יום שישי, 21 בנובמבר 2014

כאשר התכלת שוקעת

כַּאֲשֶׁר הַתְּכֵלֶת שׁוֹקַעַת





בְּלִי חוּשׁ
בְּלִי אוֹמֵר דְּבָרִים
כְּבָאַקְרָאִי

עוֹמֵד אֲנִי וּמַבִּיט
כֵּיצַד שׁוֹקַעַת הַתְּכֵלֶת
וְעֵינַי רוֹאוֹת וְכַלּוֹת

אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲצֹר
בְּעַד הַשְׁקִיעָה

יָכוֹל אֲנִי רַק לְהַבִּיט לַמֶּרְחָב
וּלְחַדֵּד עִפָּרוֹן עָבֵשׁ
חַיָּב אֲנִי לְהַחְרִישׁ

כַּאֲשֶׁר הַתְּכֵלֶת שׁוֹקַעַת

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

ועומדת השפה נכלמת

וְעוֹמֶדֶת הַשָּׂפָה נִכְלֶמֶת



 ציור: יובל ליאור

  


  

דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו

אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר הַמִקְרָאִי

מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא

אָמַר הַמָּשָׁל הַתַּלְמוּדִי

פִּתְאוֹמִית לָעַד, עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת

אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בֶּן הַדּוֹר הַקֹּדֶם

 פָּנִים רָבוֹת לַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְאֹשֶׁר לְשֹׁנִי רַב

אַךְ – דָּא עָקָא

עוֹמֶדֶת הַשָּׂפָה נִכְלֶמֶת

בְּקוֹרְאָה אֶת הַכָּתוּב בָּרְשָׁתוֹת

עוֹמֶדֶת הַשָּׂפָה נִכְלֶמֶת

בְּהַסכִּיתָה לַדִּבּוּר הַנָּפוֹץ

וְגַם לַפִּזְמוֹנִים הַמִּתְנַגְּנִים מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר

נִכְלֶמֶת מִן הַדַּלוּת בַּלָּשׁוֹן

נִכְלֶמֶת מִן הַרְדִידוּת בַּשִּׂיחַ

נִכְלֶמֶת מִכָּךְ שֶׁתּוֹךְ דּוֹר נָפַל הַזֶּמֶר הָעִבְרִי

מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא

עֵינֶיהָ הֲמוּמוֹת מִכָּךְ שֶׁשְּׂפַת הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁל אֶתְמוֹל

 כְּבָר אֵינֶנָּהּ נְהִירָה יוֹתֵר

פּוֹכֶרֶת אֶת יָדֶיהָ בְּיֵּאוּשׁ

מִשִּׁטְחִיּוּת הַטִּעוּנִים

וְחוֹלֶמֶת עַל דּוֹר חָדָשׁ שֶׁיִּשְׁלֹּט בְּמִכְמָנֵי הַשָּׂפָה

כְּדָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו

 

 

 

 

 

יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

במחשכים

בַּמַחְשַׁכִּים

(לפי מנגינת  Nature Boy)

ציור: Nishant Gupta 


הָיֹה הָיָה
בַּמַחְשַׁכִּים הָיֹה הָיָה
זוּג אֶחָד מְאֹהָב מְאֹהָב עַד עִמְקֵי הַלֵּב
וְהֵם הִבִּיטוּ זֶה בָּזוּ
בְּמַבָּט דּוֹאֵב

וְהוּא אָמַר
עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶך מָחָר
כִּי לֹא נִפָּרֵד עוֹד לְעוֹלָם
עַד קֵץ הַדּוֹר
וְהוּא לָחַשׁ וְהוּא רַחַשׁ
וְדִבֵּר אֶל הַלֵיל

וְהִיא עָנְתָה
שבַּמַחְשַׁכִּים  נִשְׁמַע
קוֹל קוֹרֵא לָהּ חִזְרִי הוֹ חִזְרִי
אֶל עִמְקֵי הַשְּׁאוֹל
וְהִיא עָנְתָה וְהִיא גִּלְּתָה
נִתְרָאֶה  בַּחֲלוֹמְךָ הַבָּא