹדִיטֶה שֶׁרוּחַ חַיִּים בָּהּ תָּפִיחַ

וְזֶה אָכֵן הִצְלִיחַ

וּפֶּסֶל הַשַּׁיִשׁ הָפַךְ לְאִשָּׁה בָּשָׂר וְדָם

וּמִן הָאֶבֶן בָּקַע לֵב אָדָם

 

וְהִרְהַרְתִּי לִי בַּשֶּׁקֶט בְּלִי קוֹל

לְנוֹכָח הַפֶּסֶל הַצָּבוּעַ בְּכָחֹל

הַאִם הָאֶבֶן יְכוֹלָה לַחוּשׁ

וְהַאִם לֵב אָדָם אֲשֶׁר הִתְאַבֵּן מֵרֹב יֵאוּשׁ

לַפֶּתַע יַרְגִּישׁ

שֶׁאֵינֶנּוּ אָדִישׁ

וְשֶׁמַּשֶּׁהוּ חָדָשׁ בּוֹ צוֹמֵחַ בְּאֹפֶן זָהִיר

וּפִתְאוֹם מִן הָאֶבֶן עוֹלֶה פֶּרַח זָעִיר

וְעוֹד פֶּרַח נִפְתַּח וְאִתּוֹ נִפְתַּח גַּם הַלֵּב

וְהַתִּקְוָה בּוֹקַעַת מִתּוֹךְ הַכְּאֵב

 

וְהַפֶּסֶל מַבִּיט בִּי וְלִי מוֹרֶה

כִּי זֶה לֹא רַק אֶפְשָׁרִי – זֶה קוֹרֶה!

 

 

 


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה