חפש בבלוג זה

יום ראשון, 29 במרץ 2015

אין חיה כזאת

אֵין חַיָּה כָּזֹאת



חֲצִי קֶנְגּוּרוּ וְחֲצִי פִּיל – אֵין חַיָּה כָּזֹאת
חֲצִי נַנָּס וְחֲצִי נָפִיל – אֵין חַיָּה כָּזֹאת
יֶשְׁנָם צֵרוּפִים שֶׁאֵינָם
בָּאִים בַּחֶשְׁבּוֹן
וְיֶשְׁנָם צֵרוּפִים שֶׁהִנָּם
מֵעֵבֶר לְכָל דִּמְיוֹן


וּמֵאוֹתוֹ צֵרוּף בִּדְיוֹנִי
פּוֹרֵץ מַשֶּׁהוּ חִיּוּנִי
שֶׁהַמַּבָּט הַ תְּבוּנִי
אוֹמֵר: זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי

וְיוֹצֵאת בַּת קוֹל וְנוֹתֶנֶת אוֹת
שֶׁדַּוְקָא יֵשׁ חַיָּה כָּזֹאת


יום שלישי, 24 במרץ 2015

לא מובן מאליו

לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו



לֹא מוּבָן כָּלַל אֵיךְ הִתְחִיל הַכֹּל
לֹא סָבִיר בִּכְלָל שֶׁזֶּה מַמְשִׁיךְ
לֹא בָּרוּר אֵיךְ מַתְמִיד הָאוֹר הָתָּכֹל
וְלֹא מַתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ


וּלְעֵת לַיִל הַחֲשָׁשׁ לִפְעָמִים מִתְגַנֵּב
כִּי זֶה לֹא יָכֹל לִהְיוֹת אֲמִתִּי
וְאָז מֵאִיר הַיּוֹם וְהָאוֹר מִתְקָרֵב
וְזוֹהֵר הוּא בְתָכֹל מַשְׁמָעוּתִי
וְהָאוֹר עָשִׁיר בִּצְלִילִים עַכְשָׁו
וְזֶה בִּכְלָל לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו


יום ראשון, 15 במרץ 2015

כשהייתי ילד היה לי עץ

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ



כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ
הוּא הָיָה בְּמֶרְחָק הֲלִיכָה מֵהַבַּיִת
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ לְיַד

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיָה לִי עֵץ
הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֵלָיו
כְּשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת לְבַד

כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר וְרָצִיתִי לַחְשֹׁב
בְּצֵל הָעֵץ יָשַׁבְתִּי שִׁירִים לִכְתֹּב

וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁכְּבָר הָיִיתִי גָּדוֹל וְהָיָה יוֹם מְאֹד מְתַסְכֵּל
נָסַעְתִּי שְׁעוֹת וְהִגַּעְתִּי אֶל הָעֵץ כְּדֵי לִמְצֹא נֶחָמָה בַּצֵּל

וּכְשֶׁהֶחְלַטְתִּי לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ
שֶׁל הָאַחַת וְהַיְּחִידָה
לָקַחְתִּי אוֹתָהּ אַל הָעֵץ לוֹמַר לוֹ דִּבְרֵי פְּרֵדָה
וְלוֹמַר לוֹ תּוֹדָה

שָׁנִים רָבוֹת חָלְפוּ וְהָעֵץ נִשְׁאַר כְּזִכָּרוֹן רָחוֹק
אַשֵּׁר נִשְׁאַר מֵאָחוֹר בְּמָקוֹם עָמֹק


וְלַפֶּתַע הַיּוֹם הִסְתַּקְרַנְתִּי אִם הָעֵץ עוֹדוֹ קַיָּם
מָצָאתִי אוֹתוֹ הַפַּעַם בֶּחָצֵר
מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרִי גָּדֵר
בָּתִּים נִבְנוּ מִסְּבִיבוֹ אַךְ הוּא עֲדַיִן שָׂם

עָמַדְתִּי לְיָדוֹ דַּקּוֹת מִסְפָּר
נִזְכַּר בְּרֶגַע מִן הֶעָבָר
צִלַּמְתִּי אוֹתוֹ. עֵץ אֹרֶן יָשָׁן
שֶׁמֶן הַסְּתָם שָׁכַח אוֹתִי מִזְּמַן


הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה וְקִשְׁקַשְׁתִּי קְצָת עַל הַתְּמוּנָה
כְּמֵעֵין חֲזָרָה לַיַּלְדוּת
עוֹד דַּקָּה לִפְנֵי שֶׁחוֹזְרִים לְבִּינָה
לַגִּיל הַנָּכוֹן וְלַמְּצִיאוּת


יום חמישי, 12 במרץ 2015

כשכלי ההבעה הוא חבוק

כְּשֶׁכְּלִי הַהַבָּעָה הוּא חִבּוּק




כְּשֶׁכְּלִי הַהַבָּעָה הוּא חִבּוּק
יֵשׁ לְעַצֵּב אוֹתוֹ בְּדִיּוּק

חִבּוּק חָזָק מַבִּיעַ אֶת עָצְמַת הָרְגָשׁוֹת
אֲבָל חִבּוּק חָזָק מִדַּי עָשׂוּי לִמְעֹךְ  
חִבּוּק חַלָּשׁ יָכֹל לְשַׁדֵּר רֹךְ
אֲבָל חִבּוּק חַלָּשׁ מִדַּי יָכֹל לְהַרְאוֹת אֲדִישׁוּת

וְחוֹשֵׁב אֲנִי מִתּוֹךְ חֲלוֹם
מַהוּ הַמִּנּוּן הַנָּכוֹן לְהַיּוֹם

יום חמישי, 5 במרץ 2015

הליצן

הַלֵּיצָן



הַלֵּיצָן נִרְאֶה מַצְחִיק
הוּא לוֹבֵשׁ מַסֵּכָה
וְעוֹטֶה אִפּוּר כָּבֵד

הַלֵּיצָן מְדַבֵּר מַצְחִיק
בַּקּוֹל מְצַפְצֵף
וּמִלִּים מְשֻׁנּוֹת

הַלֵּיצָן הוֹלֵךְ מַצְחִיק
עִם נַעֲלַיִם צִבְעוֹנִיּוֹת
וּצְעָדֵי בַּרְוָז

הַלֵּיצָן נוֹעָד לְהַצְחִיק
הַקָּהָל לוֹ מֵרִיעַ
כְּשֶׁהוּא מַפְתִּיעַ

וְאַחֲרֵי הַהוֹפָעָה
הַלֵּיצָן מֵסִיר אֶת הַמַּסֵּכָה
וְאֶת הָאִפּוּר
וּמְדַבֵּר בְּקוֹל שָׁקֵט וּבָרוּר
וּמוֹחֵק אֶת הַחִיּוּךְ
וְיָכֹל שׁוּב
לִהְיוֹת עָצוּב